עד שלא נשמעה אזעקה עולה ויורדת סמוך לשעה 14:00 ביום כיפור ב-6 באוקטובר 1973, עוד האמינו בממשלה ובצה"ל כי מצרים וסוריה יחלו בהתקפה משולבת באותו יום עם רדת החשכה. אבל השרים ובכירי מערכת הביטחון שהיו אז בקריה בתל אביב הופתעו לחלוטין כשהאזעקה נשמעה כמה שעות לפני שציפו לה.
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף אחר הצהריים (יום א') פרוטוקולים סודיים של ישיבות הקבינט ממלחמת יום הכיפורים, ובהם הישיבה הדרמטית שבה פרצה המלחמה בהפתעה מוחלטת. מדובר בפרוטוקולים שהותרו כעת לפרסום על ידי שופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד. הפרוטוקולים, שכוללים מאות עמודים, היו חסויים במשך 47 שנים ושמונה חודשים.
8 צפייה בגלריה
ראש הממשלה מאיר עם הרמטכ"ל אלעזר
(צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ו"במחנה")
הישיבה הדרמטית עצמה החלה בשעה 12:00, פחות משעתיים לפני פרוץ המלחמה. בפתח הישיבה אמר שר הביטחון, משה דיין: "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו עד לפני זמן מה. אעדכן אתכם ומתוך הדברים יתברר, שמה שהיה ידוע קודם - זה קצת פחות ועכשיו יודעים יותר". הצנזורה מחקה כמה מהדברים שאמר שר הביטחון דאז, ככל הנראה על מנת שלא לחשוף את שמו של המודיע שהתריע בפני ההנהגה הישראלית על המלחמה הקרבה.
בהמשך אותה ישיבה, אמר דיין: "ההנחה היא, בעיקר על יסוד ההודעה המפורטת, על יסוד הודעת המודיע, שהיום לפנות ערב, עם חשכה, או קצת לפני או קצת אחרי החשכה (זה תלוי בתוכנית האופרטיבית), תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות – של המצרים מצד אחד ושל הסורים מצד שני".
8 צפייה בגלריה
"אלוהים ואריק יהיו בעזרתנו". מתוך הפרוטוקול
(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון)
דיין פירט באוזני ראש הממשלה גולדה מאיר והשרים את תוכנית הפעולה המצרית, כפי שככל הנראה העביר המודיע. "התוכנית המצרית היא, כאשר הם ערים מאוד לבעיה של חיל האוויר שלנו, ועל כן הפעולה מתחילה בלילה, כאשר יכולה הפעולה של חיל האוויר שלנו מוגבלת מאוד. המצרים רוצים לפתוח באש בשעות הלילה, לבנות כמה גשרים, חלק להסוואה וחלק ריאליים, כדי לפצל את הכוחות שלנו ועל הגשרים האמיתיים שהם בונים – להעביר יחידות".
שר הביטחון המשיך בפירוט התוכנית המפורטת כביכול של המצרים: "אם הם יקימו ראש גשר ויכבשו את אבו רודס, הם יכולים לנסוע גם ביבשה, 100 ק"מ מא-טור, ולהגיע לשם בכוחות רגליים. בו זמנית להפציץ מקומות אחרים בארץ. כל זה יכול בהחלט לכלול את תל אביב ואשדוד ובאר שבע. בעניין תל אביב, יש גרסאות שונות - 1. שלא יעשו הפצצות עומק, אלא אם כן אנו נעשה זאת. 2. להתחיל ביצירת פאניקה אצל הישראלים ולהכביד על גיוס המילואים ועוד. כאמצעים לתקיפה כזאת של תל אביב ומקומות אחרים - יש להם שלושה סוגי נשק - מפציצים ארוכי טווח, שיכולים להגיע לתל אביב, אך הערכת חיל האוויר שלנו, שאין להם סיכוי להגיע, כי יירטו אותם בדרך. יש להם טיל קרקע-קרקע 'סקאד', שקיבלו במספרים לא גדולים. ספק רב עם אם מאומנים להשתמש בו".
8 צפייה בגלריה
הבור במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים: אלוף (במיל') מאיר עמית, אלוף רחבעם זאבי ועוזר הרמטכ"ל משה (מוסיק) גדרון
( באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
בהמשך פירט דיין על ה"סקאד", ואמר כי הוא יכול להגיע גם לאזורים הנמצאים צפונית לנתניה. "זה נשק לא מדויק. יכולה להיות כאן טעות של עד ק"מ אחד. בשדה התעופה - זה אולי לא יעיל כל כך, אבל מקום כמו תל אביב, אם לא מתכוונים באופן אישי היכן זה ייפול - זה יהיה טוב. הוא נושא ראש של 800-900 ק"ג חומר נפץ, וזה יכול למוטט בניין רב קומות". בהמשך דיבר דיין על טילי ה"פרוג", שהטווח שלהם קצר יותר, אך הם יותר מדויקים.
דיין עבר לפרט את התוכניות של הסורים: "התוכנית הסורית הרבה יותר אמביציוזית ומבחינה אופרטיבית היא ניתנת לעשייה והיא - לכבוש את כל רמת הגולן. זה אמביציוזי מבחינה לאומית שלהם. הם מציעים שבפעולה קרבית מוצלחת ישחררו את כל אדמת סוריה ויתייצבו על קו הגנה נוח, שהירדן יהיה להם ומורדות רמת הגולן יגנו עליהם".
אחרי סקירה ארוכה ומפורטת של דיין, ושאלות של כמה שרים, אמרה גולדה מאיר: "הידיעות שקיבלנו אתמול אחר הצהריים לא השאירו כל ספק בליבנו ומשה (דיין) מסר כאן מה התוכנית שלהם ומה הם רוצים לעשות וכו'. את זה העברנו גם כן לאמריקנים. גם בדרג המודיעיני, אך גם בדרג המדיני הועברו הדברים". בהמשך אמרה ראש הממשלה: "יש לדבר גם עם הרוסים וקודם כל עם המצרים ולומר להם שאנחנו איננו מתכוונים להתקיף. אבל אם יפגעו בנו - נשלם להם כערכם".
בהמשך התייחסה מאיר שוב למתקפת מנע: "הבוקר, יחד עם שר הביטחון, הרטמכ"ל, ראש אג"מ, ראש אמ"ן - ישבנו, והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה, ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו עניין. אני מודה ומתוודה, שליבי נמשך לזה מאוד. אבל אני יודעת באיזה עולם אנו חיים ואני יודעת כמה טוב לנו בעולם אחרי שנת 1967, אך בכל זאת שנת 1967 אינה שנת 1974 ואני מבינה את מידת הצדק והיושר וההגינות בעולם... וכולנו אמרנו: חבל מאוד, אבל זה לא הולך".
8 צפייה בגלריה
מפקד אוגדה 143 אלוף אריאל שרון בסקירה בפני ראש הממשלה מאיר
(צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון)
8 צפייה בגלריה
ראש הממשלה גולדה מאיר מבקרת את פצועי צה"ל: משמאל בבגדי צבא- קצין רפואה ראשי תא"ל משה קורדובה.
(ראש הממשלה גולדה מאיר וקצין רפואה ראשי תא"ל משה קורדובה מבקרים פצועי צה"ל)
צילומי וידאו היסטוריים בצבע ממלחמת יום הכיפורים
(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
הישיבה נמשכה והשרים דנו במכת מנע, בזמן שהמצרים והסורים עשו את ההכנות האחרונות לפני הפתיחה באש. בשלב זה פנתה מאיר לשר האוצר, פנחס ספיר, ואמרה: "ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי. אנו מקבלים מאיזה מקורה ידיעה, שזה יתחיל בשעה 18:00 הערב. זה בכלל לא מתקבל על דעתנו וחושבים שאולי הכוונה לשעה 16:00. להשלות אתכם - ודאי שאיני רוצה. איני יודעת מתי הם יתחילו או אם הם יתחילו כאשר יש עוד מעט אור, ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה - גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת".
מאיר הוסיפה: "לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אם החברים רוצים לשבת - אדרבא. אבל אני יכול לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30. אם אז זה יקרה". בשלב זה קטעה אזעקה עולה ויורדת את ישיבת הממשלה. ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, נכנס לחדר שבו ישבו השרים ואמר: "זה מתחיל ויש הזנקות בסוריה. הסורים פתחו באש". מאיר השיבה: "אנו נשארים כאן". ליאור הוסיף: "המצרים הורידו את כל הסוואת התותחים והסורים החלו להזניק מטוסים".
בשלב זה נרשם בפרוטוקול על הדברים שעליהם החליטו השרים, בהם שישראל לא תפתח במלחמת מנע - דבר שהפך למיותר כשצבאות סוריה ומצרים פתחו במתקפה משולבת והפתיעו את ממשלת ישראל.
"הלילה הוא פרובלמטי"
פרוטוקול נוסף שהותר לפרסום הוא זה של ועדת השרים לביטחון בשעה 22:00 ביום שבו פרצה המלחמה. הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, עדכן אז על הלחימה: "יש לנו מקום אחר שגרם לנו הרבה עוגמת נפש עד עתה וזה מוצב החרמון... קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים... נפסק הקשר שלנו עם המוצב ובמשך כמה שעות לא היה איתם קשר... חטיבת גולני נמצאת בתנועה כדי לכבוש אותו בחזרה וכרגע קיבלתי דיווח שיש קשר עם המוצב והם בבונקרים ומחזיקים מעמד. יש שם אנשי אמ"ן וחפ"ק חיל האוויר ויש שם 60-70 חבר'ה ביניהם גם אנשי מילואים... לפי ידיעה אחרונה - מוצב זה לא נפל ואני מקווה שבמשך הלילה נחבר אותו".
בהמשך אותה ישיבה, עדכן אלעזר: "בסופו של דבר אני די בערפל. בתעלה יש כמה הצלחות מצריות, כלומר: יש להם כמה מאחזים בצד שלנו. יש להם כבר כמה גשרים. אנחנו נמצאים בשלב הבלתי נעים וזה תמיד קורה בשלב הבלימה. עד כה בלמנו אותו לגמרי לא רע, אבל לא גמרנו והלילה הוא פרובלמטי".
באותה ישיבה התייחס דיין למלחמת מנע, שלא יצאה אל הפועל בסופו של דבר. "ההחלטה לא לעשות מלחמת מנע... עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה", אמר שר הביטחון בהתייחסו לביקורת בעולם לפעולה כזו של ישראל.
על החזית המצרית, אמר דיין: "יש למצרים 700 מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם הסכין בין השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה".
ביום השני למלחמה, עדכן דיין על הנעשה בסיני ועל התגבורת הישראלית: "בינתיים הגיעו לשם עוד שני כוחות עיקריים שלנו, שתי אוגדות, האחת של ברן (אברהם אדן) והשנייה של אריק (שרון) עם כוחות המילואים. הם מגיעים לגזרה הצפונית-המרכזית. במשך הלילה הם ינועו עם עוד כוחות... עם הטנקים וחיל האוויר ואריק", אמר דיין. בשלב זה העירה מאיר: "אלוהים ואריק", ודיין המשיך: "יהיו בעזרתנו, יכול להיות - אני מוכן להתפלל לכך כל הלילה - שמחר נעמוד בפני תחילת השינוי שיתבטא בזה שיש ניתוק כוחות שלהם ויש טיפול אינטנסיבי בכוחות שלהם שעברו את התעלה, ואז יכול להיות שהמצרים יהססו אם לעשות כל זה בסיבוב השני".
