תיעוד ממנהרות חמאס ליד חאן יונס
(צילום: דובר צה"ל)
כחודש אחרי חשיפת המנהרה החודרת מחאן יונס מעריכים בצה"ל כי היא יועדה לפשיטה נרחבת של כוח העילית "נוחבה" של חמאס ולא בהכרח לחטיפה. הפעולה עשויה הייתה להתבצע בחסות החורשה הסמוכה לקיבוץ כיסופים, שתקשה על התצפיות לזהות את החדירה, ומטרתה תקיפת מוצב צה"לי או יישוב סמוך. צה"ל מתכוון להשתמש בתוואי שנותר כשדה ניסויים נגד מנהרות הטרור.
על פניו מדובר היה בעוד אחת מכ-20 מנהרות שאותרו מאז מבצע צוק איתן לפני שש שנים, אבל מתחת לפני השטח התבררו פרטים שמעידים על קרב המוחות התת-קרקעי בין צה"ל לחמאס: המנהרה, שאורכה כשני קילומטר, נחפרה לעומק (על פי הערכת צה"ל, העמוקה ביותר שחפר חמאס), היא בוטנה היטב בלוחות וקשתות בטון והותקנה בה מערכת חמצן ואוורור משודרגת המתאימה למעמקים שאליהם הגיעה.
הדמיה: הפרויקט הניסיוני "גבול חכם" בגבול עזה
(צילום: דובר צה"ל)
מעניין לא פחות היה הליך הגילוי של המנהרה: לצד האלגוריתמיקה המתקדמת שהתריעה על רעשי החפירות באמצעות החיישנים התת-קרקעיים, הם זוהו באוזן מקצועית על ידי חיילות בחמ"ל מיוחד שהוקם באוגדת עזה נגד המנהור ההתקפי. חיילות אלה מסוגלות לזהות ולסווג רעשים סיסמיים עדינים עד לרמת הפעלה של מכשיר קונגו.
זו הפעם הראשונה שהמכשול ההנדסי-טכנולוגי זיהה מנהרה באופן ישיר ומלא. אלו הם הפירות של פרויקט "המכשול" נגד המנהרות, שהשלמתו צפויה עד מרץ הקרוב לכל אורך גבול הרצועה, ושל פרויקט "גבול חכם" הניסיוני, המעניק שליטה במודיעין ובאש על ידי רחפנים ורובוטים ללא הגעת לוחמים לקו המגע.
מכת ברק ושיגור הרקטה – באותו רגע
בתוך כך, בתום בדיקות מודיעיניות מעריכים בצה"ל בסבירות גבוהה כי שתי הרקטות ששוגרו בלילה שבין שבת לראשון למרכז הארץ הופעלו כתוצאה ממכת ברק שפגעה בלוח חשמלי שהיה מחובר למשגר תת-קרקעי בשדה הסמוך לשכונת סג'עיה בעזה.
המשגר והרקטות שייכים לחמאס, שפעל בימים שקדמו לכך למנוע מהג'יהאד האיסאלמי לבצע ירי לציון יום השנה לחיסול בכיר הארגון בהא אבו אל-עטא. חמאס אסר על הג'יהאד לירות, פעיליו ביצעו מעצרי מנע של סוררים לאורך השבועיים האחרונים, וסיירו במרחבי שיגור כדי לוודא שלא מבוצע ירי לעבר ישראל.
פרשנות: השיגורים ביום ראשון לפנות בוקר
(צילום: אבי חי)
אלה, לצד העובדה שהמשגר שייך לחמאס, שעת השיגור החריגה (2:00) שעל פי רוב לא מניבה תועלת תודעתית או קטלנית מירי רקטי, וכן צילום שהראה שני ברקים חזקים ברגע השיגור, חיזקו את ההערכה שאכן מדובר בירי לא מכוון. בצה"ל התקשו לומר זאת בפה מלא מחשש מתגובת הציבור הישראלי שיתקשה להאמין לכך.
בחורף לפני שנתיים אירעו שני שיגורים דומים, גם כן ממכות ברק, של רקטות לעבר באר שבע וחולון. לאחר מכן זיהו בפיקוד הדרום שחמאס פועל למנוע הישנות המקרים, כפי שאכן לא קרה בחורף אשתקד.
באירוע לפני שנתיים – גם אז זה קרה במוצאי שבת - היו אלה רקטות ארוכות טווח שמופעלות מרחוק באמצעות חיווטים חשמליים. שתי הרקטות היו מרוחקות כ-100 מטרים זו מזו, ומאחורי הקלעים חמאס מיהר לשגר מסרים לישראל, כבר באותו הלילה, שמדובר בירי לא מכוון שנבע מכשל טכני.
הפעם הסתפקו בצה"ל בירי טנקים ומסוקי קרב לעבר חלל תת-קרקעי ומוצב בט"ש ריק של חמאס. ככל שחלפו השעות לתוך בוקר יום ראשון הוחלט בצה"ל, גם לאור ההתבהרות המודיעינית של נסיבות השיגורים, להקפיא את תקיפת התגובה המשמעותית, ו"לרשום בפנקס" את הירי שהבהיל עשרות אלפי ישראלים.
יוזמה מפתיעה ונעילה בתוך שלושה ימים
בצה"ל מזהים כי מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר, עדיין מעדיף ללכת בדרך ההסדרה ולהימנע מעימות עם ישראל. בצה"ל יכולים לשאוב אופטימיות זהירה גם מזיהוי כוונותיו של ראש הזרוע הצבאית של הארגון, מוחמד דף, שלא מעוניין בשלב זה במערכה צבאית.
עם זאת, בפיקוד דרום גיבשו תפיסת לחימה חדשה לסבבי ההסלמה, שמטרתה להרחיק את העימות הבא. הגישה החדשה מכונה "מערכה מתוחכמת", והיא מבוססת על ניסיון להרוג בתחילתה כמה שיותר פעילי טרור, בדומה למבצע "חגורה שחורה" לפני שנה שנפתח בחיסול בכיר הג'יהאד.
בנוסף, במסגרת מחקר חדש שנערך לתוכנית הלחימה ברצועה "רוח דרום", צופים בצה"ל שבעימות הבא יגדל מספר האזרחים הבלתי מעורבים שייהרגו מאש צה"ל, ליחס של 4-3 אזרחים הרוגים למחבל הרוג.
כלקח מצוק איתן גיבשו צוותים צה"ליים שתי תוכניות פעולה: מנגנון יציאה יעיל מהמלחמה והשארת תשתית לדרג המדיני להפסקת אש ארוכת טווח עם אפשרות לשיקום הרצועה. כבר עכשיו מעריכים בצה"ל כי הקהילה הבינלאומית לא תסייע יותר לעזה להתאושש מחורבות מלחמה נוספת, אולי זולת קטאר. בצבא מכנים זאת "עייפות הסיוע", שמורגשת כבר בימי הקורונה. בעזה הוטל סגר פנימי שהעמיק עוד יותר את האבטלה הגבוהה (כ-50% במגזר הכללי וכ-65% בקרב הצעירים).
אבל סוגיות כמו מעבר חופשי של פלסטינים מהגדה לרצועה או הקמת נמל ימי עזתי ללא שליטה ישראלית מלאה, לא באים בחשבון מבחינת ביטחונית ללא קשר לסוגיית שני הנעדרים ושני החללים המוחזקים בידי חמאס, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, והדר גולדין ואורון שאול ז"ל. בצה"ל מעריכים ששחרור הארבעה לא יתבצע בתמורה הומניטרית בדמות פרויקט אזרחי כזה או אחר, אלא רק כנגד שחרור אסירים פלסטינים.
ההתרחקות מאש"ף, ההתקרבות לנסראללה
לאור בחירת ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, שהובילה לחידוש מהיר של התיאום הביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל, צופים בצה"ל שהדבר יגרום להרחקת הפיוס שהסתמן בשבועות האחרונים בין חמאס לאש"ף. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בגדה צפויים לחדש את מעצרי פעילי חמאס על רקע חידוש שיתוף הפעולה עם צה"ל, והדבר יבודד עוד יותר את חמאס ברצועה.
התנגדות חמאס לכל סימן של תמיכה בנורמליזציה עם ישראל התבטא גם בסיוע של איחוד האמירויות שנשלח לתושבי הרצועה בגל הראשון: מטוס הסיוע האמירתי נחת בנתב"ג אך חמאס סירב לקבל את הציוד הרפואי. רק בחלוף כשבועיים, באמצעות גורם שלישי ולאחר שעבר במחסן משני, הציוד נכנס בשקט לרצועה.
בצה"ל מוטרדים גם מציפוף השורות שהנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות יצרה, כולל מפגשים חריגים בין בכיר חמאס איסמעיל הנייה לחסן נסראללה בביירות.
פורסם לראשונה: 16:57, 19.11.20
