איראן וארה"ב הגיעו לסיכום על עסקת חילופי אסירים שבמסגרתה איראן תשחרר ארבעה אמריקנים הכלואים אצלה באשמת ריגול – וארה"ב תשחרר ארבעה איראנים הכלואים אצלה בגין ניסיון לעקוף את הסנקציות על טהרן. כך טען אחר הצהריים (יום א') גורם איראני רשמי לטלוויזיה הממלכתית בארצו, זמן קצר אחרי שהעסקה דווחה ברשת "אל-מיאדין" הלבנונית. ברשת דווח כי במסגרת חלקה בעסקה וושינגטון גם תפשיר שבעה מיליארד דולר איראניים. עם זאת, שעה קלה אחרי פרסום הדיווחים על העסקה טען דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס כי הם אינם נכונים.
בדיווחים נטען כי במסגרת העסקה תשוחרר מהכלא גם האזרחית הבריטית-איראנית נזאנין זגארי-רטקליף, שנעצרה בנמל התעופה בטהרן ב-2016 בדרכה חזרה לבריטניה בתום ביקור אצל משפחתה. אלא שגם משרד החוץ הבריטי מיהר הערב להבהיר שאין לייחס חשיבות רבה מדי לדיווחים, וביקש "לצנן את ההתלהבות".
רטקליף, שנידונה לחמש שנות מאסר בגין ריגול ו"מזימה להפיל את משטר האייתוללות", ניהלה בשנים האחרונות כמה שביתות רעב בכלא ומצבה הבריאותי הידרדר. בעלה הבריטי ניהל מאבק מתוקשר להשבתה, ורק בשבוע שעבר היא נידונה לעונש מאסר נוסף, אחרי שהעונש הקודם שלה הסתיים. בטלוויזיה האיראנית נטען אחר הצהריים כי בתמורה לשחרורה כעת הסכימה בריטניה לשלם לאיראן "חוב צבאי" בסך 400 מיליון פאונד. מדובר בכסף שאיראן טוענת כי בריטניה חייבת לה בגין עסקת נשק שנויה במחלוקת שהתקיימה בין המדינות בשנות ה-70. בהמשך כאמור הכחישה לונדון שהושג סיכום.
הדיווחים על עסקת האסירים באו שעה קלה לפני נאום מיוחד שנקבע למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. לא נמסר על מה מתכוון חמינאי לדבר בו. למרות ההכחשות מוושינגטון ומלונדון, הדיווחים עשויים להעיד על התקדמות מסוימת במגעים לשחרור האסירים, או לפחות על כך שמתנהל משא ומתן משמעותי על כך בין הצדדים.
בדיווחים על העסקה לא נמסרה זהותם של האזרחים האמריקנים הנכללים בה לכאורה, אבל מכיוון שידוע בדיוק על ארבעה אמריקנים המוחזקים כיום בכלא האיראני, נראה שהכוונה היא אליהם. הארבעה הם איש העסקים סיאמאק נמאזי ואביו באקר, שנעצר כשפותה לבקר אותו בכלא באיראן; פעיל איכות הסביבה מוראד טהבז; ואיש העסקים האיראני-אמריקני עימאד שארגי.
שלטונות איראן מואשמים זה שנים כי הם מנהלים "דיפלומטיית בני ערובה" – מדיניות שבמסגרתה עוצרת הרפובליקה האיסלאמית אזרחים זרים המבקרים בתחומיה אף שלא עשו דבר שאינו כשורה, ומשתמשת בהם כקלף מיקוח שיביא לשחרור איראנים שנכלאו בחו"ל בגין תכנון פיגועים או בגין הפרת הסנקציות שהוטלו על איראן. רק לאחרונה שחררה איראן בעסקה כזו את ד"ר קיילי מור-גילברט מאוסטרליה, שנעצרה במהלך ביקור שערכה באיראן לרגל כנס מחקרי. באוסטרליה טענו שהיא נעצרה משום שבעלה ישראלי. שחרורה התאפשר בזכות עסקה סיבובית שבה שוחררו מהכלא בתאילנד מחבלים שניסו לרצוח ישראלים.
הדיווח על הסיכום לכאורה בין ארה"ב לאיראן בא כשברקע השיחות בווינה בין טהרן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין שנחתם ביניהן ב-2015. במסגרת ההסכם ההוא הוסרו מאיראן רוב הסנקציות הבינלאומיות שחנקו את כלכלתה במשך שנים, והיא מצדה צמצמה את פעילותה הגרעינית ונפתחה לפיקוח הדוק יותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ב-2018 אימץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את עמדת ישראל ומדינות ערביות במפרץ שלפיה מדובר בהסכם גרוע, בין השאר משום שהוא לא נגע לפעולות הטרור של איראן ברחבי העולם, ובעקבות זאת פרשה וושינגטון מההסכם. טהרן בתגובה החלה להתיר עוד ועוד התחייבויות שלה להסכם, וכעת היא מעשירה אורניום עד לרמה של 60%, קרוב מאוד לשיעור הדרוש לפיתוח נשק גרעיני.
הנשיא החדש של ארה"ב ג'ו ביידן אותת כי הוא נכון להחזיר את וושינגטון להסכם, וכעת מתקיימות בווינה שיחות לא ישירות בין האמריקנים לאיראנים על תנאי החזרה. השיחות הללו נמשכו גם בסוף השבוע, ואתמול יצאו הצדדים להפסקה בת שישה ימים. הם ישובו וייפגשו בסוף השבוע הקרוב. ראש צוות המשא ומתן של איראן לשיחות הגרעין, סגן שר החוץ עבאס ארקצ'י, טען אמש כי עד כה כבר סוכם בשיחות שרוב הסנקציות האמריקניות על אישים ומוסדות איראניים יוסרו. דיפלומטים בכירים מצרפת, בריטניה וגרמניה טענו לעומת זאת כי נותרה עוד עבודה רבה וכי טרם הושגה הבנה לגבי רוב הנקודות הקריטיות.
אתמול נודע כי ראש המוסד יוסי כהן נועד שלשום בבית הלבן עם הנשיא ביידן וכי הפגישה עסקה ברובה באיראן. לדברי גורמים בירושלים הפגישה התקיימה לבקשתו של ביידן וביוזמתו, והשתתפו בה גם בכירים במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. בפגישה זו הפך כהן לבכיר הישראלי הראשון הפוגש את ביידן מאז כניסתו לבית הלבן.