היה תור ארוך במתחם החיסונים נגד קורונה בקניון כפר סבא הירוקה. ארוך - אבל יעיל. העובדות והעובדים לא נחו לרגע ועזרו למי שלא הצליחו להוציא מספר, תוך שמירה על סדר מופתי ומתן מענה לכל מי שיבקש. כשהגיע תורי, משך הזמן שבו נכחתי בחדרון בוודאי לא עלה על דקה, ובכל זאת זו הייתה דקה שבה האחות המזריקה הסבירה לי כל מה שהייתי צריך לדעת, ובאופן נעים, מכבד וסבלני. איך היה לה את הכוח לעשות זאת עבור עשרות ומאות אנשים, אחד אחרי השני, בלי הפסקה?
בזמן ההמתנה לאחר מתן החיסון קראתי בפייסבוק פוסטים זועמים על כוונת הממשלה להטיל סנקציות על אנשים שבוחרים לא להתחסן. הם לא יוכלו לשבת במסעדה, להיכנס לאולם קולנוע או לטוס למדינה אחרת. הרמתי מבטי לכיוון התור. בסמוך לו הוצב שלט גדול ומזמין. אחת מהמסעדות בקניון – מסעדת בשר, הציעה הנחה למתחסנים הטריים.
אז חשבתי על הרעיון הבא: אם נצא מתוך הנחה שממשלת ישראל רוצה בטובת אזרחיה, ושחברי הממשלה יעשו כל מה שנחוץ על מנת להגן על חיינו – גם במחיר חירותם של מי שאינם רוצים להתחסן - הרי שהגיע הזמן לחשוב בכובד ראש לא רק על המגפה הנוכחית, אלא גם על העתיד לבוא. בעידן ההכחדה השישי, עידן ההתחממות הגלובלית, מי שחושבים שהקורונה היא המילה האחרונה טועים טעות מרה.
- קונספירציית החזירים: הסגר שלא היה ב-2009 / אורן בן יוסף
במאה הנוכחית קדמו לקורונה מגפות הסארס, שפעת העופות, שפעת החזירים ועוד. מה המשותף להן? כולן "קפצו" לאדם מבעלי החיים שאותם בוחר האדם לאכול ואותם הוא מרכז במכלאות צפופות. גם במקרה של הקורונה, שאת פריצתה ייחסו לעטלפים ולפנגולין, ישנה כנראה חולייה שלישית, כך על פי מחקר, והיא תעשיית בשר החזירים בווהאן שבסין.
התקופה הנוכחית מחייבת אותנו להתחיל לחשוב על העתיד. סנקציות על תעשיית המוצרים מן החי עשויות לעזור ולצמצם, אם לא למנוע לחלוטין, את ההידרדרות האפשרית לעוד קטסטרופה
תעשיית המוצרים מן החי גורמת לנזקים בלתי נתפסים: היא אחראית לאומללותם של מיליארדי בעלי חיים – עובדה שלצערי הרב לא מעניינת יותר מדי אנשים; היא פוגעת באורח אנוש בסביבה ובעלת תפקיד מפתח במשבר האקלים (גם ביל גייטס ממליץ בספרו החדש לעצור אכילת בשר כדי להציל את העולם); היא פוגעת בבריאות של צרכניה והיא אחראית להתפרצויות של מחלות רבות, בהן המגפות שאוזכרו כאן.
כאמור – אני מניח שרצונם של חברי הממשלה הוא לצמצם נזקים, ולכן הם שוקלים סנקציות על מי שלא יתחסנו. אבל מעבר לשאלה מוסרית, יש כאן גם סוגיית התנהלות: האם לנצח ננהל משברים בזמן אמת, או שאולי נתחיל למנוע אותם מבעוד מועד?
כאשר שואלים מה תהיה המגפה הבאה, אנחנו יכולים להתחיל ולנסות למנוע אותה, גם אם בצעדים קטנים. סנקציות שיוטלו על מגדלי פרות, תרנגולות, חזירים ובעלי חיים אחרים המגודלים בצפיפות ומהווים כר פורה להתפרצויות של מחלות, יוכלו להקטין את הסיכויים להתפרצות עתידית של זן חדש של נגיפים.
אורן בן יוסףיהיו מי שיגידו – אבל אצלנו מאביסים את בעלי החיים במשקים באנטיביוטיקה ודואגים לבריאותם. זו אמירה תמוהה, שכן אין באמת דאגה לבריאות של מי שממילא יוצא להורג בקרוב, אבל חשוב לדעת שגם מתן אנטיביוטיקה מזיק מאוד בטווח הארוך הן לבעלי החיים והן לבני האדם. שימוש כל כך תכוף באנטיביוטיקה מוליד חיידקי-על שעמידים לאנטיביוטיקה, ועלולים להרוג ללא שום יכולת לטפל בהם.
התקופה הנוכחית מחייבת אותנו להתחיל לחשוב על העתיד. אולי למען בריאותנו, עלינו לראות מי האנשים שעלולים לסכן אותה. סנקציות ממשלתיות מיידיות על תעשיית המוצרים מן החי עשויות לעזור ולצמצם, אם לא למנוע לחלוטין, את ההידרדרות האפשרית לעוד קטסטרופה עולמית כמו זו אשר בה אנו נתונים כרגע.
- ספרו של אורן בן יוסף "חיה ללא תכלית", פורסם ב-2019 בהוצאת רסלינג
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
