ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ הערב (חמישי) את תגובתו לעתירות בעניין הסדר ניגוד העניינים שלו, בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. בתגובה טוען נתניהו כי ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות לקבוע את הסדר ניגוד העניינים, אלא רק למבקר המדינה.
בתגובה שהוגשה מדגיש נתניהו כי הכלל קובע חובת היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה לגבי ניגוד עניינים אך ורק במצב שבו השר עצמו (או רה"מ) קבע כי הוא נמצא בניגוד עניינים, ואין מדובר במתן סמכות ליועץ המשפטי לממשלה לקבוע שמא הוא מצוי בניגוד עניינים או לא.
"אין בסמכותו שבדין בכדי להכריז על ראש הממשלה כמצוי בניגוד עניינים, אין בסמכותו בכדי לכבול את ראש הממשלה, אין בסמכותו בכדי למנוע מראש הממשלה מלבצע תפקידיו שבדין הקבועים בחקיקת היסוד", נכתב בתגובה שהגישו עורכי דינו של נתניהו.
נתניהו הודיע כי הוא מקבל "מיוזמתו, כי למען הנראות הציבורית, הוא לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה והוא מקבל על עצמו את האמור בחוות הדעת, למעט ההגבלות הנוגעות לחקיקה, והגבלות הנוגעות לשיטת המינויים", וכן את ההגבלות בנוגע למשרד התקשורת.
מנדלבליט בספטמבר: "נגונן על הדמוקרטיה"
(צילום: לע"מ )
עם זאת, הוא הודיע כי "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי. ההגבלות שחלות על ראש הממשלה בענייני חקיקה הן ההגבלות על-פי כללי האתיקה של חברי הכנסת. הגבלות אלו אינן עניין להליך דנן העוסק בהסדר ניגוד העניינים המינהלי".
בנוסף טוען נתניהו כי אין סיבה להטיל על ראש הממשלה מגבלות בנוגע לבחירת שופטים חדשים מעבר למגבלות החלות על שרים אחרים.
בשולי התגובה רומז נתניהו כי יפעל לפצל את תפקיד היועמ"ש לאחר מינוי מחליפו של מנדלבליט. "אין כל מניעה שראש הממשלה יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. מדובר בסוגייה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה", נכתב.
כמו כן טוענים עורכי הדין של נתניהו כי ההסכם הקואליציוני עם כחול לבן לא הגביל את מינויי הבכירים לחצי שנה, אלא ל"תקופת חירום" שמשכה לא הוגדר.
מנדלבליט העביר ביום שני את הסדר ניגוד העניינים לראש הממשלה נתניהו. ההסדר נועד למנוע מנתניהו שימוש בכוחו כדי להשיג יתרונות במשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בהסדר נקבע כי נתניהו לא יתערב במינוי יועמ"ש, פרקליט מדינה ומפכ"ל, וכן במינוי שופטים למחוזי בירושלים ולעליון, החלטות הנוגעות לעדים במשפט, פעילות של משרד התקשורת וחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי.
