נתניהו: סגר מלא ל-16 יום משישי - ואח"כ אולי פחות הגבלות
שרי הממשלה דנו הלילה (בין רביעי לחמישי) בהטלת סגר מלא ברחבי המדינה מיום שישי הקרוב ועד למוצאי שמחת תורה. על פי המתווה שסוכם בקבינט מצומצם והובא לאישור הממשלה, מפעלים ושירותים חיוניים יוכלו להמשיך לפעול בזמן הסגר. כמו כן, יתאפשרו תפילות באוויר הפתוח והפגנות בקפסולות של עד 20 איש, במרחק של קילומטר ממקום המגורים.
בכל הקשור לפעילות נתב"ג במהלך הסגר, נכון לעכשיו עדיין לא התקבלה החלטה. ההצעה שהוצגה בישיבת הממשלה מדברת על 16 יום של סגר מלא, מיום שישי הקרוב ועד ל-11 באוקטובר - ולאחר מכן סגר עם הקלות לפי הערכת מצב. לפי ההחלטה, בתי הכנסת ייפתחו ביום כיפור בלבד.
ההחלטות על הסגר התקבלו בפורום מצומצם בשיחה שהתקיימה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר הפנים אריה דרעי, שר החוץ גבי אשכנזי ושר המשפטים אבי ניסנקורן. שאר שרי קבינט הקורונה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא עודכנו בפרטים בזמן ההחלטה, שעברה ישירות להכרעת הממשלה - ללא הצבעה בקבינט הקורונה.
שר הפנים אריה דרעי היה זה שיזם את פתיחת בתי הכנסת ביום כיפור. הוא סבר שקיום תפילות באוויר הפתוח היא גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה ותהיה בלתי-ניתנת לאכיפה. הוא אמר שביום כיפור צפוי להיות חם מאוד בעוד שבבתי הכנסת יש מזגנים. השרים החליטו להתגמש על הצעתו של דרעי לאור העובדה שמדובר ביום קדוש לדת, וכן לטובת מבוגרים ובעלי תפקידים בתפילה שיתקשו לקיים אותה בחוץ. גם גנץ הציע בצהריים להחריג את בתי הכנסת ביום כיפור, ואשכנזי תמך.
פרופ' גמזו: "תמכתי בסגר מתון יותר"
ראש הממשלה נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "אנחנו נמצאים ברגע האמת. הגל מכה בכל העולם ומכה גם בנו. מספר החולים עולה ולצערי גם מספר המתים. כדי להציל את החיים של אזרחי ישראל נדרש עלינו להטיל סגר מלא מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחת תורה. אחר כך נמשיך בשבועיים נוספים של סגר, אני מקווה עם פחות הגבלות, אבל אני אומר מראש - זה תלוי בנתוני התחלואה. ככל שהמצב יאפשר נחזור בהקדם לתוכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה".
לדבריו, "הדבר הזה נדרש גם לטובת הכלכלה. מי שחושב שאנו יכולים לעבוד עם מגפה מתפרצת, תמותה ותחלואה עולה ושהדבר לא ישפיע על הכלכלה - הוא טועה. ואם צריך לפעול ולעשות צעדים קשים, עדיף לעשות אותם עכשיו בחגים כשהכלכלה בהילוך נמוך יותר".
פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר בישיבת הממשלה שהוא תמך בסגר מתון יותר על מקומות העבודה במגזר הפרטי וצמצומו ל-50 אחוז. נתניהו התערב בדבריו ואמר: "סליחה, האחריות עלינו".
השרה לעניינים אסטרטגיים אורית פרקש-הכהן ביקשה לחדד עם גמזו: "רק שנבין, ההמלצה שלך היא הגבלת 50 אחוז מהמשק?" - הוא אישר שהבינו נכון.
מאוחר יותר, ולאור התנגדות של שרים לסגר מלא, אמר נתניהו בדיון: "אם לא נפעל נאבד שליטה. מה שקורה עכשיו זה שיש שיעורי הדבקה כפולים מהגל הראשון. אם אתם חושבים שאפשר להמשיך בשגרה - זה הזוי. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. חייבים לקבל את ההחלטות האלה".
שר האוצר התנגד
קודם לכן, בדיון בקבינט הקורונה, הסביר נתניהו כי "אנחנו הולכים לסגר בלאו הכי, ולכן עדיף במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה", ציין נתניהו. בהמשך הוא שוחח עם שר הביטחון בני גנץ שציין כי הוא תומך בעמדה הזו. "צריך לעצור את ההדבקות במינימום פגיעה בפעילות עסקית חיונית", אמר לו גנץ. "עדיף עכשיו מאשר בעוד חודש, כשגם הפגיעה תהיה גבוהה יותר וגם האתגר הרפואי יהיה גדול יותר".
מנגד, במשרד האוצר התנגדו להטלת סגר מלא. מנכ"לית המשרד קרן טרנר אמרה כי "סגר מלא מוריד פטיש על המגזר העסקי. כבר היום יש 1.1 מיליון איש שלא מגיעים למקומות העבודה שלהם. לפי הבדיקות שלנו, התנועה בכבישים ירדה בשליש".
שר האוצר ישראל כץ אמר כי משרדו הציג בפני הקבינט תוכנית שהראתה שניתן לאפשר את המשך פעילות המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל. "מיליוני מפרנסים וכלכלת ישראל אינם יכולים לשמש כבני ערובה לסדר יום פוליטי", הוא טען.
לפני שיחתו של גנץ עם נתניהו, וטרם הגעה להסכמה כוללת בכחול לבן, השרים אבי ניסנקורן וגבי אשכנזי הביעו התנגדות נחרצת להטלת סגר מלא ואמרו שאי אפשר להשתמש בצעד כזה להפסקת ההפגנות.
"אני שומע את הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות שאומרים שאין שום סיבה לסגר כללי", אמר אשכנזי בדיון. "אני רוצה להבין למה ממליצים כאן על סגר מלא אם ככה. סגר מלא זו פגיעה אנושה למשק. אתם גוזרים גזירת מוות על אנשי העסקים. אי אפשר שההמלצות יהיו בניגוד להמלצות אנשי המקצוע בגלל שיקולים פוליטיים. סגר מלא הוא מוצא אחרון ולא כפתרון להפגנות". בכחול לבן בכל מקרה מעוניינים בצמצום ההפגנות, בהתאם להצעת גורמי המקצוע - המשטרה ומשרד הבריאות.
נתניהו: צריך החלטות קשות
רוב העיסוק של שרי הקבינט הופנה בתחילת הדיון דווקא להפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור, ולא להידוק הסגר ולתחלואה הנרחבת. לפי נתוני משרד הבריאות מהערב, תוך יום וחצי אובחנו כ-11 אלף נדבקים חדשים. שרי כחול לבן ובהם אשכנזי ואבי ניסנקורן התעמתו עם נתניהו על דרישתו למנוע את קיום ההפגנות, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר שאי אפשר לאסור את ההפגנות, אם לא יוטל סגר מלא.
ראש הממשלה העלה בדיון הצעה להתחיל בסגר ביום חמישי ולהטיל אותו עד יום שני, ורק אז לקבל החלטה לגבי ההמשך. השרים ניסנקורן ואשכנזי הטיחו בו: "אתה רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדך". ניסנקורן הוסיף להטיח בנתניהו: "זו בושה שבמקום להתעסק בציבור אנחנו עוסקים בהפגנות".
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, אמרה בדיון כי הנזק שייגרם למשק בסגר המוצע הוא 35 מיליארד שקל - ואם יוארך לחודש יגיע ל-50 מיליארד שקל. "באף מקום בעולם לא עשו סגר כזה", ציינה.
פורסם לראשונה: 21:58, 23.09.20
