מה ששובר לי את הלב זו הידיעה שמשפחת ג'ארושי לא תהיה האחרונה. אבא, אמא ובת נרצחו בדם קר במהלך נסיעה, ובתם הצעירה, רק בת 9, נפצעה ונותרה לבד. מתחילת השנה נרצחו 50 ערביות וערבים אזרחי מדינת ישראל. את הפצועים או מקרי הירי ללא פצועים כבר לא סופרים.
במהלך העשור האחרון התריעו הנהגת הציבור הערבי והפעילים והפעילות מעל כל במה אפשרית על סכנת חוסר המשילות של הממשלה והמשטרה וביקשו למצות את הדין עם הפושעים, והתחננו בפני המשטרה לאסוף את הנשק והאמל"ח. אבל הממשלה והמשטרה אטמו את אוזניהן.
התמונה השתנתה לפני כחודש בזמן ההפגנות והמהומות הקשות בין ערבים ויהודים בערים המעורבות ובשאר היישובים הערביים, במחאה על ניסיון גירוש תושבי שייח' ג'ראח ואירועי אל-אקצא. רק בעקבות פגיעה ביהודים המשטרה גילתה יד קשה, פתאום התחילו לדבר על אכיפה מוגברת ועל איסוף נשק ואף הודיעו על מעצרם של 1,500 צעירים ערבים.
מדינת ישראל מעולם לא ראתה באזרחיה הערבים אזרחים שווים. יש במשטרת ישראל מי שרואים בערבים אויבים פוטנציאליים וגיס חמישי, ולא אזרחים שיש לשרת אותם ולהגן עליהם
כדי להמחיש עוד יותר את הכאוס המוחלט, ואת המדיניות המכוונת של חוסר מעש בהתנהלות המדינה וזרועותיה, צריך לקרוא את ממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 שהתפרסם לפני שבוע: 70% מהנרצחים הערבים נהרגו כתוצאה משימוש בנשק חם, לעומת 22% בחברה הכללית. בשנת 2019, שבה נרצחו 95 אזרחים ערבים, רק 5% מכתבי האישום היו בגין שימוש בנשק חם. הדו"ח מציין שהמשטרה לא טרחה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי והיא שמה את ידה רק על 19 כלי נשק ב-2019.
הממצא הכי מעניין נוגע לפתיחת תחנות משטרה, שהממשלה הקודמת התפארה בהן: הדו"ח מצביע על כך שהקמת התחנות לא לוותה בהגדלת תקנים, המשטרה לקחה שוטרים מתחנות קיימות באותו אזור על מנת לאייש את התחנות החדשות, ובפועל יש פחות שוטרים בכל תחנה.
מדינת ישראל מעולם לא ראתה באזרחיה הערבים אזרחים שווים. יש במשטרת ישראל מי שרואים בערבים אויבים פוטנציאליים וגיס חמישי, ולא אזרחים שיש לשרת אותם ולהגן עליהם.
שאלה שכל בר-דעת חייב לשאול את עצמו היא: למה? ולמה כל כך הרבה אזרחים נרצחים? למה לא מוצאים את הרוצחים שלהם? למה כשארגוני פשיעה ניסו להטיל אימה על נתניה המשטרה הכתה ביד קשה בפושעים והחזירה את הביטחון לרחובות, אבל אותה משטרה יושבת בחיבוק ידיים כשהפושעים הורסים את חייהן של משפחות שלמות באום אל פחם? למה אצל יהודים אחד מכל שני מעצרים מוביל לכתב אישום, אבל בקרב הערבים שני שלישים מהמעצרים לא מובילים בסופו של דבר לאישום?
הרבה אזרחים ערבים מתחילים להבין שלא כדאי להם לרדוף אחרי "צדק והוגנות" בישראל. הם מבינים עכשיו שהדמוקרטיה הישראלית היא חד-צדדית ומשרתת רק עם אחד. את מחיר חוסר האונים והדחיקה אל הקיר של חמישית מהאזרחים, את מחיר חוסר האמון במוסדות המדינה, כולנו נשלם אם לא נתעשת, יהודים וערבים, כדי לשנות יחד את המציאות הפוליטית שמובילה אותנו לחורבן.
- מייסם ג'לג'ולי היא יו"ר נעמ"ת במשולש הדרומי, ממייסדות "אמהות למען החיים", וחברה ב"צוותי המומחים של המשבר"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com