נתניהו וגנץ בפתח הישיבה היום
(צילום: איתמר שאול)
קצת יותר מחצי יממה לפני שסגר הקורונה השלישי אמור להסתיים, ולאחר דחיות חוזרות ונשנות, התכנסו שרי הממשלה בצהריים (יום ה') כדי להכריע אם ההגבלות יימשכו עד יום ראשון בחצות כפי שדורש משרד הבריאות בתמיכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, או שהיציאה מהסגר תתחיל כבר מחר בבוקר - כפי שדורש יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ. השרים אישרו בישיבה את החמרת הקנסות, חרף התנגדות של השר אריה דרעי.
פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש המליץ להאריך את הסגר עד יום ראשון בלילה והעיר שפתיחת הגבלות לא מבוקרת תביא לעלייה מעריכית במספר הנדבקים שלדבריו תגבה מחיר גבוה בחולים קשים ובמתים. לפי הנתונים שהציג, גם בהנחת יעילות גדולה של החיסונים, שמקטינה את מספר החולים הקשים מקרב קבוצות הסיכון, צפויה תחלואה קשה מקרב הלא מחוסנים וממחוסנים שהחיסון לא השפיע עליהם. הוא הוסיף כי 189 אלף אנשים בגילי 60 ומעלה טרם התחסנו.
לדברי הפרויקטור, מיום שני ניתן יהיה להגיע לסיום הגבלות תנועה ושהייה, פתיחה זהירה של מקומות עבודה והחזרת השכבות הנמוכות במערכת החינוך. את הפתיחה הוא ממליץ לערוך רק אחרי הגעה לשני מיליון מחוסנים במנה השנייה ואחרי חצי מיליון מחלימים; הגעה לשיעורי מחוסנים של 80% מאוכלוסיית גילאי ה-50 ומעלה; מקדם הדבקה קטן נמוך מ-1 ופחות מ-1,000 חולים קשים.
עימות בין נתניהו לגנץ
לאחר שהישיבה התארכה שעות ארוכות, עלו הטונים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החליפי והגיעו לכדי צעקות. גנץ טען כי "יש תחושה של פיליבסטר פוליטי שדוחים את הישיבה, ופיליבסטר בריאותי שמנסים להרוויח זמן. קבענו ישיבת מממשלה ליום רביעי, היא נדחתה ביום, ועכשיו רוצים לדחות את הסגר ליום ראשון בחצות. יש אנשים שהזמן הזה יקר להם מדי - כמו העצמאים שפגשתי היום".
נתניהו השיב: "הישיבה התעכבה כי רצית לקחת את חוק הקנסות לכנסת לפני".
גנץ: "הבטחת שהישיבה תהיה ביום רביעי - ולא קיימת".
נתניהו: "אתה יכול להמשיך את האג'נדה שלך למרות שהיא לא מדויקת. שרון (ראש שירותי בריאות הציבור), את יכולה להמשיך. גנץ אתה יכול להמשיך עם הכותרות".
גנץ: "כל מה שאתה עושה פה זה כותרות. שלוש שעות של מומחים שלך - ואתה אומר שאני עושה כותרות ולא מתעסק בחיי אדם ובפרנסתם".
לאחר מכן אמר גנץ כי "אתה, אני ושר הבריאות היינו בטלפון וסיכמנו שהישיבה תהיה ביום רביעי".
נתניהו: "זה לא קרה מכמה טעמים, הכנסת לא סיימה את החקיקה. תמשיך להוציא כותרות".
גנץ: "אין בעיה, אני אמשיך".
ד"ר שרון אלרעי פרייס התערבה ואמרה כי "אנחנו אומרים כבר חודשיים שצריך סגר", ונתניהו השיב: "מי התנגד להחלטה הזו ועשה פיליבסטר?". גנץ זעם: "ביבי, לא".
עיקר הוויכוח בממשלה מתמקד בתוכנית היציאה מהסגר: משרד הבריאות תומך בתוכנית יציאה שמרנית מאוד ובהארכת הסגר עד יום ראשון, ובעמדה זו תומך גם נתניהו. גנץ, מנגד, תומך בהקלות כבר ממחר - ומשרד האוצר תומך גם כן בהקלות גדולות, אך רק מיום שני.
"האתגר - פתיחה בטוחה"
בפתח הדיון אמר נתניהו: "המוטציה משתוללת בכל העולם, הירידה בחולים קשה לצערי מתונה. חשוב שכל מי שמעל גיל 50 ילך להתחסן. 97 אחוז מהמתים בגיל הזה, 92 אחוז מהחולים קשה בגיל הזה. יש ירידה של 16 אחוז מהמאומתים בגיל הזה - תוצאה ישירה של החיסונים. ללכת להתחסן זה צו השעה. החיסונים עובדים. אם תלכו להתחסן – נוכל לצאת בהדרגה מהקורונה ולפתוח את הכלכלה שלנו בזהירות ובאחריות. היעד הוא שבועיים של מעל 90% לפחות מנה ראשונה בגילאי 50+. חייבים להשיג זאת. זה אפשרי ואני מבקש התגייסות של כולכם כדי להביא את האנשים ולהתחסן. יש לנו אפשרות לעשות משהו שאין לאף מדינה בעולם".
גנץ ביקש לאפשר ממחר הגבלה של עד 10 איש בחלל סגור, התכנסות של עד 20 באוויר הפתוח וביטול הגבלת מרחק. לדבריו, "מצער שהישיבה מתקיימת רק היום. אני אחרי הרבה שיחות עם גורמים שאמרו שלא קיבלו את הכסף של התמיכה. אני מבקש משר האוצר לבדוק את זה. המדיניות צריכה להיות שפותחים כשאפשר. עכשיו אפשר לפתוח ולהשאיר יישובים אדומים בסגר". גנץ הציע למשל לפתוח את חדרי הכושר על בסיס התו הירוק למחוסנים, ולהוסיף מגבלת משתתפים. "המשק חנוק, וגם האנשים עצמם. כשפותחים מקומות על בסיס תו ירוק, פוטנציאל ההשתפות של אנשים במבצע החיסונים יעלה".
מלבד ביטול מגבלת הקילומטר מרחק יציאה מהבית, בכחול לבן דורשים גם אישור לקיים טייק אווי, שירותים "אחד על אחד", ספורט תחרותי ללא קהל, צימרים למשפחות גרעיניות, פתיחת שמורות טבע, אתרים ורשות העתיקות באוויר הפתוח ואיסור שהייה בבית אחר. בכחול לבן מציעים גם להפעיל החל מיום ראשון מתווה חינוך לגיל הרך, לפתוח מסחר בתו סגול מחמיר, לאפשר 50% פעילות במקומות עבודה ללא קהל ומוזיאונים וספריות בתו סגול. גנץ דורש גם פתיחה בתו ירוק של כלל הענפים למחוסנים ומחלימים מיד עם סיום ההיערכות תוך 10 ימים (החל מ-14 בפברואר).
במשרד הבריאות, מנגד, קראו לעכב את הפתיחה. ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה כי "אם נפתח יותר מדי מקומות במסגרת התו הירוק, נגדיל את הסיכון לאלפי מאומתים. צריך לחכות עם הפתיחה שיהיו יותר אנשים מחוסנים".
שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר גם הוא כי עדיין לא ניתן לפתוח מקומות במסגרת התו הירוק. לדבריו, יש לכך שתי סיבות - "רמת התחלואה הגדולה, ולא כל דבר מתאים לשימוש בתו הירוק". עם זאת, מאוחר יותר הוא ציין: "מה שאפשר לעשות בתו ירוק, אפשר להיערך לזה. אם זה אפשרי, אני בעד להקדים את פתיחת המסחר". אדלשטיין כינה את הדרישה לפתוח מקומות בערים ירוקות וצהובות "פופוליסטית", וטען כי "75 אחוז מהאוכלוסייה חיה ביישובים אדומים וכתומים. אי אפשר לבצע סגרים על יישובים אדומים, צריך לטפל בכל הערים והיישובים במדינה".
הפרות בסגר השלישי
(צילום: דוברות המשטרה)
ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר בדיון כי "האתגר הוא פתיחה בטוחה, שמאפשרת לשלוט בתחלואה. נדרש מאמץ מיוחד באזורים האדומים. מתווה מדורג וזהיר - להתחיל בתחומים בעלי סיכון נמוך להתפרצות".
פרופ' רן בליצר, שאמר היום באולפן ynet ש"הסגר כאמצעי קסם כבר לא איתנו, זה מת", חזר על עמדתו גם בישיבת הממשלה. לדבריו, החיסונים לא ימנעו תחלואה קשה, וישראל קרובה לסף הספיגה של בתי החולים - אך "הסגר לא עובד כמעט, הציבור לא ממושמע ומאבד סבלנות. היכולת שלו לקבל סגר מוגבלת מאוד".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, התנגד לדבריו של בליצר ואמר כי "אי אפשר לומר שהסגר לא עזר. המוטציה הבריטית היא כמו מחלה אחרת, סיפור אחר לגמרי. לא רוצה לחשוב מה היה קורה כאן אם לא היה סגר בזמן שהמוטציה כאן". פרופ' לוי ביקש "להרווח עוד זמן" ולפתוח את הסגר רק כשיותר אנשים יהיו מחוסנים.
בתגובה לפרופ' לוי, אמר אשכנזי: "תפתחו עיניים ותסתכלו סביב. הכל פתוח. מגבלת אלף מטר? עסקים ללא קהל לא מקבלים קהל? מישהו לא מסתפר פה? תראו לי אחד שלא מסתפר. אנשים מביאים את הספרים אליהם, או הולכים לבית שלהם".
אדלשטיין התייחס לכך: "מרגיז אותי שבעל עסק פותח עם חצי תריס ומכניס לקוח אחרי לקוח, אבל מבחינה רפואית יש הבדל ענק בין המצב הזה למצב שחנות פתוחה לגמרי עם עשרות אנשים. הסגר נותן מה שהוא יכול במצב של המוטציה הבריטית ומשמעת ציבורית לא גדולה במיוחד. לכן אנחנו ממליצים להמשיך עד יום ראשון ולאחר מכן לפתוח בזהירות. הלוואי שיכלתי לומר שנפתח טייק אווי ועסקים בשיטת אחד על אחד, אבל אני לא יכול. אם נעשה זאת נגיע לאותו מצב תוך שבועיים".
שר האוצר ישראל כץ תמך מנגד בדבריו של פרופ' בליצר, ואמר כי "הסגר הוא לא האמצעי להורדת התחלואה. כבר סגרנו להרבה זמן ונראה שזו לא הדרך. יש לפתוח את המסחר בתו סגול מחמיר".
שר האנרגיה יובל שטייניץ קרא לכפות על אנשים להתחסן, להטיל סנקציות על מי שלא יתחסן או להעניק פריבילגיות למחוסנים. לדבריו, יש מקום להאריך את הסגר בשבועיים נוספים ולא להקל. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, מנגד, קרא לא להעניש אנשים שלא יתחסנו - אבל להעניק הטבות למחוסנים כמו עלייה למטוסים, כניסה לאירועים והקלות מס. אדלשטיין אמר כי משרד הבריאות יפעל לעודד חיסונים בכל דרך, אך לא יכפה על האוכלוסייה להתחסן.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה קראה גם היא להקלות בסגר, ואמרה כי בעקבות סגירת נתב"ג נפגעת עליית יהודים לישראל. "יש עולים חדשים שמכרו את הבתים שלהם ואני לא מדמיינת באיזו סיטואציה הם נמצאים", אמרה. "אני מבקשת לא להיות בית שמאי. במקומות שצריך לעזור - לעזור". היא בירכה את אדלשטיין על שאישר את בקשתה שוועדת החריגים תוכל לאשר עליות מאורגנות לישראל.
גנץ, אגב, קיים שיחה עם בעלי רשתות לפני הדיון בממשלה. בשיחה הוא אמר כי "המפתח לפתיחת הכלכלה הוא ללכת להתחסן כדי שנוכל להפעיל את התו ירוק בהקדם האפשרי. אני מתכוון לפעול לפתיחה זמנית בתו סגול מחמיר ותחת פיקוח הדוק, מתוך מטרה לעבור כמה שיותר מהר לתו ירוק". גנץ ביקש שעובדי הרשתות יקראו לעובדים להתחסן מיד, ובעלי העסקים והרשתות החליטו בתגובה להירתם לקמפיין לעידוד חיסונים. גנץ חזר על הקריאה להתחסן גם בשיחה עם בעלי עסקים קטנים.
אחרי 3 חודשים: החמרת הקנסות אושרה
לפני הדיון הפיצה מזכירות הממשלה לשרים את אישור תקנות הכפלת הקנסות על מוסדות חינוך מ-5,000 ל-10,000 שקל שאושרו השבוע בכנסת. הכפלת הקנסות אושרה, אף שהשר אריה דרעי התנגד ואמר: "יש פה קמפיין נגד החרדים מתחילת הישיבה. אתם עושים הבחנה בין חנות לחנות, אבל על מוסד חינוכי קטן של 30-20 ילדים אתם נותנים 10,000 שקל קנס על הראש. כולכם פה אחד תומכים בזה שחושבים שהחרדים הביאו את הקורונה על מדינת ישראל".
במסגרת התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף תוך 24 שעות, הפעלת עסק או מקום שפתוח לציבור בניגוד לחוק תגרור קנס של 5,000 שקל אם מדובר במקום ששטחו עד 100 מטר; 7,500 שקל למקום בין 100 ל-500 מטר; ו-10 אלף שקל למקום ששטחו מעל 500 מטר.
קיום אירוע אסור בשטח פתוח יוביל לקנס של 5,000 שקל, ובשטח סגור - 10 אלף שקל. מוסד שמקיים פעילות חינוך של עד 35 תלמידים בניגוד לתקנות ייקנס ב-5,000 שקלים. אם מספר התלמידים גדול יותר, יעמוד הקנס על 10 אלף שקל.
בחוק הקנסות המקורי, אגב, שאושר בקבינט הקורונה פה אחד למעט השר דרעי בחודש נובמבר, עמד הקנס על פתיחת מוסד חינוך או קיום אירוע כמו חתונה על 20 אלף שקל. בלחץ החרדים החוק שונה ורוכך לנוסחו המקורי, ועדיין התעכב במשך חודשים ארוכים.
הממשלה אישרה גם את הארכת חובת הבידוד במלוניות לשבים מחו"ל, והיא תהיה תקפה עד 21 בפברואר. משך הבידוד הוא 14 ימים ללא בדיקות קורונה, או עשרה ימים למבצעים שתי בדיקות שליליות. בקשות חריגות ייבחנו באופן פרטני מול ועדה של משרד הבריאות בנתב"ג, ובעלי תעודת מתחסן לא יהיו מחויבים בבידוד.
