"תמימות פוליטית, טעות טקטית", אמר הבוקר בני גנץ באולפן ynet בהתייחס לפגישתה של מספר 13 ברשימתו, אלהאם חאזן, עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס. חאזן ביקשה מעבאס להמליץ לנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה הבאה על גנץ. הוא מבקש מהציבור לייחס למהלך של נציגת מפלגתו "תמימות", אולם התנהלותו בימים שמאז הבחירות מלמדת כי תמימות אפשר לייחס דווקא למי שרואה בו תמים.
גנץ הוא החשוד המיידי ברצון לגלגל את ישראל לבחירות חמישיות. בנובמבר הוא צפוי להפוך לראש הממשלה, מכוח הסכם הרוטציה שחתם עם נתניהו בכנסת הקודמת. ההסכם לא בוטל, ואם תהיה עוד מערכת בחירות, בהסתברות גבוהה לא תורכב ממשלה חדשה עד חודש נובמבר – מה שעשוי להקנות לו את התפקיד. אם תורכב עתה ממשלה והבחירות החמישיות יימנעו, גם הרוטציה תבוטל וחלומו של גנץ להיות ראש ממשלה ייגנז.
הבוקר נחשף הסיפור מאחורי הפגישה שבה ביקשה חזאן, מספר 13 בכחול לבן, ממנסור עבאס להמליץ על גנץ להרכיב ממשלה. התנהלותו עד הפרסום (אי הצהרה כי ימליץ על לפיד אצל הנשיא) מעוררת חשד כי הנציגה לא פעלה בחלל ריק. רק לאחר הפרסום והסערה שקמה בעקבותיו הוא שינה גישה ורמז שימליץ על לפיד.
פעולותיו של גנץ מתכתבות באופן מובהק עם הפעולה שנקטה נציגתו. תמימות רבה לא נראה שיש פה. יתר על כן: הנציגה עצמה אישרה לגלי צה"ל שגנץ עומד מאחורי היוזמה. "שוחחתי עם גנץ אישית לפני ואחרי הפגישה, הכול תואם מראש וקיבל את אישורו", אמרה.
פגישה משמעותית לא יוזמים בהודעה לתקשורת
גנץ אכזב בכניסתו לממשלת נתניהו ציבור אדיר של תומכים. למרות זאת, הוא הצליח לגרוף שמונה מנדטים. בבחירות הקודמות קיבל תמיכה מ-1.2 מיליון ישראלים, והפעם (בלי לפיד) - קצת פחות מ-300 אלף.
תומכיו נעו בציר שבין הצבעת חמלה, לנוכח מה שעבר עליו מול נתניהו, לבין הצבעת הצלה על מנת שיעבור את אחוז החסימה ולא יפגע בגוש מתנגדי נתניהו. השורה התחתונה היא שגנץ שוב איתנו, בכנסת, ובחסות הפלונטר הפוליטי, הוא יכול למצוא את עצמו בעוד מספר חודשים הולך לישון בבלפור.
חלום ראשות הממשלה של גנץ לא נגנז, והוא הודה בכך בפה מלא באולפן ynet. החלום חי ובועט. כבר באמירה הזו צריך היה לחשוד במניעיו, שכן היה מצופה מגנץ שיגיד "הציבור נתן לי הזדמנות שנייה, אעשה הכול על מנת שנתניהו ילך הביתה. אצטרף לכל ממשלה שאינה של נתניהו, איני דורש דבר לעצמי, אקבל מה שיתנו לי".
במקום זאת, בשורת מעשים חריגה, הגביר גנץ עד מאוד את החשד כלפיו. אתמול הוא קרא ללפיד, סער ובנט לפגישה מרובעת. הקריאה הייתה פומבית, תקשורתית. מי שרוצה להקים ממשלה לא יוזם פגישה בתקשורת. להיפך; ממשלה מקימים מחדרי חדרים, לא בהודעות לעיתונאים. להודעה של גנץ הייתה מטרה אחרת: להראות שהוא מנסה להקים ממשלה חלופית לנתניהו. אנחנו חוזים עתה בהצגה, הצגה כחול לבן.
השורה התחתונה היא שגנץ, כך נראה, תמים פחות ממה שהוא נראה או ממה שהוא רוצה שנחשוב. הוא זומם מזימות ורוצה להיות ראש ממשלה. זו הייתה יכולה להיות שאיפה לגיטימית אלמלא מכר לציבור, במשך מערכת הבחירות כולה, שכל מטרתו בחיים היא להביא להחלפת נתניהו, אותה החלפה שבמעשיו הוא יכול לסכלה כעת.
קמפיין הבחירות של גנץ טען כי נתניהו זומם את "מזימת אפריל" ולפיה אם גנץ לא ייבחר לכנסת – נתניהו יבטל את משפטו ויפטר את היועץ המשפטי לממשלה. נוכח ההתנהלות של גנץ, קשה שלא לתהות אם מזימת אפריל האמיתית היא בכלל דרדורה של ישראל לבחירות חמישיות. מרוויח אחד בוודאות יהיה למהלך הזה, שמו בני גנץ.