מאז סגירת השמיים ב-26 בינואר הוקמה ועדת החריגים שקובעת מי יוכל לצאת מהארץ, ולמי מגיע לחזור אליה. הוועדה הבינמשרדית שהוקמה במשרד התחבורה הספיקה לעבור לאחריות משרד האנרגיה בראשות השר שטייניץ, משם למשרד לשיתוף פעולה אזורי של השר אקוניס - וכעת שוב חזרה למשרדה של השרה רגב.
בהמשך לתחקיר "ידיעות אחרונות" ולאור חוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה והסתרת הקריטריונים לפיהם מחליטים מי מאושר או מסורב לשוב או לצאת מישראל, ניסינו להבין כיצד מתקבלות ההחלטות ומה היקף הפעילות של האנשים שיושבים על השאלטר בשער הכניסה והיציאה מישראל.
פארסת סגירת השמיים - כתבות נוספות
• זייפו אישורי כניסה לארץ - ויגורשו לארצות הברית
• "אני לבד, רע לי": שם קץ לחייו יום לאחר שסורב להיכנס לישראל
• "המצב של אבא הידרדר, ואז השמיים נסגרו. ביקשתי רק שיחכה לי"
• יותר מ-19 אלף פניות בשבוע: המספרים של ועדת החריגים
• אחרי שסורבו: המדינה אפשרה לטוס בשביל המתת חסד
• "נזרקנו מתחת לפסי הרכבת": אלפי ישראלים עדיין תקועים בחו"ל
הוועדה מורכבת מנציגים של משרדי הבריאות, החוץ והפנים. יו"ר הוועדה הוא המשנה למנכ"ל משרד התחבורה שילה אדלר, ולצידו נציגי ממשלה נוספים: נציג משרד הפנים הוא מנהל אשכול נתב"ג ברשות האוכלוסין וההגירה אמנון שמואלי, נציגת משרד הבריאות היא ד"ר איריס לייטרסדורף ונציג משרד החוץ הוא זיו בילאוס. גם למשרד התפוצות יש נציג בוועדה.
6 צפייה בגלריה
חברי ועדת החריגים
(צילום: מועצת יש"ע, ערוץ כנסת, מתוך הפייסבוק של רשות האוכלוסין וההגירה )
הוועדה פועלת במתכונת עבודה רציפה בכל ימות השבוע מחמ"ל שנמצא בנמל התעופה בן גוריון ופעיל 24 שעות ביממה. במשרד התחבורה הסבירו כי חברי הוועדה מתכנסים שלוש פעמים ביום לישיבת זום לצורך טיפול בבקשות כניסה לארץ, וכל אחד מהמשרדים השותפים בוועדה אחראי להביא 15 עובדים לכל משמרת עבודה, כך שישנם 45 עובדים במשמרת.
התנאים שנקבעו להגשת הבקשה הם הגעה למטרת טיפול רפואי חיוני ביותר שאינו סובל דיחוי, הגעה ללוויה של בן משפחה מדרגה ראשונה, תאונה או פציעה פתאומית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה המאושפז בארץ והגעה למטרות עבודה של עובד חיוני במערכת שחיונית לתפקוד המדינה ואינה סובלת דיחוי. גם הגעה של משלחות ממשלתיות ושליחים רשמיים תאושר. בנוסף נקבע שהחזרה לארץ תותנה בתוצאה שלילית של בדיקת קורונה ב-72 השעות שקדמו לעלייה למטוס, והתחייבות מראש לשהות של לפחות 10 ימים במלונית בידוד.
מדי יום מקבלת הוועדה כ-3,000 פניות שעוברות סינון ראשוני של רשות ההגירה והאוכלוסין המאמתת את פרטי הבקשות. חברי הוועדה בוחנים את הבקשות שמגיעות אליהם ומאשרים את הבקשות שעומדות בקריטריונים שנקבעו בממשלה. במשרד התחבורה אמרו כי "רוב הבקשות מקבלות מענה בתוך שעות בודדות, עד 24 שעות מרגע הגשת הבקשה. חלק מן הפניות דורשות בירור נוסף או השלמת מסמכים וזמן התגובה שלהן מתארך. הבקשות נידונות על ידי נציגי המשרד הרלוונטי, ובקשות מיוחדות מטעמים הומניטריים נידונות על ידי כל נציגי המשרדים".
על הטענות בעניין חוסר היכולת לברר את סטטוס הפניות שהוגשו אמרו במשרד התחבורה כי "בהמשך תפעל הוועדה גם להקמת מוקד טלפוני לבירורים ולפניות ציבור", וגורם במשרד התחבורה ציין כי אין שום אישור לטענה שרובם המוחלט של הנוסעים בטיסות החילוץ הם חרדים.
"המדינה נוטשת אותנו"
דוד (49) חי בפרנקפורט שבגרמניה, והפך לחסר כל אחרי שפוטר מעבודתו. למרות שהביע נטיות אובדניות והצהיר שהוא מטופל בכדורים פסיכיאטריים, שמונה הבקשות שהגיש נדחו בזו אחר זו. רק בהתערבות ynet בקשתו לחזור לישראל אושרה בסופו של דבר. "צריך להבין עם מה אנשים מתמודדים. יש כאן הפרה של זכויות אדם, ביטלו לנו את כל הזכויות", אמר דוד בייאוש. "אנחנו האזרחים של המדינה, והמדינה נוטשת אותנו. אני חווה פה אבדן תקווה בגלל שמי שנמצא למעלה. במקום לתת לי עזרה - עושים ההפך. זה מייאש אותי".
אור נבון (28), סטודנט למשפטים שנמצא בניו יורק ואמור להתחיל את ההתמחות בישראל בשבוע הבא, קיבל את אישור הוועדה לחזור לישראל, אולם לאחר שטיסותיו בוטלו הוא נאלץ להגיש בקשה שלישית - ונדחה. נבון ניסה להגיש בקשה נוספת, ותוך זמן קצר קיבל מייל שבו נכתב כי בקשתו אושרה, אך למכתב לא צורף מסמך שמאשר זאת. נבון פנה שוב לוועדה וביקש לצרף את המסמך הנדרש - ונדהם לקבל כי בקשתו בכלל נדחתה.
"אני נמצא בניו יורק בלי אשרת שהיה כי ויזת התייר שלי אינה תקפה עוד", אמר בשיחה עם ynet. "המדינה פשוט הופכת אותי לשוהה בלתי חוקי במדינה זרה. זה פשוט קרקס אבסורד ענק. כבר אישרו לי לחזור לארץ ואז דוחים את הבקשה למרות שיצאתי מישראל כחוק ואני עומד בכל הקריטריונים שכבר אושרו לי".
נדרש להיכנס לבידוד עם הנחיתה בנתב"ג - למרות שחוסן בשתי מנות
קרן, ישראלית שגרה כבר יותר מ-20 שנה בלונדון עם בעלה הנורבגי, הגיעה לבקר את משפחתה בישראל בחודש מרץ עם בתה אנני בת ה-12, ועם פתיחת מערכת החינוך בבריטניה ניסתה את מזלה כדי לצאת מהארץ - אך לשווא. כל בקשותיה לוועדת החריגים לא נענו. "בתי הספר נפתחים ואף אחד בוועדה לא עונה לי", סיפרה קרן. "אין עם מי לדבר, אין מייל או נציג שבודק אם הפנייה שלי הגיעה או לא. אני רואה חדשות ומבינה שזה קורה לכולם, זה הזוי. הילדה שלי אמורה להתחיל ללמוד, ולא מאפשרים לה לחזור לבית הספר, לחברים שלה ולחיים שלה. הזוי, בגלל שיש לה דרכון ישראלי היא חייבת להגיש בקשה - אבל אין עם מי לדבר והמערכת אטומה".
חברי הכנסת התעוררו אחרי חודש
אחרי תקופה ארוכה שמחדלי ועדת החריגים מתפרסמים בכלי התקשורת, חברי הכנסת שיגרו בצאת השבת הודעות והכרזות על צעדיהם הבאים בעניין למרות שהוועדה פעילה כבר חודש, מסגירת השמיים ב-26 בינואר.
שר המשפטים בני גנץ הודיע כי ידרוש להכניס נציג ממשרד המשפטים לוועדה ולחשוף את הקריטריונים שלפיה היא פועלת. מלשכתו נמסר כי "בכוונת גנץ להודיע בישיבת הממשלה שתיערך ביום שני כי אם לא יתקבל מתווה שבמסגרתו כל ישראלי שמעוניין להגיע ולממש את זכות ההצבעה שלו, לא יוארכו התקנות על נתב"ג המסתיימות ב-10.3 כלל, וזה יהיה באחריותו הבלעדית של נתניהו ויוכיח שהוא דואג לפוליטיקה לפני שהוא דואג לחיי אדם".
שרת התחבורה אמרה בתגובה לדבריו כי מעולם לא דרש שיהיה נציג מטעמו, אלא רק למשרד התפוצות. "לידיעתך, כבר ביום חמישי בישיבה אצל היועמ"ש, ביקשה היועצת המשפטית של משרד התחבורה שיהיה נציג של משרד המשפטים בוועדה ועד כה הוא לא הגיע", צייצה רגב בטוויטר. "מזמינה אותך באופן אישי לשלוח לי עוד הלילה שם של נציג משרד המשפטים שיצטרף לוועדה, ויראה מקרוב כיצד הוועדה עושה עבודה מקצועית עניינית ושקופה. כמו כן, כשר משפטים כדי שתדע שאת הוועדה מלווים נציגי היועצים המשפטיים של המשרדים הרלוונטיים החברים בוועדה, נציג הייעוץ המשפטי של משרד הפנים, של משרד הבריאות ושל משרד התחבורה".
במפלגת יש עתיד פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחשוף את תהליך קבלת החלטות בוועדה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "מה שפועל היום בנתב"ג זו לא ועדת חריגים, זו ועדת מצביעים. עשרות אלפי ישראלים טובים תקועים בחו"ל והאנשים היחידים שמקבלים אישור להיכנס זה המצביעים של נתניהו, ליצמן ובן גביר. אנחנו נעתור לבג"ץ, נפנה ליועץ המשפטי לממשלה ונעצור את השערורייה הלאומית הזאת".
בישראל ביתנו החליטו לאסוף חתימות לכינוס דיון מיוחד במליאת הכנסת. "לפי מה שראינו, ועדת החריגים זו ועדת מאכערים שמפלה באופן חד-צדדי את הציבור שמשרת בצבא, עובד ומשלם מיסים", אמר אביגדור ליברמן. "מה שמניע את הממשלה הזאת זה רק קומבינות".
גדעון סער, יו"ר תקווה חדשה, אמר כי "אין היגיון בהמשך הפגיעה בזכויות אזרח, ואין להתנות שיבת ישראלים בוועדת פרוטקציה פוליטית", ואילו יו"ר ימינה, נפתלי בנט, כתב: "אני מנסה לסייע למישהי לנסוע להיפרד בפעם האחרונה מאבא שלה הגוסס, היא מתחננת ואין עם מי לדבר. לא ברור מה הקריטריונים, מי קובע, מה צריך להעביר להם, מתי יתנו תשובה. אפשר אחרת".
במרצ האשימו את נתניהו, שרת התחבורה רגב ושר השיכון ליצמן ב"סלקציה". היו"ר ניצן הורוביץ אמר כי מפלגתו פנתה גם היא ליועמ"ש ומסר: "חרדים ומקורבים? פנימה. חילונים? בעיה שלכם. בהמשך ישיר לטיפול בקורונה לפי הוראות הרבנים, עברנו עכשיו לשיטת הסלקציה כדי להכניס מצביעים חרדים ולפגוע בשמאל".
יו"ר ש"ס אריה דרעי טען כי מדובר בקמפיין נגד חרדים שנובע משיקולים פוליטיים: "בוועדת החריגים אין העדפה לאף אוכלוסייה", טען דרעי. "חרדים רבים מגיעים מניו יורק, חילונים רבים מגיעים מפרנקפורט".
מורן אזולאי וטובה צימוקי השתתפו בהכנת הכתבה
