הח"כים הגיעו, גלנט לא: הדיון בוועדת החינוך
(צילום: ערוץ הכנסת)
בעוד פחות מחודש תיפתח שנת הלימודים המורכבת ביותר שידעה מערכת החינוך, ואף שבשבוע שעבר אושר מתווה "לומדים בביטחון" הכולל תקציב של 4.2 מיליארד שקלים, נראה שטרם נמצאו פתרונות לבעיות רבות הכרוכות בפתיחתה.
השבוע הממשלה אישרה את תוכנית החזרה ללימודים "לומדים בביטחון" שהוגשה על ידי שר החינוך יואב גלנט בשיתוף שר האוצר ישראל כץ ושר הבריאות יולי אדלשטיין, ואת התקציב להפעלתה. בנוסף, הוקצה תקציב לילדי החינוך מיוחד, תוספת מחשבים לילדים, ואמצעי מיגון וחיטוי לצוותי ההוראה.
מנכ"ל משרד החינוך היוצא שמואל אבואב: "לגייס 10 אלף אנשי הוראה"
(צילום: אורי דוידוביץ)
התוכנית שתכלול בין היתר שילוב של למידה מרחוק ובבתי הספר לפי חלוקה לשכבות, לא מכסה את כלל האתגרים הצפויים - או את פתרונם בזמן כל כך קצר.
השר גלנט ביקש לדחות את הדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט כדי שיוכל להשתתף בו ולהציג את המתווה שלו לשנת הלימודים הדורש היערכות נוספת ושינויים בשל הגבלות הקורונה, אבל יו"ר הוועדה רם שפע מכחול לבן סירב - וגלנט בחר לא להגיע.
"אני מניח שכולכם יודעים שקבענו ישיבה לפתיחת שנה שתתחיל בעוד פחות מחודש", אמר הבוקר ח"כ שפע בפתיחת הישיבה. "השארנו מקום גם פיזי וגם כללי למנכ"ל משרד החינוך ולשר החינוך ואנחנו אומרים לכם שלמרות שבחרתם לא להגיע נמשיך לכבד אתכם. אבל זה לא מוריד מהאחריות שלכם לתת תשובות לחברי הכנסת ולציבור כולו. אם עדיין לא יודעים איך מצילים את תכנית קרב או תכנית הילה, אתם הייתם צריכים להגיע לפה. גם אם אין תשובות צריך להתייצב ולהגיד זאת".
"מעולם לא החרמנו דיון בכנסת כשהייתי בצבא, גם אם המפגשים היו קנטרניים ומזיקים", אמר ח"כ יאיר גולן ממרצ. ח"כ קטי שטרית מהליכוד ניסתה להגן על גלנט: "השר עובד קשה, אין לו זמן". בעקבות הביקורת על גלנט, החליטה ח"כ שטרית לצאת מהדיון.
חברת הכנסת אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) אמרה כי "אסור לעבור לסדר היום על ביזוי ועדת החינוך. שלושה וחצי שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, ומשרד החינוך מחרים את ועדת החינוך. בכל שנותיי כשפתחתי שנת לימודים והגעתי לדיוני הוועדה, מעולם לא היה דבר כזה".
משרד החינוך מסר בתגובה: "המשרד פרסם את תכנית העבודה המקיפה שהוא גיבש לפתיחת שנת הלימודים. במסגרת התכנית יתווסף תקציב מיוחד בהיקף של 4.2 מיליארד שקל לטובת נושאי קורונה. התקציב כולל, בין היתר, מענה לגיוס כוח אדם לפיצול הכיתות ולרכישת אמצעי הקצה. בכוונת המשרד לפרסם כבר בימים הקרובים את תמונת המצב של כל אחד מנושאים אלה".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה בוועדה כי "המתווה של החזרה ללימודים שהציג משרד החינוך מאוד עמום ומאוד כולל. אני חוששת מהלחץ הציבורי על משרד הבריאות שכל הזמן משנה את החלטותיו, ומי שסובל מזה הם המורים והתלמידים. נדבקו הרבה מורים ותלמידים, ואם אתם טוענים שאין הדבקות אנחנו מבקשים הוכחות לכך. משרד הבריאות נותן הנחיות ברורות, אבל בלתי אפשרי ליישם אותן בבתי הספר".
יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, חיים ביבס, אמר מנגד כי בבית הספר של החופש הגדול נדבקו כ-5% מהתלמידים, ו-95% למדו באופן מלא. לדבריו, "יש להוציא היום קול קורא כדי להביא את פרחי ההוראה ולהכניס אותם למערכת. אפשר גם ללמוד במשמרות כמו שיש בחלק מהמקומות בחו"ל. אם מערכת החינוך תיסגר, המשק יקרוס, ואנחנו לא רחוקים מזה. ההצעות לסגור את המערכת בגלל אחוז תחלואה מסוים הן קשקוש מקושקש".
כאמור, מערכת החינוך צריכה להתמודד עם קשיים רבים כדי ששנת הלימודים תחל ב-1 בספטמבר. אלה הבעיות העיקריות:
תקציב המדינה לא אושר
היות שהתקציב לא אושר - כך גם כל תוכניות משרד החינוך, בהן היל"ה שמסייעת לנוער בסיכון, ו"קרב" שמספקת חוגי העשרה לצמצום הפערים החברתיים. אלו הוקפאו עד להודעה חדשה וכל זאת על רקע מאבקי כוחות בין ועדת החינוך בכנסת לבין לשכת שר החינוך, שלפי שעה לא מצליחים לקבוע מועד לדיון בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים.
גיוס כוח אדם בזמן קצר
בשבוע בעבר הציג שר החינוך יואב גלנט את מתווה החזרה ללימודים ב-1 בספטמבר תחת מגבלות מגפת הקורונה, המשלב בין לימודים מקוונים לבין לימודים בבתי הספר בכיתות של עד 18 תלמידים.
הגבלת הנוכחות עד 18 תלמידים דורשת את פיצול הכיתות וכן תוספת משמעותית של כוח אדם. לשם כך ייצא משרד החינוך בימים הקרובים בקול קורא לעובדי הוראה, עוזרי הוראה ואפילו למדריכי תיירות ואחרים שיש להם ניסיון עם ילדים ותואר ראשון, ואינם עובדים כרגע בשל משבר הקורונה.
בהסתדרות המורים מטילים ספק בגיוס כוח האדם הנדרש בזמן כה קצר של שלושה שבועות. "משרד החינוך לא בדק כמה עובדי הוראה חסרים, ולא הנחה את מנהלי בתי הספר אם וכיצד ניתן לקלוט מחנכים חדשים", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים. "סוגיית כוח האדם רחוקה מלהיות פתורה, אם משרד החינוך ירצה, הוא בקלות יכול לטפל בכך - במקום להפקיר את תלמידי ישראל כך שהם ישהו עם אנשים שלא עברו הכשרה מתאימה ולא עומדים ברף שהמשרד עצמו קבע".
לדברי בן דויד, "הימים הקרובים יכריעו כיצד תיראה שנת הלימודים הקרובה, ואם תלמידי ישראל יזכו לחינוך מאנשים בעלי ניסיון או ממובטלים שהממשלה מבקשת להחזיר לשוק העבודה".
צפיפות בבתי ספר חרדיים וערביים
המתווה עבור גני הילדים וכיתות א' ו-ב' יהיה זהה לזה שבשגרה. עם זאת, כיתות ג'-ד' צפויים כאמור ללמוד במוסדות החינוך בכיתות שיפוצלו ל-18 תלמידים בכיתה. המשמעות של פיצול הכיתות היא שנדרש מרחב נוסף בבית ספר, כאשר למעשה כל כיתה תפוצל לשניים. לפי המתווה של השר גלנט, בבתי הספר היסודיים, בימים שבהם תלמידי כיתות ה'-ו' לא ילמדו, כיתות ג'-ד' יעשו שימוש בכיתות שלהם. אך נשאלת השאלה אם הדבר יתאפשר בבתי ספר בפריפריה וכן במגזר החרדי והערבי.
לטענת ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ד"ר שרף חסאן, בבתי ספר רבים ביישובים ערביים בארץ יש בעיית צפיפות קשה שלא תאפשר את אופן הלימוד הזה. "יש בתי ספר שבהם קיים מחסור בכיתות בשגרה, שנאלצים ללמד בהם במקלטים ובספריות, אז איך מצפים מהם לעמוד בתקן של 18 תלמידים בכיתה? זה בלתי אפשרי", הוא אמר.
מחסור במחשבים לכ-140 אלף תלמידים
המתווה שמבוסס ברובו על למידה מרחוק יהיה קשה עד כמעט בלתי אפשרי ליישום עבור יותר מ-140 אלף תלמידים בישראל שאין להם אמצעים מתאימים. אותן משפחות לא יכולות לספק לילדים מחשב, טאבלט או רשת אלחוטית, שתאפשר את הלמידה מהבית באמצעות אפליקציית "זום". בכך, אותם תלמידים יישארו מאחור.
יש לציין כי על פי תוכנית התקציב של השר גלנט, מתוך 4.2 מיליארד שקלים יושקעו 1.2 מיליארד שקלים לרכישת ציוד קצה והנחת תשתיות טכנולוגיות. עם זאת, בהודעה של משרד החינוך נמסר כי מערכת החינוך לא תהיה מוכנה ומרושתת ב-1 בספטמבר - וכי הליך הכשרת בתי הספר ורכישת אמצעי הקצה יימשך לתוך שנת הלימודים.
במכתב ששלח היום יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יוסף ג'בארין, לשר האוצר ישראל כץ ולשר גלנט, הוא קרא להעברת תקציבים מיידית. "לא ייתכן שדווקא התלמידים השייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה יישארו מאחור", הוא ציין, "אנחנו דואגים מאוד מכך וקוראים לכם לפעול כדי להאיץ את העברת מלוא התקציבים החסרים והמובטחים ואת רכישת אמצעי הקצה לפני ה-1 בספטמבר. זאת על מנת שכלל התלמידים במערכת החינוך בישראל יוכלו ללמוד כראוי".
מענה לאוכלוסיות ייחודיות
חלק נוסף שהוצג בתקציב המתווה הוא העברת מאה מיליון שקלים עבור מענה נקודתי לאוכלוסיות ייחודיות להמשך קיום המסגרות, ללא תלות בשיטת ההפעלה הראשית. עם זאת, טרם צוינו הפתרונות עבור תלמידים אלה.
"אנחנו שוב שקופים", אמרה עו"ד רויטל לן כהן, שעומדת בראש קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ואמא לילד בן 17 עם אוטיזם. "לא רק שהרפורמה בחינוך המיוחד פגעה אנושות בילדינו, כעת מוסיפים חטא על פשע ולא מגדירים תנאים ברורים עבור ילדינו לשגרת הקורונה".
לדבריה, כל ילד שלישי בישראל הוא עם צרכים מיוחדים ולכן על המתווה לכלול גם את התלמידים שהם או משפחותיהם נמצאים בקבוצת סיכון ולא יכולים להגיע לבית הספר, תלמידים חולים שיתקשו להשתמש בטכנולוגיה הנדרשת ללמידה מרחוק - או כאלה שמתקשים בלימודים וצריכים ליווי צמוד. "זה פשוט יגרום למצב שבו החינוך יהיה לעשירים בלבד, מי שיוכל לתגבר את הילד שלנו בשיעורים פרטיים יצליח לעמוד בקצב ומי שלא - יישאר מאחור", אמרה לן כהן.
"הלמידה מרחוק עלולה להגביר נשירה מבתי ספר"
בעמותת "מניפה", הפועלת למנוע נשירה ולהחזיר לתפקוד ילדים ונוער בסיכון, התריעו כי הלמידה מרחוק תשלש את מספר התלמידים הנושרים מבתי הספר. "לקויות הלמידה רק מתגברות עכשיו, מאוד קשה לאנשים, גם למבוגרים, לשמור על קשב לאורך זמן דרך ה"זום". ילד שיש לו פי מאה בעיות קשב מאיתנו - אין לו סיכוי לשרוד את זה", אמרה מנכ"לית העמותה אתיה דן. "אנחנו מדברים על החצר האחורית של מדינת ישראל ועל ילדים שאם אין להם את האווירה החברתית בכיתה, אין להם חשק ללמוד ומהר מאוד הם עלולים לנשור מבית הספר - וברחובות הם מידרדרים מהר מאוד לעבריינות".
לדבריה, בלי מעטפת רגשית התלמידים הנמצאים בקבוצת סיכון יתקשו ללמוד. "נוער בסיכון לא יוכל להיות בבית, הילדים הללו חייבים להגיע לבית הספר, ללמוד לפי קפסולות. אפשר למצוא פתרון", הוסיפה דן.
מנכ"לית עמותת "מניפה" הוסיפה: "כשהתלמיד לא מגיע לבית הספר, המורה לא יכולה לראות אם הוא חווה אלימות בבית, או שהמצב הכלכלי לא טוב, וכל זאת על רקע הקפאת התקציב של תכנית היל"ה המסייעת לנוער בסיכון. אנחנו מדברים על ילדים שצריך לעזור להם, שר החינוך חייב לפעול כדי שנוכל להציל אותם לפני שיהיה מאוחר מדי".
