אנחנו מדריכים את הסוקרים שלנו באמצעות סדנאות ומעקב רצוף אחר עבודתם, על מנת להבטיח שינהגו באופן נאות ואחראי בכל מקרה שבו נדגמים מסרבים להשתתף בסקר. שיעורי ההשבה בסקרים שלנו גבוהים מאוד, מה שאומר שכמעט בכל המקרים, אין שום בעיות עם הסוקרים. לדוגמה, בסקר כוח אדם (סכ"א), אחד משני הסקרים הגדולים והחשובים שלנו, שיעור המשיבים הוא בסביבות 80%.
לצערנו, לא הצלחנו עדיין לברר את הפרטים של אותן עדויות שתוארו בכתבות מאחר שאין ברשותנו פרטים מזהים, אך בהחלט ננסה לעשות זאת, וככל שנצליח, ויתגלה שסוקרים פעלו שלא כשורה, נדאג לטפל בהם כפי שנהגנו כל השנים כאשר הופנו אלינו תלונות (מאוד מועטות) שהתגלו כמוצדקות. מקרים כאלה עלולים לקרות, אך הם בהחלט חריגים שלא מעידים על הכלל.
אין אף סקר בלמ"ס שבו סוקר מגיע לבית הנדגם 8 פעמים. מדובר כנראה בסקר כוח אדם, שבו אכן חוקרים נדגם 8 פעמים במהלך 16 חודשים, אך רק הריאיון הראשון מתבצע בבית
למה חשוב לברר כל מקרה לגופו? בכתבה שפורסמה ביום רביעי מסופר על נדגם בשם נתן משי (28) מבני ברק, "שעלה לפני כשנה בהגרלה של הלמ"ס" (לא מדובר בהגרלות, אלא בדגימה מדעית הסתברותית המבטיחה בחירת מדגם מייצג של האוכלוסייה), ושבמסגרתו "התבקש להתחייב לקיים שמונה פגישות בביתו שבמסגרתן הוא יישאל - וישיב - על שאלות אישיות".
אין אף סקר בלמ"ס שבו סוקר מגיע לבית הנדגם שמונה פעמים. מדובר כנראה בסקר כוח אדם, שבו אכן חוקרים נדגם שמונה פעמים במהלך 16 חודשים, אך רק הריאיון הראשון מתבצע בבית הנדגם. שבעת הראיונות האחרים מתבצעים בטלפון, תוך הקפדה לא לחזור על שאלות שיש לנו כבר תשובה לגביהן.
יתרה מכך, מאז פרוץ משבר הקורונה, בכל הסקרים שלנו מתבצעים כל הראיונות באמצעות האינטרנט והטלפון בלבד. עדכנו על כך בפרסומים שלנו ובאתר הלמ"ס. אנו מבצעים יותר מ-60 סקרים מדי שנה ומקבלים עשרות מכתבי הערכה ותודה ממשתתפים על עבודת הסוקרים ואדיבותם.
עוד פרטים לא נכונים מהכתבה: זה נכון שלפני הרבה שנים היה חוק שלפיו מי שמסרב להשיב צפוי לקנס של 500 שקל ומאסר של שלושה חודשים, אך הוא שונה כבר לפני יותר מחמש שנים, וכעת לא קיים יותר סעיף המאסר. נשאר הקנס בלבד.
סוגיית תנאי ההעסקה
בכתבה מובאת גם עדות של סוקר אנונימי הטוען לפיטורין ללא פיצויים. אין דבר כזה. פשוט לא נכון. הסוקרים הם עובדי מדינה בהעסקה שעתית, ולאור זאת חלות עליהם הזכויות, החובות וההנחיות של נציב שירות המדינה, כמו על כל עובד אחר, כולל בנושא פיטורין. אני דוחה מכול וכול את הטענה בדבר פיטורי עובד שלא על פי הוראות החוק.
אנו פועלים ללא ליאות, ואני אישית משקיע בכך חלק ניכר מזמני, על מנת לשפר את תנאי העסקת הסוקרים. מה לעשות, הלמ"ס אינו גוף פרטי שבו המנהל קובע את תנאי העסקת עובדיו. כל שינוי בתנאי ההעסקה חייב להתבצע באישור הממונה על השכר, נציבות שירות המדינה ובתיאום עם ההסתדרות הכללית, שמולם אנו פועלים ללא הרף תוך שאנו מיידעים את כל הסוקרים במאמצינו בשקיפות מלאה.
לבוא בטענות ללמ"ס בנושא תנאי העסקת הסוקרים זה פשוט לא הוגן. אגב, חלק גדול מהסוקרים עובדים בנוסף בעבודה קבועה או כפנסיונרים, ועבודתם בלמ"ס היא לצורך השלמת הכנסה. למותר לציין שהסוקרים מודעים היטב לתנאי העסקתם לפני הצטרפותם ועם כל סוקר חדש מבוצעת סימולציה מפורטת לגבי תנאי העסקתו.
אנו מכירים את תנאי העסקתם של סוקרים בחברות סקרים פרטיות והם בפירוש גרועים יותר. אין בעובדה זו כדי להמעיט בחשיבות שיפור משכורתם של סוקרי הלמ"ס - ואנו כאמור פועלים לכך בכל האמצעים ואף שכרנו יועצים חיצוניים לשם כך.
אין שום "חדירה לפרטיות"
הנה עוד כמה פרטים שחשוב להכיר: במטרה להתחשב בציבור ולהקל עליו, אנו נמנעים מפנייה פעם נוספת למי שכבר השתתפו בסקר כלשהו, אלא לאחר חמש שנים. אנחנו משתדלים להתאים את עצמנו לימים ולשעות שנוח לנדגמים ומגלים רגישות לקשיים שונים כמו גיל, שפה או מצב בריאותי, ובמקרה הצורך מאפשרים לקרוב משפחה לסייע במילוי השאלון. אנו ודאי לא פונים לאנשים חולים או כאלו שאינם יכולים להשיב מסיבות כאלו או אחרות, ככל שאנו יודעים או שומעים על כך.
איננו "חודרים לפרטיות של אנשים". הסקרים שלנו דומים לסקרים המבוצעים בכל העולם. כל השאלות שאנו שואלים (לא "אלפי שאלות") הן בעלות חשיבות למקבלי ההחלטות. כמעט מדי שבוע אנו מתבקשים לבצע עוד ועוד סקרים. הנתונים הנאספים משרתים את קובעי המדיניות, בממשלה וברשויות המקומיות, והם עוסקים בנושאים הנוגעים לאבני הייסוד של החברה והכלכלה, כמו מדד המחירים לצרכן, השכר הממוצע במשק, שוק הדיור, שוק העבודה ועוד. הסקרים משמשים תשתית למחקר אקדמי ועומדים לרשות הציבור. לדוגמה, חישוב ופרסום מדד המחירים לצרכן משפיע על כל נוטל משכנתא, חישוב ופרסום המדד החברתי כלכלי קובע במידה רבה את התמיכה לה זוכות הרשויות המקומיות לצורך הטיפול בתושבים.
הלמ"ס פועלת באופן מדעי ומקצועי ליצירת הסטטיסטיקה לטובת אזרחי המדינה בזמן אמת. שיטות העבודה שלנו נהוגות בכל העולם וזוכות להערכה רבה ב-OECD, האיחוד האירופי, האו"ם ועוד
איננו מבקשים הצהרות הון באף סקר. השנה האחרונה, עם משבר הקורונה, הראתה למי שעדיין לא היה מודע לכך עד כמה חשוב לספק למקבלי ההחלטות מידע אמין ועדכני בכל התחומים, ומי שאמון בחוק על איסוף, עדכון והפקת האומדנים הנדרשים היא הלמ"ס.
הדיווח על התנהלות סוקרי הלמ"ס
כל נתוני הפרט שאנו אוספים חסויים ואנו מקפידים הקפדה יתרה על כך שאף נתון לא ידלוף תוך שימוש בשיטות מדעיות ובשיתוף פעולה מלא עם מערך הסייבר הלאומי. לראיה, אף נתון של פרט או עסק לא דלף מיום הקמת הלמ"ס לפני קום המדינה. אני מפרסמים אומדנים אגרגטיביים בלבד. הקפדה על חסיון הנתונים ופרטיות המשיבים היא ביסוד עבודתנו.
פרופסור דני פפרמןצילום: לשכה מרכזית לסטטיסטיקההלמ"ס קיימת ופועלת ליצירת הסטטיסטיקה הלאומית שנחוצה לרווחתם של כלל אזרחי המדינה וקבלת החלטות נכונה בזמן אמת. שיטות העבודה שלנו נהוגות בכל העולם וזוכות להערכה רבה בקרב הגופים האמונים על הסטטיסטיקה הרשמית כמו ה-OECD, קרן המטבע הבינ"ל, האיחוד האירופי, האו"ם ועוד.
צר לנו על הכתבות שמכתימות את עבודת הלמ"ס ואת עבודתם הראויה להערכה של יותר מ-400 סוקרים בביצוע של יותר מ-60 סקרים מדי שנה ועוד סקרים ייעודיים מאז פרוץ משבר הקורונה, ללא תוספת סוקרים שביקשנו - הכול מתוך רצון טוב של הסוקרים והכרתם בחשיבות הלאומית של הסקרים. לא ייתכן שכמה עדויות אנונימיות ישמשו כ"עדות" לעבודה לא ראויה של כלל הסוקרים ומכאן של עבודת הלמ"ס כולה, ובכך ישפיעו באופן שלילי על היענותם המאוד חיובית בדרך כלל של אזרחי המדינה להשתתפותם בסקרים, תוך הכרה בחשיבותם. ביצוע סקרים הוא ביסוד עבודתנו והיענותם של האזרחים שנדגמו להשתתף בהם חיונית לאיכות האומדנים שאנו מחשבים ומפרסמים.
פרופ' דני פפרמן הוא הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס
