מי ימצמץ ראשון, טהרן או וושינגטון? זו השאלה שעומדת כעת תלויה באוויר, כשבוע וחצי לאחר השבעת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן – שהבטיח לפעול להצלת הסכם הגרעין שנחתם בתקופת קודמו הדמוקרטי בתפקיד, ברק אובמה, ושממנו פרש הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. בעוד ביידן ואנשיו דורשים שאיראן תחזור בה מההפרות הנרחבות של ההסכם לפני חזרה אמריקנית אליו, במשטר האייתוללות דורשים את ההפך הגמור: קודם את הסרת הסנקציות האמריקניות שחונקות את כלכתה, ורק אז החזרת גלגל ההפרות אחורה.
הרמטכ"ל כוכבי: "אסור להגיע גם להסכם משופר עם איראן"
(צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
בממשל החדש בארה"ב הדגישו בימים האחרונים כי חזרה להסכם הגרעין היא עניין שידרוש זמן רב, במיוחד על רקע חוסר האמון המוחלט הקיים בין הצדדים, ומזכיר המדינה החדש אנתוני בלינקן קרא השבוע להיאזר בסבלנות. "אם איראן תחזור להתחייבויות שלה שכלולות בהסכם, ארה"ב תעשה זאת גם", אמר בלינקן. "כך ניצור פלטפורמה לבניית הסכם ארוך טווח וחזק ונתמודד עם כמה שאלות בעייתיות ביחסים עם איראן. אך אנחנו רחוקים מהשלב הזה", הדגיש.
אמש, עם זאת, נשמע מוושינגטון טון מעט אחר, ובו בהילות מסוימת. היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, אמר כי "נקודת התחלה קריטית" עבור ממשל ביידן תהיה טיפול במאגר האורניום המועשר ההולך וגדל של טהרן. הבכיר האמריקני הזהיר כי איראן "מתקרבת יותר ויותר להשגת מספיק חומר בקיע עבור פצצה".
במקביל, השליח האמריקני המיוחד לענייני איראן, רוברט מאלי, שעל מינויו הרשמי הוכרז רק אמש, כבר החל בשיחות עם בכירים בבריטניה, צרפת וגרמניה – המעצמות האירופיות שחתומות על הסכם הגרעין מ-2015 ומנסות כעת למנוע את גסיסתו. גורם דיפלומטי באירופה ששוחח עם סוכנות הידיעות רויטרס אמר כי מטרת הדיונים בין מאלי לאירופים היא להבין את "הלך הרוח" שלהם ולקבל תמונת מצב עדכנית.
עצם מינויו של מאלי אתמול זכה לתהודה נרחבת, לאור העובדה שהוא היה ממובילי המשא ומתן שקדם לחתימה על הסכם הגרעין לפני שש שנים, ומינויו הסתמן כמסר נוסף של ביידן שבכוונתו לחזור להסכם הגרעין. ביידן עצמו הצהיר עוד בקמפיין הבחירות כי בכוונתו לחזור להסכם, והדגיש גם אז כי איראן נדרשת קודם לחזור לציית לתנאיו. לאחר מכן, הוא אמר כי יפעל להגיע להסכמים נוספים שיעסקו בתוכנית הטילים של איראן ובפעילויותיה השונות ברחבי המזרח התיכון.
שיחה בין ביידן לרוחאני? "אל תמהרו"
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי חזרה על היעדים הללו בתדרוך לעיתונאים שקיימה אמש. היא אמרה כי באמצעות דיפלומטיה, ארה"ב תפעל "להאריך ולהגביר את ההגבלות הגרעיניות" הכלולות בהסכם – רמז אולי לביקורת על כך שחלקים מרכזיים בו בעלי תאריך תפוגה – ולהתייחס לסוגיות "מדאיגות" אחרות. היא הוסיפה כי וושינגטון תשתף במאמצים אלו את בעלי בריתה, אולם סירבה לתת לוח זמנים לתהליך. כשנשאלה אם ביידן יסכים להיפגש או לשוחח בטלפון עם עמיתו האיראני, הנשיא חסן רוחאני, היא אמרה שאין להקדים את המאוחר, וכי "הצעד הראשון הוא שאיראן תציית (להסכם)".
באיראן, כאמור, דורשים את ההפך הגמור. "למה לכל הרוחות איראן – מדינה שעמדה איתנה במשך ארבע שנים מול טרור כלכלי מצד ארה"ב והפרת הסכם הגרעין – צריכה להראות רצון טוב ראשונה?", תהה בתחילת השבוע שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף. "ארה"ב היא זו שהפרה את ההסכם ללא סיבה. היא זו שצריכה לתקן את הטעות, ואיראן תגיב".
זריף הביע תקווה כי הממשל החדש בארה"ב יצליח להציל את הסכם הגרעין, אך לדבריו המהלך יושלם רק אם וושינגטון תפגין "שותפות אמיתית". במאמר נרחב שפרסם במגזין האמריקני Foreign Affairs, זריף דחק בביידן לבטל את כל הסנקציות שהוטלו בתקופת הממשל הקודם, והבטיח שאיראן תבטל בתמורה את כל המהלכים שנקטה מאז הפרישה האמריקנית מההסכם.
אולם בטהרן, שלא במפתיע, לא מסתפקים רק בדרישות – ופתחו בקמפיין של לחץ על ממשל ביידן, ייתכן שבמטרה להעלות את סוגיית הסכם הגרעין אל ראש מעייניו של הנשיא, השקוע במשברים הפנימיים בארצו – בעיקר מגפת הקורונה המשתוללת שם.
באיראן מאיימים כעת בהפרה משמעותית עוד יותר של הסכם הגרעין, והשבוע הזהירו השלטונות שם כי אם עד 21 בפברואר לא תהיה הקלה בסנקציות – יוטלו הגבלות על פקחי הגרעין של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
7 צפייה בגלריה
יו"ר סבא"א רפאל גרוסי. איראן מאיימת לקטוע את הגישה של הפקחים למתקני הגרעין
(צילום: AFP)
למרות ההפרות הנרחבות של ההסכם, אותן החלה טהרן ביולי 2019, עד כה היא שמרה על שיתוף פעולה עם פקחי הגרעין. אולם בדצמבר האחרון העביר הפרלמנט האיראני חוק חדש, כתגובה לחיסול של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה (פעולה המיוחסת לישראל), שבו נדרשת הממשלה בטהרן לצמצם את הפיקוח של הפקחים.
אף שהנשיא רוחאני התנגד לחוק, בטענה שיפגע ביכולתו לקיים דיפלומטיה, ממשלתו אוכפת אותו – וביום רביעי מסרה כי אם לא תהיה הקלה בסנסציות עד החודש הבא, הפקחים של סבא"א לא יוכלו עוד לבצע ביקורות במתקני הגרעין בהתראה של טווח קצר. שר החוץ זריף הבהיר כי אם עד התאריך המדובר ייעשו "פעולות חיוביות", כלשונו, איראן "לא תתערב בקבלה" של הפקחים.
בהתאם לאותו חוק, איראן כבר חזרה בחודש שעבר להעשיר אורניום לרמה של עד 20%, במתקן הגרעיני בפורדו. רמת העשרה שכזו גבוהה בהרבה מהמותר תחת הסכם הגרעין – 3.67% – ומקצרת באופן משמעותי את הדרך לפצצה, הדורשת אורניום שמועשר לרמה של 90%.
שלשום דווח בתקשורת הממלכתית באיראן כי במתקן הגרעיני בפורדו – שעצם העשרת האורניום בו היא עוד הפרה של הסכם הגרעין – יוצרו בתוך כחודש בלבד כ-17 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 20%. זאת, בנוסף לכ-2.5 טונות של אורניום שאיראן העשירה לרמה של 4.5%. החודש דווח גם על צעד נוסף שנקטה איראן בדרך לפצצה: לפי "וול סטריט ג'ורנל" היא החלה להקים קו חדש לייצור של מתכת אורניום, חומר חיוני לייצור של נשק גרעיני.
בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס מוקדם יותר החודש הזהיר ראש סבא"א, רפאל גרוסי, כי נראה שאיראן "מתמקדת די במהירות" בייצור של האורניום המועשר לרמה של 20%, והזהיר כי למאמצים למצוא פתרון דיפלומטי נותר זמן מועט מאוד. "ברור שאין לנו הרבה חודשים. יש לנו שבועות", אמר.
גרוסי הזהיר עוד בדצמבר שההפרות האיראניות חמורות מדי, והצהיר כי לא נראה שאפשר עוד להסתפק פשוט בחזרה להסכם, אפילו אם תושג בדרך פלא הסכמה בין הצדדים. לדבריו, לכל הפחות יידרש הסכם או נספח נוסף.
בהקשר זה יצוין כי באיחוד האירופי הזהירו לאחרונה כי לצד מאגרי האורניום המועשר שאותם ניתן לסלק – כפי שנעשה אחרי החתימה על ההסכם ב-2015 – המידע והניסיון שרוכשת כעת טהרן בלתי ניתן למחיקה. במפגש של ועד מדינות סבא"א בנובמבר אשתקד הזהירו הנציגים האירופים מפני "השלכות בלתי ניתנות להפיכה", עקב המחקר והפיתוח שמקיימת איראן בתחום הצנטריפוגות המתקדמות – הפרה משמעותית נוספת של ההסכם.
למשוך את תשומת הלב של ביידן
פרשננו לענייני ביטחון רון בן ישי מציין כי הצנטריפוגות הללו, שאיראן מתחילה כעת להתקין במתקנים תת-קרקעיים בנתנז ובפורדו, מסוגלות להעשיר אורניום במהירות גדולה פי 5 עד 10 מהצנטריפוגות הישנות – ומכאן שהן מאפשרות לייצר חומר בקיע עבור כמה ראשי קרב בתוך חודשים ספורים. בנובמבר העריכו מומחים בתחום כי זמן "הפריצה" של איראן לפצצה הוא כשלושה חודשים בלבד.
לצד האיומים בהחרפת ההפרות האיראניות, נראה שבטהרן מנסים למשוך את תשומת לבו של ביידן בשורה של פעולות פרובוקטיביות. בין היתר, הם השתלטו על מכלית נפט דרום קוריאנית באזור מצר הורמוז, וכמה ימים לפני השבעת ביידן הודיעו על מעצרו של איש עסקים אמריקני-איראני. אותו איש, אמאד שארגי, מואשם באיראן בעבירות ריגול שלא פורטו. גם הפיצוץ אתמול בצהריים ליד שגרירות ישראל בניו דלהי עורר מיד ספקולציות באשר למעורבות איראנית, אם כי גורמים בישראל אמרו כי לא נראה שיש לה קשר לכך, לאור "המטען החובבני" שבו נעשה שימוש.
"אני חושב שהאיראנים מבינים שהם יצטרכו להתחרות עם נושאים אחרים שעומדים בראש סדר העדיפויות של ביידן – הקורונה, הכלכלה האמריקנית, האקלים", אמר ל"ניו יורק טיימס" הנרי רום, אנליסט מטעם חבר ייעוץ הסיכונים Eurasia Group. "בתחום החוץ, איראן נמצאת בחמשת הנושאים הראשונים, אבל היא לא הראשונה. יש את אירופה, סין, רוסיה – ואז את איראן", הוסיף רום. "איראן מבינה שהיא לא בראש סדר העדיפויות, ומנסה לקדם את עצמה ברשימה".
7 צפייה בגלריה
מפציץ B-52 מעל המזרח התיכון. ביידן ממשיך בקמפיין ההרתעה של קודמו
(צילום: חיל האוויר האמריקני)
תגובה ראשונה מצד ממשל ביידן ללחץ האיראני הזה הגיעה ביום רביעי, בדמות מטס של המפציץ האסטרטגי B-52 במפרץ הפרסי, הראשון בתקופת הממשל החדש והשישי במספר בחודשים האחרונים. מדובר בהמשך לקמפיין ההרתעה האמריקני שבו פתח טראמפ, וגורם צבאי בכיר בארה"ב אמר לאחר המטס כי "מטרתנו היא לשמור על יציבות ביטחונית, להרתיע מפני כל תוקפנות באזור, לקדם ביטחון אזורי ולהרגיע את בעלות בריתנו".
פורסם לראשונה: 23:15, 29.01.21
