יממה וחצי לפתיחת שנת הלימודים בצל התפשטות נגיף הקורונה, הסיכוי לשביתה עדיין קיים: הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בעניין צווי המניעה נגד הסתדרות המורים שמנסה למנוע את פתיחת הלימודים הסתיים גם הערב (יום א') ללא הסכמות.
סלע המחלוקת העיקרי הוא שהסתדרות המורים, בראשות המזכ"לית יפה בן דויד, תובעת מהמדינה לאפשר לגננות ומורים בכיתות א' ו-ב' בסיכון ללמד מהבית. במשרד החינוך טוענים מנגד כי בקבוצת גילים זו אין אפשרות ללמד מהבית.
השופטת הדס יהלומי התרשמה מחוות הדעת של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' איתמר גרוטו, שהגיע לדיון באיחור לאחר שלא נשלח נציג מטעם משרד הבריאות, ואמרה כי לנוכח דבריו היא ממליצה להסתדרות המורים, שדורשת שהמורים בסיכון יקבלו שני שליש משכרם מבלי שיגיעו לעבודה, לשקול את הצעת המדינה. למרות בקשת בית הדין.
יהלומי סיכמה את הדיון ואמרה כי לנוכח הדברים שטען גרוטו, ולפיהם על העובדים שבסיכון להחליט אם להגיע לעבודה או לא "בשלב זה מבקש בין הדין מהצדדים לשקול את הצעת המדינה עד מחר ב-8:00 בבוקר". היא ציינה כי "נוכח הדברים שנשמעו מפי הגורם המוסמך במשרד הבריאות אנו סבורים שעל הסתדרות המורים ובמיוחד הגננות והמורות בקבוצות הסיכון להיות מודעים לדברים ויש לתת להן לקבל החלטה מושכלת כל אחת על פי שיקול דעתה".
בהסתדרות המורים זעמו ואמרו "עמדתנו לא תשתנה גם בבוקר". עו"ד ארנה לין אמרה כי כבר עכשיו ברצונם לשלול את ההצעה, לדבריה, "המתווה לא נותן מענה למורות וגננות בסיכון, חלק מההצעה בלתי אפשרי מבחינה משפטית ועלול לפגוע בקצבת הנכות שהם עלולים להזדקק לה. כשזו תהיה החלטה של עובד הוראה אם לקחת את הסיכון או לא, קשה לנו לצפות מה יקרה כל עוד אלה החלטות אישיות".
השופטת ביקשה מההסתדרות לשקול זו פעם נוספת ואמרה: "אנחנו מנסים להגיע לפתרון, אתם יכולים לשבות אבל מה זה ייתן?". מחר ב-8:00 ייערך דיון ההמשך ובו החלטה בסוגייה. בשלב זה, כל עוד לא יימצא פתרון, הסתדרות המורים מאיימת לשבות.
באשר לעמדת משרד הבריאות במהלך הדיון, לאחר שהגיע באיחור, פרופ' גרוטו נשאל על ידי השופטת לגבי נתונים של עובדי הוראה בסיכון ובתגובה טען כאמור כי אדם בסיכון צריך להחליט לגבי עצמו אם לעבוד או לא. "הבהרנו מהן קבוצות הסיכון אך בשום שלב לא אמרנו שהאנשים האלה לא יכולים לצאת לעבודה, זה שיקול דעת של אותו אדם כמו גם בדברים אחרים כמו יציאה לקניות או התקהלויות. קבוצות הסיכון העיקרית זה גיל 70 ומעלה, נכון שיש מצבים אחרים שיש יותר סיכון להידבק במגע עם קהל, אבל מעולם לא אמרנו שאסור להם לצאת לעבודה".
עוד הוסיף פרופ' גרוטו "גם באשר למורים וגננות בסיכון, אין הבדל כמו מגע עם המשפחה או בבית, הסיכון גם שם נמצא כמו בקפסולות או מצבים אחרים". עובדי ההוראה שהיו באולם זעמו "ממש לא אותו דבר". גרוטו נשאל שוב לגבי הנתונים והשיב כי "מורים בקבוצת גיל 50-69 הם 44% סיכון יתר למחלה קשה, זה יתר לחץ דם, זה עישון, זה מחלות נוספות".
עו"ד לין המייצגת את הסתדרות המורים פנתה לפרופ' גרוטו ואמרה: "תחשוב שזו בת משפחה שלך שצריכה להחליט אם ללכת לגן עם 35 ילדים שאין ריחוק ואין מסכה ויושבים שעות במרחב משותף, יש מגע תכוף ואין אפשרות לשמור על היגיינה - על מי צריכה להיות האחריות שמורה כזה ידבק ויסכן את החיים שלו?".
לין אמרה כי "את הנתונים אנחנו מכירים אבל לגבי מורים וגננות יש את כל המאפיינים שאתם הזהרתם מפניהם כדי למנוע הידבקות בתחלואה קשה". השופטת הדס יהלומי שאלה את פרופ' גרוטו איזה מיגון יכול לסייע לעובדי הוראה בסיכון והתייחסה לכוונת משרד החינוך לתת לעובדים חלוקים "מסכת פה ואף והיגיינה מספיקים. החלוק הזה עלול לצבור עליו חיידקים ולכן אנחנו לא חושבים להמליץ על כך, אם משרד החינוך מעוניין להשקיע במיגון אז הייתי מציע משקפים מפלסטיק על כל הפנים".
קודם לכן, עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך אמר כי עם נציגי האוצר סוכם על שיפור תנאי המורים והגגנות בסיכון לתקופה של חודשיים. "הגענו לסיכום להגדיל את משרות הפרישה ל-800 לגננות ומורות בכיתות א'-ב', הפער בקרן ההשתלמות, נחשב לפי סכום שהמעסיק היה צריך להפריש לעובד ונפקיד לקרן הרווחה והוא ישמש עבור העובדים עבודה בסיכון גבוה". עוד קודם לכן אמר כי הפתרון של משרד החינוך הוא הגדלת התקציב לאמצעי מיגון, ומציאת חלופה במקרה של הדבקה.
"נגדיל ב-30 מליון שקלים את ציוד המיגון לגננות ומורות א' ו-ב' ונספק ציוד אישי. נקיים מנגנון של ועדות רפואיות עם רופאים תעסוקתיים כדי שבתוך כחודשיים מקסימום, נוכל לספק תמונת מצב למורות ולגננות בסיכון. בתקופה זו הגננות והמורות בסיכון יצאו לחל"ת של ביטוח לאומי ונגדיל את מכסות הפרישה ל- 400 גננות ומורות".
עו"ד לין אמרה כי כל עוד המורים יוצאים לחל"ת ולא מקבלים תשלום מלא, זה לא מקובל. "מאות מיליוני שקלים שהיו צריכים להגיע לבתי הספר והגנים לא הגיעו, הם לא אומרים עד יום שלישי בבוקר יגיעו 30 מיליון שקל למיגון, כי אנחנו יודעים שזה לא יקרה". השופטת יהלומי פקפקה בהצעתו של אדרי ואמרה כי היה הרבה זמן להיערך בכדי להציע פשרה מוצלחת יותר. הצדדים יצאו בשעה זו להיוועצות בנוגע לתנאי החל"ת.
בן דויד אמרה כי "ההצעה הזו היא סוג של תחפושת. 30 מיליון למיגון זה ישראבלוף. אפילו המסכות שהתחייבו עליהן לרשויות לא הגיעו, יש גננות שרכשו מכספן כי לא הגיע אליהן. את מה שהעבירו כבר לא נתנו אז מאיפה עוד 30 מיליון?".
היא התייחסה לכך שמשרד הבריאות לא שלחו נציג תחילה: "אנחנו כבר ממרץ התרענו בנושא של עובדי הוראה בסיכון, ביקשנו למצוא פיתרון כדי שלא נגיע למצב הזה. משרד החינוך והאוצר צריכים לפתור את הבעיה כנראה שדברים מסוימים הם רצו ופתרו אבל בסוגיה הזו שעוסקת בחיי אדם, לא מצאו פיתרון".
לדיון הגיעה גיטי סגל, בתה של שלוה זלפריינד, גננת שהייתה בקבוצת סיכון ונפטרה מקורונה. "מדובר בחיים של אנשים", אמרה, "למדינה זה כמה שקלים, הם צריכים את הכסף הזה כדי לחיות או למות" אמרה סגל והוסיפה "כל אחד אומר 'זה לא יקרה לי אני אחזור לעבודה' אבל זה יכול להגיע לכל אחד, מספיקה טיפת רוק אחת בשביל להידבק. בשביל זה אני פה כדי להגיד למקבלי ההחלטות - תסתכלו לי בלבן של העיניים ותגידו לי 'אנחנו לוקחים אחריות שזה לא יקרה למישהו אחר', אין פה אף אחד שיכול לעשות את זה".
במקביל לדיון בצו המניעה נגד הסתדרות המורים, יו"ר ארגון המורים רן ארז הדגיש היום באולפן ynet: "לצד הבעיות - נפתח את שנת הלימודים". ארז אמר כי "אנחנו כבר הודענו יותר מפעם אחת שאנחנו בחינוך העל-יסודי, מכיתות ז' עד י"ב, נפתח את שנת הלימודים", אמר ארז. "דווקא בתקופה הקשה הזאת צריך לתת לתלמידים מסגרת חינוכית, לספק להם סדר יום ולא להשאיר אותם ברחובות. זה לא אומר שאין בעיות - יש המון בעיות ואנחנו נפתור אותן".
ארז התייחס לאותן בעיות וציין שאחת המרכזיות שבהן היא היעדר מחשבים שבאמצעותם ילדים אמורים ללמוד מרחוק. "אמנם לכל ילד יש מכשיר טלפון חכם, אבל העבודה באמצעותו היא הרבה יותר קשה".
פורסם לראשונה: 20:17, 30.08.20