איילה בובליל מנתיבות עלתה אתמול לכיתה א' ופתחה את שנת הלימודים בבית הספר נתיב יצחק בעיר. עבורה זה היה יום שמח, אך עם זאת מתסכל. לאיילה יש אכונדרופלזיה, מחלת שלד תורשתית הגורמת לגמדות. עברו עליה שנים לא פשוטות של ניתוחים מהם היא עדיין מתאוששת, וכרגע היא לא יכולה ללכת או לעמוד בעצמה, ומתפקדת עם הידיים בצורה לא מלאה בעקבות סיבוכים וניתוחים שעברה.
הוריה של איילה, יהודה וספיר, הגיעו איתה אתמול לבית הספר. "חצי מהחיים שלה היא הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ ולא ידענו אם תחיה. אני לא רוצה משהו מיוחד, רק שתרגיש כמו כולם", אמר יהודה. אחרי שראה ביום הראשון שדבר לא נעשה בבית הספר, לדבריו, כדי להנגיש אותו עבורה הוא לא הצליח לעצור את הדמעות.
"כואב לי. לא נרדמתי כל הלילה ובכיתי כמו תינוק. היא לוקחת הכל ללב. היא עברה כל כך הרבה בחיים שלה ולא מגיע לה להרגיש ככה. חודשים שאנחנו רודפים אחרי העירייה והם לא שיפצו ולא הכינו את בית הספר כדי שיותאם לה. למה לא עשו הכל קודם לכן? למה לא הכינו את בית הספר בזמן?".
עד עכשיו למדה איילה בגן שיקומי בבאר שבע. משם הייתה אמורה לעבור לבית ספר מתאים בנתיבות. באמצע חודש פברואר, באמצעות הגן ועיריית באר שבע נשלחה בקשה לעיריית נתיבות לוועדת השמה לקראת כיתה א', שתקבע את צרכיה המיוחדים של איילה ותמצא בית ספר מתאים שבו תוכל ללמוד. הוועדה נקבעה לחודש אפריל ובעקבות הקורונה בוטלה. לבסוף הוועדה התקיימה ביוני אבל זה היה מאוחר מדי.
"מכיוון שהוועדה התקיימה מאוחר כבר לא נשאר מקום ואז עשינו טלפונים לבתי ספר שונים בעיר ורק בנתיב יצחק היה מקום", סיפר יהודה. "אז רשמנו אותה בלית ברירה ושלחנו בקשה להנגשה של בית הספר לראש מנהל החינוך בנתיבות, שהבטיח לנו שיבוצע מה שצריך, אבל לצערי זה לא קרה".
בעקבות קיום הוועדה בשלב מאוחר גם הכיסא הממונע של איילה מתעכב, כיוון שלא אישרו לה כיסא אם אין רישום שלה לבית ספר. בימים הקרובים היא אמורה לקבל את הכיסא הממונע, אבל גם זה לא יפתור את הבעיה מכיוון שמבנה בית הספר ישן ואינו נגיש. בנוסף, בית הספר הודיע להורים כי איילה לא תוכל להשתתף בשיעורי ספורט, בגלל שאולם ההתעמלות לא מונגש.
האב הוסיף: "כואב לי שהילדה שלי צריכה להרגיש מקופחת ומיוחדת. שהיא צריכה שמישהו יתפוס אותה בשירותים כי הם לא מותאמים. יש שירותים מותאמים מרוחקים מאוד מהכיתה וגם הם מונגשים למבוגרים ולא לילדים. זה כואב שהיא תיאלץ להיות עם טיטול בגלל המצב או שהסייעת תצטרך לתפוס אותה בשירותים.
"אני רוצה שהיא תוכל לצאת למגרש המשחקים כמו כולם ולא תצטרך להקיף את הבניין כדי להגיע בדרך חתחתים, וגם אז היא מגיעה למגרש ואין אפילו מקום אחד שהיא יכולה לשחק בו עם הילדים, אפילו הבלטות לא ישרות. הביאו לה כיסא מחדר מורים כי אין כיסא שמתאים לה לישיבה בכיתה והיא מתלוננת שכואב לה הגב".
הבוקר לאחר חודשים של ציפייה והמתנה, הגיעו יועצת הנגשה ורכז נגישות לבית הספר כדי לבדוק את המבנה, אבל לפי דברי ההורים ששוחחו איתם מדובר בהשקעה של מאות אלפי שקלים והכל צריך להיעשות בזמן קצר מכיוון שהשנה כבר החלה. ההורים מבקשים פתרון מיידי כדי למנוע עוגמת נפש מבתם ומבחינתם עדיף שיעבירו אותה לבית ספר אחר מונגש, למרות הקושי מצד איילה שרק התחילה את שנת הלמודים הראשונה שלה במערכת החינוך.
מעיריית נתיבות נמסר: "הילדה עברה וועדת השמה שהוחלט בה על שיבוץ בכיתה רגילה בבית ספר רגיל. בעקבות כך הילדה שובצה בביה"ס נתיב יצחק בכיתה א'. על אף כל ההכנות לפתיחת השנה לא ניתן היה לתאם ועדת נגישות בביה"ס להתאמת הצרכים לילדה, בהיותה מחייבת חוות דעת של יועץ נגישות חיצוני. עיריית נתיבות עושה את כל המאמצים לצמצם את לוח הזמנים להנגשה (החוק מחייב להתאים נגישות עד 15 חודשים) וכבר השבוע תתכנס ככל הנראה ועדת התאמה לנגישות, לרבות יועץ נגישות חיצוני שיקבע את הצרכים".
