גל פריצות מסתורי פוקד בחודשים האחרונים את האי האיטלקי המבודד קפראיה, מול חופיה המערביים של איטליה, ויש כבר מי שמשווים את האירועים שם לעלילת מותחן של אגתה כריסטי.
האי, שבו מתגוררים כ-200 בני אדם, קרוב יותר לאי הצרפתי קורסיקה מאשר לחופי איטליה עצמה, ואפשר להגיע אליו רק בשיט. אורחים מבחוץ ממעטים להגיע אליו בחורף, ודאי בתקופה זו של מגפת הקורונה, ועובדה זו רק מגבירה את התהייה: אם רק תושבי האי נמצאים כאן, מי עומד מאחורי גל הפשיעה?
הגנב הסדרתי – ואולי מדובר בכלל בגנבים – פרץ כבר לחמישה בתים, ובפריצה האחרונה חדר לקיוסק וגנב 60 אלף אירו. הוא אינו מותיר אחריו רמזים, ולפי העיתון "לה רפובליקה" נראה כי הוא מכיר היטב את ההרגלים של קורבנותיו.
משטרת האי קפראיה כוללת שלושה שוטרים בלבד, ולפי שעה אין להם קצה חוט בחקירה: כל 200 התושבים חשודים, וחמור מכך – רבים מהם חושדים זה בזה.
"זה עצוב מאוד, כי התחושה היא שיש גנב בתוך המשפחה", אמרה ל"קוריירה דלה סרה" סגן ראש העיר פביו מציי. הוא עצמו נפל קורבן לגל הפריצות, כשהגנב או הגנבים נכנסו לביתו כשלא היה בו ולקחו משם כספת עם תכשיטים שהייתה מוחבאת בתוך אחד הרהיטים. "הם תקפו בדיוק ביום הנכון, כאילו הם ידעו שאני יוצא בדיוק ביום הזה לביקור בפיזה. הם הכירו את הבית היטב".
מלבד ביתו של סגן ראש העיר נרשמו פריצות גם בבתיהם של מורה, של באריסטה ושל שני דייגים. רוב תושבי האי שומרים את הכסף בבתיהם, משום שבאי אין כיום בנק פעיל.
ראש העיר, מרידה בסי, חוששת שהנזק יהיה גדול יותר מאשר נזק כספי וביטחוני בלבד: "הסכנה עכשיו היא שתחושת הקהילתיות שתמיד הייתה לנו תיפגע", היא מזהירה.
לקריאה נוספת: סירה טבעה, ניצולים שחו לאי – ושרדו 33 יום על קוקוסים
האי קפראיה הוא אחד משבעה איים בארכיפלג הטוסקני, ומבחינה מנהלתית הוא משתייך למחוז ליבורנו. הוא רחוק 62 קילומטרים מהעיר ליבורנו, ורק 30 קילומטרים מהאי קורסיקה. אורך קו החוף שלו הוא כ-30 קילומטרים. בשנים 1986-1873 הייתה באי מושבת עונשין שתפסה כשני שלישים משטחו, אבל ב-1986 סגרה אותה הממשלה והאי נפתח למבקרים.
