גם בימי שגרה נחשב מקצוע המתמטיקה לאחד המאתגרים ביותר בקרב התלמידים ולזה ששולח הכי הרבה מהם להיעזר בשיעורים פרטיים. אולם בשנה האחרונה, על רקע מגפת הקורונה והלמידה מרחוק, הפכה ההתמודדות איתו קשה אפילו יותר. נתונים ראשוניים של משרד החינוך מצביעים על פער של כ-30% בהישגי כיתות ז'-י' בהשוואה לציונים לפני המגפה, ועל ירידה של 25% באוריינות במתמטיקה (היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית, יישום ידע ופיתוח מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה).
בשטח, מאז החזרה המלאה לבתי הספר, מדווחים מורים על קשיים של תלמידים במתמטיקה. במקביל, יותר ויותר הורים שהתריעו במהלך השנה האחרונה על הקושי בלימוד המקצוע, שולחים את ילדיהם להיעזר במורים פרטיים.
התלמידים שנפגעו יותר הם אלה המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, והנהגת ההורים הארצית קוראת למשרד החינוך ליישם תוכנית חומש משותפת לבתי הספר ולאקדמיה שמטרתה צמצום פערים.
פרופ' ברבש: "קשה להשלים עם הפערים שנוצרו מילדים לא מעטים שסבלו מלחץ וצפיפות בבית, חוסר תנאים ללמידה, הורים שעובדים מסביב לשעון, מחסור במחשב, היבטים כלכליים ועוד"
ראש המחלקה להוראת המתמטיקה במכללה האקדמית "אחוה", פרופ' מריטה ברבש, הסבירה על מהות הפער הדיפרנציאלי: "ישנן משפחות ושכבות באוכלוסייה – ברמה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה - שהצליחו להתמודד ולהתגבר על הקשיים בלמידה מרחוק, לתמוך בילדים בשיעורים פרטיים, בתנאים טובים ללמידה ועוד. גם הם נפגעו, אבל פחות. ועדיין קשה להשלים עם הפערים שנוצרו מילדים לא מעטים שסבלו מלחץ וצפיפות בבית, חוסר תנאים ללמידה, הורים שעובדים מסביב לשעון, מחסור במחשב, היבטים כלכליים וסיבות רבות נוספות.
"חייבים למצוא דרך לתמוך בהם. המשמעות היא שיהיו ילדים שיצליחו פחות, שיפרשו מהלימודים או שילמדו ברמה שלא תואמת את היכולות שלהם. שנתונים שלמים של ילדים יגדלו מתוסכלים כי הם לא קיבלו את מה שמגיע להם".
המורים שלא מוכנים ללמד מסכים שחורים בזום
(צילום: משי בן עמי)
ברבש מציעה לצמצם את הפער באמצעות ניסוח תוכניות לימודים מדויקות יותר, לתגבר יותר שיעורי מתמטיקה בבית הספר, להוסיף שעות לימוד, לחלק כיתות כדי לתמוך בילדים שצריכים עזרה ועוד. לדבריה, הפער שנוצר אינו באשמת המורים: "הם התגייסו כמו הצוותים הרפואיים, ועכשיו על המערכת להתגייס, לתת יותר תקציבים שיאפשרו השקעה בלמידה דיגיטלית נבונה, להשקיע בנגישות לילדים ובדרכי הוראה חדשות".
נושא האוריינות במתמטיקה אמנם נשמע מרוחק ואקדמי, אבל משמעות הירידה במדדים בישראל אחרי תקופת הקורונה היא חדשות רעות. דיקאן הפקולטה הרב-תחומית מכללת לוינסקי לחינוך, פרופ' יוסי רענן, מזכיר שגם בשנים רגילות תלמידי ישראל אינם מצטיינים בתחום, וירידה של 25% מבשרת רעות.
גם הוא סבור שעל גורמי החינוך להפעיל תוכניות חדשות - הן בתכנים הן בדרכי ההוראה - כדי להעלות את ישראל למקום גבוה בהישגים במתמטיקה.
"במדינה שמגדירה את עצמה 'אומת הייטק', כישורים גבוהים במתמטיקה הם כרטיס כניסה בסיסי להשתלבות בעבודה בתחום", הוא אומר. "ירידה בשיעור משמעותי כל כך באוריינות מתמטית מקטינה את מספר המועמדים הפוטנציאליים למשרות יוקרתיות בתחום זה. גם הקבלה ליחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל מתחילה בהישגים גבוהים במתמטיקה".
לומדים מתמטיקה מהמיטה
המעבר לזום חשף שהמורים חסרים ידע ומיומנויות פדגוגיות וטכנולוגיות להוראה מרחוק, ובמקצוע רגיש וסבוך כמתמטיקה, התוצאה ניכרת בפערים. ראשת התוכנית לתואר שני בהוראת מתמטיקה ומדעים ביסודי במכללת אורנים, ד"ר רותי סגל, תוהה: "איך ניתן לעקוב מהבית אחר קשיים של תלמידים במיומנויות קריאה והבנה של משימה נתונה? כיצד מעוררים מוטיבציה לקרוא ולחקור?
"גם המעבר ללמידה מקרוב בקפסולות היווה אתגר למורים, שחלקם אולצו ללמד תלמידים בשכבות גיל שבדרך כלל הם לא נתקלים בהן. הבניית ידע מתמטי ופיתוח אוריינות מתמטית הם תהליכים רציפים, ארוכי טווח ומורכבים, הנשענים בין היתר על סביבות למידה המזמנות מעקב שיטתי ורציף".
יש גם כאלה שלא רק שלא מופתעים מהפערים שהתרחבו, אלא מנסים להכניס את הבעיה לפרופורציה. ד"ר גדי דייצ'מן, מורה ותיק למתמטיקה וסגן מנהל תיכון מקיף אמית באר שבע, אומר שהיה ברור שאחרי יותר משנה של למידה מרחוק תהיה ירידה טבעית באוריינות במתמטיקה ובתחומים נוספים.
"ככל שתלמידים צעירים מתקשים יותר במתמטיקה, הזום אפשר להם להתחמק מהלימודים", הוא אומר. "שמעתי לא מעט על תלמידים שלמדו עם מסך סגור, כאלה שלמדו מהמיטה ועוד. בלמידה מרחוק, המעקב אחר התלמיד הרבה יותר מורכב ולכן גם הירידה היא טבעית.
"כדי לסגור את הפער, הדבר הנכון הוא להוסיף שעות לימוד לשנה הבאה ולאט לאט להשלים את הפערים. תהיה בזה הרבה יותר תועלת מאשר להאריך את השנה ולעשות השלמות בקיץ. סביר מאוד שאחרי שנת קורונה, משפחות יצאו לחופשות ולכן בקיץ חלק מהתלמידים לא באמת יגיעו לבית הספר".
גם המורה הוותיק יואל גבע לא הופתע מהנתונים של משרד החינוך, וגם הוא מתייחס ללימודים בזום במהלך השנה כמהפכה של ממש, כזו שדורשת מחקר מעמיק, מסקנות, בניית תורת הדרכה חדשה, והכשרות וליווי של המורים עד לשליטה מלאה בשינויים הטכניים והפדגוגיים.
"ראיתי את כל התהליך מתרחש במכון שלי והתוצאות היו מעולות, ללא כל פגיעה באיכות למרות הלימוד מרחוק", הוא אומר. "אבל שוחחתי עם מורים רבים במשרד החינוך שלא קיבלו את אותם כלים טכנולוגיים ופדגוגיים, ולכן הנתונים הללו אינם מפתיעים אותי. בהוראה בכלל ובמתמטיקה בפרט, ההשקעה במורה תמיד תשפיע על התוצאות באופן דרמטי. נראה שלא השקיעו מספיק במורים ובשיפור יכולותיהם, וזו התוצאה".
הבעיה: תחושת הכישלון האישי
ומה עושים ההורים? כאמור, מי שיכול שולח את הילדים למורים פרטיים – מאמץ הבא לידי ביטוי לעיתים באלפי שקלים. אחת מהן היא סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף. "תמונת המצב מדאיגה בלשון המעטה, לא רק לטווח הקצר אלא גם לטווח הארוך", אמרה. "גם עבודתם ההרואית והמסורה של צוותי ההוראה לא יכלה להיקף המשבר, וכעת נחשפות תוצאות חוסר ההבנה הלאומי של השלכות הלימוד מרחוק".
לדבריה, פער זה ישפיע בטווח הרחוק על המוסדות להשכלה גבוהה, על יכולת ההשתכרות של הילדים ועל מיצוי הפוטנציאל האישי, שלא לדבר על תחושת הכישלון האישית שתוביל תלמידים לבחור במקצועות שהלימודים אליהם דורשים בגרות מינימלית.
הילית בן צבי ממושב שדה צבי, אמא למאיה בת ה-12, סיפרה: "אין ספק שהלמידה מרחוק השפיעה על התוצאות במתמטיקה. התלמידים היו צריכים את ההמחשה, את התיווך ואת הטיפול והיחס האישי. בכיתה המורים ניגשים ועוזרים באופן פרטני, ובשנה האחרונה המסך חצץ ביניהם. אפילו ריצוד המסך בזום הפריע לריכוז שנדרש במתמטיקה. למורים לא הייתה דרך להתמודד עם האתגר הזה".
יו"ר הנהגת ההורים באשדוד, מאיר פור מוסיף כי הפערים העמוקים שנוצרו בכל המקצועות צפויים להחריף בעיקר במתמטיקה: "במתמטיקה כל נושא חדש מושתת על נושאים שנלמדו בעבר. מרגע שהתלמיד לא יודע את החומר שכבר נלמד - הוא לא יוכל להתקדם בחומר החדש. כך הפער גדל לעתים עד כדי נשירה.
"תלמידים טובים שיכלו להצליח בהקבצות הגבוהות ירדו לנמוכות יותר, מי שהתכוון להיבחן בחמש יחידות וסיכוייו להצלחה היו טובים מאוד יעבור להיבחן בארבע ואולי גם בשלוש. במצב כזה, שערי פקולטות רבות יהיו סגורות בפניו. הורים שיכולים להרשות לעצמם יעסיקו מורה פרטי, אבל לא כולם יכולים, וכך הפערים החברתיים יגדלו".
