מבקר המדינה: "חשיבות הביקורת ניכרת במיוחד בצל מגפת הקורונה"
(צילום: משרד מבקר המדינה)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ למשרד החינוך לפעול "לניצול התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה". המסקנה מובאת בדו"ח השנתי של המבקר, בפרק שסקר את רמת התקשוב של מערכת החינוך. לפי הדו"ח, ככל שבית הספר נמצא באזור סוציו-אקונומי נמוך, הנגישות של התלמידים למחשבים קטנה.
פרק שלם בדו"ח השנתי, שפורסם היום (ב'), עוסק בתשתיות האינטרנט והמחשבים של בתי הספר ברחבי המדינה. תשתית שלדברי המבקר חשובה במיוחד בשל היותה "נדבך בסיסי וחיוני ללמידה מרחוק". עם זאת, הוא לא התמקד בדו"ח בתוכנית הלמידה מרחוק, אלא בנושא תשתיות התקשוב בבתי הספר, בדגש על בתי הספר העל-יסודיים.
5 צפייה בגלריה
פערים בין המגזרים בתוכניות התקשוב של בתי הספר. למידה מרחוק במושב סגולה, ארכיון
(צילום: אתי נוריאל)
מבקר המדינה בחן את פעילות המשרד במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תוכנית שאמורה הייתה להתאים את מערכת החינוך לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום התקשוב ולצמצם את הפערים בין בתי הספר לעולם שמחוץ לו. התוכנית הופסקה ב-2013 ולאחר זמן קצר הופעלה תוכנית חדשה שהתמקדה בשדרוג הציוד בבתי הספר שהיו בתוכנית הקודמת ובהדרגה צורפו בתי ספר חדשים.
לפי נתוני משרד החינוך, נכון ל-2018 השתתפו בתוכנית פחות מ-40% מבתי הספר בישראל, מרביתם הגדול בתי ספר יסודיים. המבקר ציין כי למרות שבעשור האחרון פעלו תוכניות תקשוב שונות של משרד החינוך, רק פחות מרבע מבתי הספר העל-יסודיים השתתפו בתוכניות השונות.
ניתוח הנתונים שביצע מבקר המדינה מציג פערים בין המגזרים השונים במדינה. 49% מבתי הספר שהשתתפו בתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 היו מהחינוך הממלכתי, 28% מהחינוך הממלכתי-דתי, 22% מהחינוך הערבי, ואילו רק אחוז אחד מבתי הספר שהשתתפו בתוכנית היו מהחינוך החרדי.
משרד החינוך התייחס לפער בין החינוך החרדי לבתי הספר החרדים, בכל הקשור לתחום התקשוב, ואמר כי הוא היה מודע לפערים הללו לאורך כל השנים, "אולם בהיעדר תקציבים מתאים לא היה אפשר לקדם את הטיפול בכך".
הפערים בנגישות למחשב
מבקר המדינה בחן את אחוז בתי הספר שהשתתפו בתוכנית בהתאם לאשכול הסוציו-אקונומי שבו הם נמצאים. לפי הנתונים שנמסרו ממשרד החינוך, ונכונים ל-2018, דווקא בתי הספר שנמצאים באשכולות הנמוכים (1-3), שזקוקים יותר מכל לתמיכת המערכת, היו עם שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר בתוכניות התקשוב. 37% מבתי הספר היסודיים באשכולות אלו השתתפו בתוכנית, ורק 16% מבתי הספר העל-יסודיים באשכול.
בדו"ח הוצגו גם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אותה השנה ולפיהם הנגישות למחשב ביתי, נישא או טאבלט נמוכה יותר בקרב משקי הבית באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. כך למשל, באשכול 1 עמדה הנגישות על 58%, לעומת 97.8% נגישות באשכול 10.
לאור הנתונים האלה, הדגיש המבקר את החשיבות בשמירה על יחס טוב בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר. אבל גם כאן נמצאו פערים בין האשכולות הסוציו-אקונומיים השונים. לפי הדו"ח, ככל שהדירוג החברתי-כלכלי של האזור שבו נמצא בית הספר העל-יסודי גבוה, כך היחס בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר טוב יותר. המשמעות למעשה - תלמידים שגם כך עם נגישות נמוכה יותר למחשב בבית יצטרכו להתחלק במחשב בבית הספר עם יותר תלמידים.
אם לא בכיתה - לומדים בקניון
(צילום: אלי מנדלבאום )
בחלוקה לפי מגזרים עולה כי שיעור בתי הספר העל-יסודיים עם יחס של עד חמישה תלמידים למחשב בחינוך היהודי גבוה פי תשעה מאשר בחינוך הערבי. המבקר ביקר את משרד החינוך על כך שלא קבע תקן ליחס סביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים.
"עולה תמונה שלפיה נגישות השימוש במחשב לבתי הספר העל-יסודיים אינה מאפשרת לכל התלמידים זמינות שוטפת למחשב ככלי למידה קבוע והכרחי", כתב המבקר. בתגובת המשרד מיולי 2020 נטען כי תוכניות ההצטיידות מתמקדות בשדרוג ציוד ואין בהן התייחסות ל"יחס תלמיד-עמדות מחשב" מכיוון שבכוונת המשרד לעבור באופן הדרגתי להפעלת אמצעי קצה אישיים כמו מחשבים ניידים, טאבלטים וטלפונים חכמים.
כמעט כל הנתונים בדו"ח מבקר המדינה מתייחסים אך ורק לבתי הספר שמשתתפים בתוכניות התקשוב השונות, זאת מכיוון שמשרד החינוך לא ידע לספק תמונת מצב על רמת התקשוב של בתי הספר שלא השתתפו בתוכניות. לפי הדו"ח, למשרד חסרים גם נתונים על היקף הכיתות המתוקשבות, אם בכלל קיימות, בכ-45% מכלל בתי הספר במדינה.
ביולי 2020 ענו במשרד החינוך כי מאז סוף 2019 הם עורכים סקר ארצי מקיף על מצב התקשוב בבתי הספר במדינה, וכי הוא ישלים את גיבוש תמונת המידע הנדרשת בזמן הקרוב.
התוכנית החדשה להפיכת מערכת החינוך לדיגיטלית
באחת מתגובותיו המאוחרות ציין משרד החינוך כי כחלק מהפקת הלקחים וקידום נושא הלמידה מרחוק בצל מגפת הקורונה הוא הקצה 1.2 מיליארד שקלים לטובת הפיכת מערכת החינוך לדיגיטלית. במסגרת זו פורסם קול קורא לשני מהלכי הצטיידות שבהם יצטרפו עוד 2,228 בתי ספר שלא נכללו בתוכנית התקשוב, וכן ישודרג הציוד בכ-1,720 בתי ספר. לטענת המשרד, המהלך יביא לכך שכ-93% מבתי הספר בעלי פוטנציאל תקשוב במערכת החינוך (לא כולל תלמודי תורה ובתי ספר בעלי תרבות ייחודית) יהיו מתוקשבים.
מבקר המדינה ציין לטובה את תוכנית ההצטיידות והמליץ למשרד לקבוע סטנדרט ליחס סביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים. המבקר המליץ עוד למשרד לפעול במסגרת תוכנית ההצטיידות הנוכחית לשיפור יחס מספר התלמידים למחשב באזורים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך ובקרב החינוך הערבי.
המבקר סיכם: "מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצולו של התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, וזאת לצד המאמץ הנדרש מהמשרד לסגור מחסור של אמצעי קצה של תלמידים בבתיהם. כמו כן, מומלץ שימשיך לפעול לפיתוחן ולהשלמתן של תשתיות התקשוב הנדרשות בבתי הספר, בין השאר לצורך יצירת התשתית הנדרשת להקניה של אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית לכלל התלמידים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מתייחס לשנים 2015 - מאי 2020. המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תוכנית לאומית רחבת היקף, 'הכיתה הדיגיטלית', וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים. במסגרת תקציב זה נרכשו 150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ- 65,000 טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית.
"לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך יירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ-200,000 עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון".
עוד נמסר כי "לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תוכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21, הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית".
בהכנת הכתבה השתתפו יהונתן בניה, שקד אילת, גד ליאור ותמר טרבלסי חדד
