על רקע העלייה החוזרת בתחלואה, נתונים חדשים שמפרסמת עמותת "סה"ר" (סיוע והקשבה ברשת) מלמדים על עלייה במקרי האובדנות הקיצוניים במהלך שנת הקורונה (2020), לעומת אותם חודשים בשנה שקדמה למגפה.
מקרי אובדנות קיצוניים מוגדרים ככאלה שהצריכו התערבות משטרתית כדי למנוע את מימושם בפועל. על פי הנתונים, בכל אחד מהחודשים יולי עד דצמבר בשנת 2020 – תקופת השיא של התפרצות הקורונה שכללה סגרים, בידודים, אובדן פרנסה ומצוקה כלכלית - נרשם גידול במספר הדיווחים למשטרה על חשש אמיתי להתאבדות, לעומת אותם חודשים ב-2019.
"עבור רבים זו הייתה שנה של הישרדות, מלחמת קיום, עמידה על הקצה מול תהום עמוקה", הסבירה לונה בן-דיין, המנהלת המקצועית של עמותת סה"ר. "בצומת הזה שבו האפשרויות נראו לא פעם דלות במיוחד עלה הקול האובדני שאיים לבלוע את הכול".
על פי נתוני העמותה, עיקר הפניות שמהן עלתה אובדנות קשה התקבלו מצעירים בגילי 30-21 ומבני נוער בגילאי 17-14.
מה שעוד מדאיג במיוחד בנתונים הוא שדווקא בחודשים פברואר-אפריל השנה – שבהם דווקא נרשמה תחושת יציאה ממשבר מגפת הקורונה – הלך ועלה מספר הדיווחים על אובדנות מסוכנת, אף יותר מאשר בחודשים המקבילים בשנת הקורונה עצמה.
לדברי פרופ’ יוסי לוי-בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין וחבר הנהלה בעמותת "בשביל החיים", למרות העלייה באובדנות לא נרשמה בעולם עד כה עלייה בשיעורי ההתאבדות. עם זאת, הוא חושש מאוד מהנתונים שיהיו אחרי המשבר. "שיעורי התאבדות בעולם נמצאים תמיד בירידה בשנים של משברים עולמיים, מכיוון שאירועי משבר גדולים יוצרים סולידריות", הסביר. "זה משתנה בשנים שאחרי המשבר הגדול, והחשש שלנו שזה מה שיקרה לאחר הקורונה - שנת 2021 והלאה. כאשר המשבר החריף מסתיים, כל אחד נותר לבדו בהתמודדות שלו, ואז האנשים הפגיעים נמצאים בסיכון מוגבר לכך שהמשברים הזמניים ישפיעו עליהם. מצבים של אבטלה, משבר כלכלי, אובדן משמעות דרך פיטורים – לכל אלו יש תפקיד בהגברת הכאב הנפשי הבלתי נסבל.
“לכן, ההגעה לאנשים הפגיעים, אלו שחוו משבר בתקופת הקורונה ולא מתאוששים, היא קריטית בכדי למנוע התאבדות. מבלי להכיר, נשמע שההתאבדות של ויקי פרץ (כוכב העבר בכדורגל) היא כזו. היא לא אירעה בתקופת הקורונה, אלא בגלל שהקשיים התמשכו גם אחרי שהקורונה נגמרה כביכול".
