בשבוע שעבר פרסם כאן איש מרצ אורי זכי מאמר משתלח שבו הגדיר את הח"כים צבי האוזר ויועז הנדל אופורטוניסטים פוליטיים. כמי שהחל את דרכו בליכוד, היא ניסה להשליך את מסעו הנפתל בפוליטיקה הישראלית על אחרים בחזקת הפוסל במומו פוסל.
גילוי נאות: להאוזר והנדל הצטרפתי ביוני האחרון. עשיתי זאת כי מצאתי בהם ובמפלגתם את הבית הפוליטי שייחלתי לו זמן רב: ימין אמיתי, ממלכתי, המשרת דרך ורעיון ולא אדם.
הטענה של זכי שלפיה האוזר והנדל החליפו מספר רב של מפלגות היא במקרה הטוב תיאור עובדתי לקוי. הם חברו לתל"ם, מפלגתו הקטנה של משה (בוגי) יעלון, משום שראו בו שותף אידיאולוגי. בהמשך הצטרפה תל"ם למפלגת חוסן לישראל של בני גנץ, ויחד חברו יחד ליש עתיד של יאיר לפיד להקמת כחול לבן - גוש מפלגות מימין ומשמאל ששם לו למטרה להביא לחילופי שלטון במדינת ישראל ולהוות דוגמה לאחדות בעם.
בכל אותה תקופה היו האוזר והנדל חברי סיעת תל"ם, הדופן הימנית של כחול לבן. הטענה ש"החליפו מפלגות" דומה לטענה שיאיר לפיד עבר שלוש מפלגות בשנה האחרונה: מיש עתיד, לכחול לבן ומשם למפלגת יש עתיד-תל"ם.
לו היו תאווי כיסא ושלטון יכלו האוזר והנדל בקלות להשלים לנתניהו את ממשלת ה-61 שכה רצה, לזכות בתעודת ביטוח שספק אם פוליטיקאי כלשהו יכול היה אי פעם לקבל
האוזר והנדל היו הכוח המושך של מצביעי מרכז-ימין לכחול לבן. הם נשלחו פעם אחר פעם לחזית ההסברה כדי להיות תעודת הביטוח של המפלגה עבור מצביעי ימין שחששו שתקום ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, כפי שטען בנימין נתניהו. ואכן, אמינותם הביאה מצביעי ימין רבים. בשלוש מערכות בחירות השיגה כחול לבן שיעורי תמיכה שחצו את רף 30 המנדטים, הישג המשקף תמיכה חוצה מחנות פוליטיים. מפלגה על טהרת אנשי שמאל לא הייתה מגיעה לתוצאה כזו.
העובדה שכיום יש עתיד יחד עם כחול לבן לא עוברות בשום סקר את רף 20 המנדטים מעידה שכשליש מבוחרי כחול לבן המקוריים הם מצביעי מרכז-ימין שבחרו בה בשל קיומה של אותה דופן ימינית.
ימים לאחר סיום מערכת הבחירות במרץ האחרון גילו האוזר והנדל פנייה חדה של 180 מעלות בעמדתו של יעלון, שלפתע לא פסל ישיבה עם הרשימה המשותפת. הם סברו שאינם יכולים לעשות שקר בנפשם ושקר לבוחריהם, ולכן פרשו מתל"ם והקימו את "דרך ארץ".
לו היו אופורטוניסטים ותאווי כיסא ושלטון כפי שזכי טוען, יכולים היו בקלות להשלים לנתניהו את ממשלת ה-61 שכה רצה, לזכות בתעודת ביטוח שספק אם פוליטיקאי כלשהו יכול היה אי פעם לקבל, ולהבטיח את עתידם לשנים רבות בדומה למה שעשתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. במקום זאת הם בחרו לקיים את ממשלת האחדות, מתוך אמונה שבעת משבר רפואי וכלכלי בקנה מידה היסטורי זאת הבחירה הנכונה למדינת ישראל.
רק לאחר פרישתו של גדעון סער מהליכוד, ומשנראה היה שאין מזור לחולאי ממשלת האחדות, הודיעו שדרך ארץ תחבור אליו.
אחרי ההצטרפות לגדעון סער
(צילום: לע"מ)
הניסיון להדביק להם תדמית גזענית היא לא פחות ממדהימה. מדובר בהומניסטים שלא היו מוכנים לתת את ידם להקמת ממשלה בתמיכת מפלגה שאינה מקבלת את הרעיון המכונן של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בדיוק כפי שלא היו נותנים יד להקמת מפלגה עם איתמר בן גביר, שאינו מקבל את אותו רעיון מכונן. הטענה כי מדובר בגזענות דמגוגית לחלוטין.
דווקא מזכי שבא ממפלגה קטנה ואידיאליסטית מצופה היה להעריך את האוזר והנדל, שהראו עקביות בנאמנות לדרך ולא לאדם, לתפיסות עולם ולא למטריה פוליטית.
מה שזכי מתאר בזלול כ"מתק של אחדות וטובת ישראל" הוא המצפן שמוביל אותם. זה אמנם לא תמיד מסתדר עם האג'נדה של מבקריהם אך האוזר והנדל הם אנשי כבוד והדר.
- משה הר ציון הוא פעיל בהתנדבות במפלגת "דרך ארץ"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
