העונשים הקלים על אונס ילדים: ריאיון עם אבא שבתו הקטנה נאנסה והתוקף קיבל עונש של 3.5 שנים
(צילום: שמוליק דודפור)
פרקליטות המדינה ערערה לבית המשפט העליון על הכרעת הדין וגזר הדין של אברהם לשם, בן 25 מירושלים, שהורשע בעבירות מין בילדה בת ארבע וחצי מחוץ לבית כנסת בערב שבת ונשלח לשלוש שנים וחצי בכלא. נציגי הפרקליטות נפגשו הבוקר (רביעי) עם הוריה של הילדה ועדכנו אותם על ההחלטה.
בערעור, שהוגש על דעתו של ממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן, ביקשה הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות שיוחסו לו בכתב האישום, ובהתאם גם להחמיר בעונשו במידה ניכרת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו מעבירת האינוס. הודעת הערעור הוגשה לבית המשפט העליון ללא נימוקים מפורטים, והפרקליטות מבקשת להגיש את נימוקי הערעור המלאים בתוך 21 יום.
אירוע תמיכה של משפחתה של בת ה-4 שנאנסה בירושלים על שקילת הפרקליטות להגיש ערעור על תוצאות המשפט
(צילום: גיל יוחנן)
לפי הכרעת הדין המקורית, הילדה הגיעה לבית כנסת בירושלים בערב שבת יחד עם אביה ושיחקה בחוץ, והותקפה על-ידי לשם, שהיה תלמיד ישיבה ביישוב אפרת. בתום המשפט שנוהל במשך שנה וחצי, זוכה לשם מעבירת האונס, אך הורשע בביצוע מעשה מגונה בילדה ובביצוע מעשה מגונה בפומבי.
בהודעה נכתב עוד כי "פרקליטות מחוז ירושלים ייחסה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות. הפרקליטות סברה כי עדותה של הקטינה בחקירת הילדים, כמו גם הראיות הנוספות בתיק, מבססות את האישום בעבירת אינוס. אולם בית המשפט המחוזי בירושלים - השופטים פרידמן-פלדמן, אברבנאל וזנדברג - בהכרעת דין שלא הותרה כולה לפרסום, החליט להרשיע את לשם בעבירה של מעשה מגונה בקטינה, לאחר שזיכה אותו מעבירת האינוס בה הואשם, וכן להרשיעו בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, במקום במעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות".
בערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד אופיר טישלר ממחלקתה, מדגישה הפרקליטות כי היא אינה מבקשת לחלוק על ממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי. "בית המשפט המחוזי מצא ממילא את עדותה של הילדה אמינה, ואף קבע, כפי שהתרשמה גם חוקרת הילדים, כי הילדה חוותה את הדברים שאותם תיארה בעדותה", נכתב.
עוד ציינו כי "ואולם, בהינתן הקביעה שעדות הילדה נמצאה אמינה ובעדותה מסרה כי חוותה מעשה של אינוס, ועוד יותר מכך – שעה שהנאשם בחר שלא להעיד להגנתו ולא מסר כל גרסה שיש בה כדי להסביר או להתמודד עם עדות הילדה, הרי שביהמ"ש המחוזי לא רשאי היה להניח לטובתו, מבלי שהנאשם טען זאת בעצמו, הסבר חלופי ובמיוחד כזה שאינו עולה בקנה אחד עם התיאור שמסרה הילדה".
בפרקליטות הוסיפו כי "המדינה מצביעה על כך שעדותה של הילדה כלל לא נשמעה בפני בית המשפט המחוזי, משום שחוקרת הילדים אסרה את העדתה, ולפיכך הראיה המרכזית בתיק מתועדת ומוסרטת, כך שביחס לעדותה של הילדה אין כל יתרון להתרשמות של הערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור. כמו כן סבורה המדינה, שלא ניתן לומר שהכרעת הדין מבוססת על ממצאי מהימנות, באשר נימוקי בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין מבוססים על פרשנות גרידא של הדברים שאמרה הילדה בעדותה, ולא על התרשמות בלתי אמצעית. בכך, סבורה המדינה, נפתח פתח רחב יותר להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאים. יתירה מכך, מאחר שהמשיב בחר שלא להעיד להגנתו ולא נחקר בחקירה נגדית על גרסתו, בית המשפט לא נצרך במקרה זה להכריע בין שתי גרסאות סותרות".
אביה של הילדה: "המערכת 'עוזרת' לעוד פגיעות"
אתמול הפגינה משפחתה של הילדה מול פרקליטות המדינה בירושלים בדרישה לערער על גזר הדין הקל אך בפרקליטות סגרו את השערים וזימנו למקום את המשטרה. א', אביה של הילדה, סיפר אתמול באולפן ynet על המקרה, התחושות הקשות, והביקורת נגד בית המשפט.
"זה קרה בערב שבת לפני כשנתיים, מישהו שלא קשור אלינו הגיע באקראי לבית הכנסת שבו אנחנו מתפללים", הוא שיתף, "במקום הכי ציבורי - לא בחדר חשוך. הוא עשה את מה שעשה, ולפי התיאור שלה הוא הכאיב לה כמו שהיא מעולם לא חוותה. "התקשרנו למשטרה והילדה מסרה עדות", הוא המשיך, "עדות מדהימה לפי חוקרת הילדים. היא עשתה את כל מה שצריך לעשות, אפילו שהיא קטנה. ועדיין במקרה הזה - אין ענישה. יש ראיות במקום, על השמלה, הוא היה כבר במאגר. זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה".
האב זעם על עונשו הקל של התוקף: "זה זלזול של בית המשפט, זו ענישה כל כך קטנה. וזה עוד מקרה שדיווחו וסיפרו עליו, ברוב המקרים זה לא קורה. מייצרים חוסר הרתעה, אף אחד לא בא לספר את הסיפור וגם כשמספרים עם עדויות, עם DNA על הבגדים, זה עדיין לא מספיק למערכת המשפט".
