גמזו עם כניסתו לתפקיד
(צילום: לע"מ)
כשפרופסור רוני גמזו נכנס באופן רשמי לתפקיד פרויקטור הקורונה הלאומי היו לו שתי בשורות עיקריות – מניעת סגר שני, וקידום תוכנית לטיפול דיפרנציאלי ביישובים שונים – תוכנית הרמזור. ביום שישי יעזוב גמזו את תפקידו בזמן שישראל מתכוננת לסגר שלישי, ותוכנית הרמזור שיזם מקרטעת.
גמזו נכנס לסביבת עבודה לא פשוטה שמנעה ממנו לבצע את התוכניות שרצה לקדם. לא בגלל חוסר רצון או יכולת – אלא כי לא נתנו לו. ארבעה חודשים וחצי בתפקיד ועדיין לא הוגדרו הסמכויות של פרויקטור הקורונה, וגמזו הוא זה שקבע לעצמו את גבולות הגזרה. בחלק מהדברים הוא אכן הוביל שינוי, אבל לא תמיד הוא הצליח לעמוד במטרות שהוא והממשלה הציבו לו.
הרמזור התקלקל
הפתרון המרכזי של גמזו ליציאה של ישראל ממשבר הקורונה היה "תוכנית הרמזור" – מודל דיפרנציאלי שמתאים את חומרת המגבלות על אזור או יישוב מסוים בהתאם לרמת התחלואה שלו.
כבר בעת כניסתו לתפקיד עלו סימני שאלה מצד מומחים וגורמים במערכת הבריאות בנוגע ליעילות התוכנית, בעיקר בשל העובדה שישראל היא מדינה קטנה והתוכנית מתאימה יותר למדינות גדולות. בשיא הגל השני, כשיותר מ-90% מיישובי ישראל נצבעו אדום כבר היה ברור- תוכנית הרמזור של גמזו לא רלוונטית לישראל.
סרטון הסברה לתוכנית הרמזור. לא מתאימה לישראל
(צילום: מרכז הסברה פיקוד העורף)
במדינה שבה גננת מיישוב אדום מגיעה בבוקר לגן ילדים ביישוב ירוק, ורופאה מעיר ירוקה מגיעה לעבוד בבית חולים בעיר אדומה, ייתכן שניהול אזורי הוא כלי חשוב, אך הוא בוודאי לא המרכזי.
השיקולים הפוליטיים ניצחו
גמזו נכנס לתפקיד על תקן אוטוריטה מקצועית. כמי שעומד בראש אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, ושימש בעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אין עוררין על יכולותיו המקצועיות. אבל במבחן התוצאה, שיקולי בריאות הציבור שאותם ניסה להוביל לא תמיד התקבלו, ובשלב מסוים יחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היו על סף פיצוץ.
יישום מדיניות מחמירה כלפי יישובים אדומים שהיו ברובם חרדיים, ביטול מוחלט של הנסיעות לאומן, ואפילו העלאת הקנסות על הפרת התקנות, מהלך שניסה להוביל לאחרונה – כל אלו הם מהלכים של גמזו שכשלו.
נכון, במצב הפוליטי הקיים יש לסיעות החרדיות בממשלה כוח ויכולת השפעה בלתי מבוטלים, ועדיין גמזו היה אמור לשמש כקול המקצועי, הנקי וכזה שרואה רק את בריאות הציבור. ואולם, כשהיה צריך – הוא ידע גם להתקפל ולעשות את הפשרות הנחוצות מבחינה פוליטית.
חוזה חדש-ישן עם הציבור
בחודשים הספורים שלו בתפקיד עבר גמזו שיעור מזורז בפשרות פוליטיות, זאת למרות שהוא בעצמו ניחן בלא מעט כישורים פוליטיים. בנאום הכניסה שלו התייחס גמזו לאחת מנקודות השבר הגדולות במשבר הקורונה – אובדן האמון של הציבור בממשלה ובהנהגה.
שורת חשיפות מביכות של הפרת הנחיות משרד הבריאות בידי בכירי ההנהגה – בהם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, השרים גילה גמליאל ויעקב אביטן – סיפקה לגמזו הזדמנות נהדרת לבנות את אותו החוזה עם הציבור. במקום זאת, הוא הגיב באופן מגומגם ומתפתל, אם בכלל.
יותר משמונה חודשים אחרי שנגיף הקורונה התפרץ במדינה ונראה שאמון הציבור הישראלי במנהיגיו נמצא בשפל חסר תקדים. גמזו הוא לא הסיבה לכך, אבל נראה שהחוזה שעליו דיבר מעולם לא נחתם.
בניית מערך החקירות האפידמיולוגיות
אחת מהצלחותיו המשמעותיות ביותר של גמזו כפרויקטור הקורונה היא תרומתו המשמעותית לבנייה המחודשת של מערך החקירות האפידמיולוגיות. מהלך שנעשה בשיתוף שר הביטחון בני גנץ ופיקוד העורף.
תרומתו המרכזית של גמזו בבניית המערך היא העברת האחריות עליו לידי הצבא. גמזו היה האדם הראשון ממערכת הבריאות שהיה ממנהלי המשבר ושם את האגו בצד, ראה את התמונה המלאה והבין שמשרד הבריאות לא יכול להוביל את הדבר הזה בכוחות עצמו.
דו"ח הביניים של מבקר המדינה, שהראה כי המצב של המערך היה קשה לפני שהועבר לפיקוד העורף, חידד עד כמה גמזו צדק.
גמזו: "תודה למשרד הבריאות שזז הצידה"
(צילום: לע"מ)
מערך החקירות האפידמיולוגיות אינו מושלם ויש בו עוד בעיות רבות, בעיקר סביב שאלת איכות החקירות והכשרת החוקרים. אבל עם תום הקדנציה של גמזו ניתן בהחלט לקבוע כי יכולותיה של ישראל בביצוע חקירות אפידמיולוגיות השתפרו באופן ניכר.
העלאת מספר הבדיקות
כבר בהתחלה סימן גמזו את העלאת מספר בדיקות הקורונה כיעד מרכזי וקריטי לקטיעת שרשראות ההדבקה ולהורדה של מספר הנדבקים החדשים. עם סיום תפקידו, נראה שהצליח לעמוד ביעד. ביום הראשון שלו בתפקיד, ב-28 ביולי, בוצעו 25,331 בדיקות, בשיאו של הגל השני מספר הבדיקות התקרב ל-70 אלף.
בדומה למערך החקירות האפידמיולוגיות, הנכונות שלגמזו לשתף פעולה עם פיקוד העורף וסיועו להסרת ההתנגדות להעברת חלק מהסמכויות לניהול מערך הבדיקות, סייעו מאוד להשלמת המהלך. מעבדות חדשות נפתחו, קודמה מדיניות של בדיקות קורונה ללא הפניית רופא וגם שינוי אופן הדיגום, כפי שהכריז אתמול משרד הבריאות, כך שהבדיקה תכאב פחות. למעשה, גמזו פירק באופן יסודי את המחסומים של הציבור בפני הבדיקה וקידם פתרונות יעילים לנושא.
עם זאת, משימה אחת הוא עוד לא הספיק להשלים – שימוש בבדיקות מהירות בהיקף נרחב בבתי החולים ובקופות החולים.
דיאלוג עם החרדים והערבים
אחד השיעורים המשמעותיים שקיבל גמזו כשנכנס לתפקיד היה בכל הנוגע לגישה וליכולת לייצר דיאלוג עם קהלים שונים. בתחילת הדרך הוא נהג בגישה פטרונית בהתמודדותו עם האזרחים החרדים והערבים, שנמנו עם הקבוצות בעלות שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר בחברה הישראלית. גמזו נהג להאשים אותם במצבם במקום למפות באופן מסודר את הצרכים שלהם ולייצר ערוצי הידברות.
בסוף הקדנציה הדברים כבר נראו אחרת לחלוטין. עם החרדים הוא הבין שהוא לא מצליח ליצר שפה אחידה, והעביר חלק ניכר מהסמכויות לראש דסק הקורונה בחברה החרדית, אלוף במילואים רוני נומה.
גמזו אמנם מינה את איימן סייף לראש דסק החברה הערבית, מינוי ראוי ומוצלח לכל הדעות, אך הקפיד גם להיות שם בעצמו. בכל שבת הוא ביקר ביישובים ערביים ודאג להראות נוכחות, דאגה וקשב רב לאזרחים שלא פעם חשים בניכור ואפליה מצד המוסדות. גמזו יצר גשר אמיתי עם החברה הערבית בניהול המשבר, כמו שמעטים עשו בשנים האחרונות.
