11 ימים של לחימה אינטנסיבית ברצועת עזה הסתיימו הלילה בשעה 02:00. השיגורים מרצועת עזה נמשכו כמעט עד הרגע האחרון אך ניתן להניח שחמאס הוא לא זה שעומד מאחוריהם. אמש, דובר הזרוע הצבאית של הארגון, אבו עוביידה, הבהיר בהצהרה שמבחינת חמאס "כל עוד ישראל לא תתקוף בעזה, גם בארגון הטרור לא יגיבו וישגרו רקטות לעבר ישראל".
בהתחשב בבלימת התקיפות של ישראל, ובכך שבחמאס חיכו להפסקת האש, נמנע אותו מטח רקטות לעבר ישראל - מטח הסיום, כפי שהיה בסבבי לחימה משמעותיים קודמים. אפשר להניח שחמאס פרס בשטח את אנשיו כדי למנוע מאותם ארגונים "סוררים" ברצועה להפר את השקט וליצור מתיחות מחודשת.
על כך שהפסקת האש נשמרת ללא הפרות מאז נכנסה לתוקפה, חתומים המתווכים המצרים - שהשקיעו מאמצים רבים כמעט לכל אורך ימי הלחימה. מצרים הצליחה למצב את עצמה פעם נוספת כגורם המתווך היחיד שיכול להביא את שני הצדדים - ישראל והארגונים העזתיים - לשולחן המשא ומתן ולנצור את האש באופן הדדי, ללא תנאים מוקדמים נכון לשלב זה.
במצרים הבהירו מהרגע הראשון שהם שואפים לבלום את ההסלמה וניתן להעריך שבמגעים היו מעורבים הגורמים הבכירים ביותר במדינה, והם הגיעו עד ללשכת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. שליחיו ממנגנון המודיעין הכללי הם אלה שביצעו את התיאום בין שני הצדדים בשטח. מעבר להישג הראשוני והחשוב מאוד של מצרים להשיג הפסקת אש, היא שבה לתפקידה כשחקן אזורי משמעותי שמקבל הכרה גם מצד ארה"ב והאירופים.
הממשל האמריקני הנוכחי נחשב פחות נוח עבור המנהיג הכל-יכול של מצרים, ולשכנינו מדרום היה חשוב להראות נוכחות ולקבל קרדיט בבית הלבן. נראה שא-סיסי הצליח בכך כאשר זכה אתמול לשיחת טלפון ראשונה מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. הנשיא האמריקני שוחח עמו על המאמצים לבלימת ההסלמה, שעות לפני הרגיעה. חשוב לציין גם את הקרדיט האמריקני המשמעותי לישראל במהלך ימי הלחימה. במרחב המזרח תיכוני מסתכלים תמיד על מצב הציר שבין וושינגטון לירושלים.
מי שנדחקו מעט הצידה בסבב הנוכחי הם הקטארים, שנחשבים לגורם מתווך נוסף בין ישראל לחמאס. נראה שהתפקיד שלהם יבוא לידי ביטוי גם הפעם בהליך השיקום של הרצועה, שכבר כעת לפי הערכות בחמאס עומד על כמה מאות מיליוני דולרים. למרות התקיפות הממוקדות שביצע צה"ל, בעיקר חיל האוויר, נזק עצום נגרם ברצועה, בעיקר לתשתיות הצבאיות, אך גם למוסדות שלטון ולמבנים אזרחיים.
בהליך השיקום של הרצועה יכולות להשתלב כבעבר מדינות ערביות, אותן מדינות הנחשבות למתונות ושאותן הזכיר בנאומו היום בצהריים שר הביטחון בני גנץ. אפשר כמובן לנצל את המצב הנוכחי לטובת הישגים בזירה המדינית ואולי אפילו מוטב שכך. אחרי סבבי לחימה אינסופיים כדאי ואפילו חשוב לשמוע עוד בכירים בישראל מדברים על האפשרות לקדם פתרון מדיני, אפילו חלקי, ברצועת עזה.
ספק אם בחמאס חשבו שיזכו לתגובה עוצמתית כזאת מצד ישראל כאשר שיגרו את הרקטות לעבר ירושלים, וכנראה שהם לא קראו נכון את המפה. חרף המציאות הפוליטית המסובכת בישראל והמחלוקות בתוך ממשלת המעבר, צה"ל קיבל גיבוי לפעולה צבאית נרחבת והצליח למנוע מחמאס הישג משמעותי שישמש כתמונת הניצחון שלו במערכה. בחמאס שקדו שנים על הכנת "הפתעות" לצה"ל ברצועה, ודובריו אף התרברבו על כך לא אחת, אולם למעט ירי הנ"ט בו נהרג סמל ראשון עומר טיבי, סוכלו כל שאר הניסיונות של חמאס להוציא פיגועים מהים, מהאוויר ומהיבשה.
כעת, עם הפסקת האש, יתפנו גם בחמאס להעריך את הנזק האמיתי שנגרם להם. הניסיון של חמאס להצית זירות נוספות ובהן הגדה המערבית והערים הערביות והמעורבות בישראל עדיין נמשך ורק ימים יגידו האם הוא יצלח או שייבלם. כך גם המאמץ שלו לרשום הישגים ממשיים בעניין ירושלים. חמאס מנסה וימשיך לנסות למצב את עצמו כ"מגן ירושלים".
בחמאס כן הצליחו לחמם מעט גזרה אחת שגם ככה הייתה מתוחה ביותר, וזו הגזרה הלבנונית. ההערכה היא שמאחורי השיגורים מלבנון עומדים גורמים פלסטיניים ולא חיזבאללה, ועם זאת, ארגון הטרור הלבנוני ממשיך לארגן מחאות לאורך גדר הגבול ופרש חסותו על הלבנוני שנהרג בעת שניסה לחדור לשטח ישראל.
השחקן המשמעותי שעומד מאחורי חיזבאללה הוא איראן, וניתן להניח שגם הפעם ידה הייתה מעורבת בהתרחשות באזורנו, בדומה למקרים קודמים, ובין היתר באמצעות אותו כטב"מ חמוש שהגיע לישראל משטחי ירדן, ובאמצעות ייעוץ לארגונים בעזה.