אליפות אירופה בכדורגל, יורו 2020, תיפתח רק בעוד ארבעה ימים, אבל התקרית הדיפלומטית הראשונה של אירוע הכדורגל הגדול ביבשת כבר הגיעה: יושב ראש ההתאחדות לכדורגל של אוקראינה עורר היום (ב') זעם ברוסיה, אחרי שחשף את החולצה החדשה של הנבחרת הלאומית של ארצו – ועליה מפת אוקראינה הכוללת את חצי האי קרים.
והמפה זוהרת: חשיפת החולצה של נבחרת אוקראינה
חצי האי קרים היה חלק מאוקראינה עד שנת 2014, אבל אז רוסיה פלשה אליו וסיפחה אותו לשטחה, בטענה כי היא הבעלים החוקיים של השטח, ובשנים הבאות התחוללה מלחמת דמים בין הממשלה בקייב לבין מורדים פרו-רוסים במזרח המדינה, שקיבלו סיוע ממוסקבה. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בחצי האי קרים כחלק משטח רוסיה אלא מחשיבה אותו לשטח אוקראיני, אבל כל ניסיון של אוקראינה לנכס אותו לעצמה גורר תגובות חריפות ואיומים מצד מוסקבה.
התלבושת החדשה של נבחרת אוקראינה – שתשחק בבית ג' באמסטרדם יחד עם אוסטריה, הולנד וצפון מקדוניה – נחשפה אתמול בעמוד הפייסבוק של יו"ר ההתאחדות האוקראינית לכדורגל, אנדריי פבלקו. בחזית החולצה הצהובה מופיע שרטוט של גבולות אוקראינה בלבן, ומתנוסס עליה הכיתוב "לאוקראינה התהילה!" – קריאה פטריוטית ששימשה בין השאר את המפגינים שהביאו להדחת נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהפיכה אזרחית בשנת 2014, אירוע שהצית את המלחמה בין הממשלה בקייב לכוחות הפרו-רוסיים. על החולצה החדשה מופיע גם הכיתוב "התהילה לגיבורים!". "אנחנו מאמינים שההדפס בצורת המפה של אוקראינה ייתן לשחקנים כוח, מפני שהם יילחמו עבור אוקראינה כולה", הצהיר יו"ר ההתאחדות פבלקו עם חשיפת התלבושת.
ברוסיה, כאמור, עורר המהלך ביקורת חריפה. חבר הפרלמנט הרוסי דמיטרי סבישצ'ב מיהר לטעון כי העיצוב החדש של החולצה הוא פרובוקציה פוליטית וקרא להתאחדות האירופית לכדורגל, אופ"א, לנקוט צעדים בנושא: "הצגתה של מפת אוקראינה כששטח רוסי כלול בה היא מעשה בלתי חוקי", טען. "אם הם משחקים בחולצה הזו, אז שהשחקנים שלנו יעלו למגרש בחולצות שעליהן מפת האימפריה הרוסית, הכוללת את פולין, אוקראינה ופינלנד".
דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, טענה בפני עיתונאים כי הצמדת שטח אוקראינה ל"קרים הרוסית" יוצרת את "אשליית הבלתי אפשרי". עוד אמרה כי הסיסמאות המופיעות על החולצה האוקראינית הן סיסמאות לאומניות, וכי הקריאות "לאוקראינה התהילה!" ו"התהילה לגיבורים!" קשורות קשר אמיץ בסיסמאות של גרמניה הנאצית. שתי הקריאות מזוהות היסטורית עם המאבק של אוקראינה לעצמאות ומשמשות בה כברכות צבאיות רשמיות, אבל זחרובה אמרה כי על מארגני יורו 2020 והאוהדים שיצפו בו לדעת ששתיהן מהדהדות סיסמאות נאציות מפורסמות, ושבמהלך מלחמת העולם השנייה הן שימשו כקריאות קרב נאציות בפיהם של חיילים ביחידות צבאיות אוקראיניות לאומניות.
בסערת החולצה התערב גם אנטולי וורוביוב, מזכ"ל התאחדות הכדורגל הרוסית לשעבר, שהצהיר כי נראה שהאוקראינים עיצבו את התלבושת שלהם תחת השפעת פטריות הזיה. אופ"א מצדה מסרה בתגובה שהעבירה לרשת BBC הבריטית כי חולצתה של נבחרת אוקראינה ליורו 2020 אושרה על-ידי אנשי ההתאחדות האירופית בהתאם לתקנות.
הפלישה לקרים: "להגן על הרוסים מהמשטר בקייב"
העימות המדיני-צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שתי בעלות ברית לשעבר, החל כאמור עם הדחתו ב-2014 של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהתקוממות עממית. אחרי סילוקו, בין השאר על-ידי אוקראינים התומכים בהתקרבות למערב, פלשה רוסיה לחצי האי קרים באוקראינה, וסיפחה אותו לשטחה, צעד שהביא להטלת סנקציות אירופיות ואמריקניות עליה.
גם תחת שליטתה של אוקראינה, יש לציין, היה חצי האי קרים אזור פרו-רוסי מובהק. הוא נכבש על-ידי כוחות רוסיים במאה ה-18, הועבר לידי אוקראינה באופן סמלי ב-1954 כשזו הייתה חלק מברית המועצות, ועם התפרקות האיחוד הסובייטי מצא עצמו בידי אוקראינה העצמאית למרות הרוב הרוסי בו. אחרי ההפיכה שבה הודח ינוקוביץ' ב-2014 פלשה מוסקבה לקרים בטענה שעליה להגן על הרוסים החיים בו מהתנכלויות השלטון החדש והפרו-אירופי בקייב. הקרמלין מיהר לערוך משאל עם מזורז בקרב תושבי חצי האי קרים, ו-95.5% מהמשתתפים בו הצביעו בעד סיפוח חצי האי לרוסיה.
בשנים הבאות התחוללה במזרח אוקראינה מלחמה בין הצבא האוקראיני לבדלנים תומכי-רוסיה שדרשו עצמאות לאזורים שם, ויותר מ-14,000 בני אדם נהרגו בה. שניים מהאזורים שבהם התחוללה לחימה עזה ושיש כעת מחלוקת עמוקה על השליטה בהם הם דונייצק ולוהנסק, הנתונים עתה בשליטת המורדים הפרו-רוסים. שני האזורים האלה נכללים גם הם במפה המופיעה על החולצה החדשה של נבחרת אוקראינה.
מאז 2014 הוכרזו כמה הפסקות אש בין אוקראינה למורדים הפרו-רוסים, והן נשמרו ברובן, אבל במרץ ובאפריל השנה חלה לפתע הסלמה במזרח אוקראינה, והצבא האוקראיני הודיע כי כמה מחייליו נהרגו מאש המורדים הפרו-רוסים. רוסיה מצדה ריכזה יותר מ-150 אלף חיילים בחצי האי קרים ובסמוך לגבול שלה עם מזרח אוקראינה, ואיימה כי אם הממשלה בקייב תצא לפעולה נגד המורדים הפרו-רוסים – היא לא תשב בחיבוק ידיים.
ההתפתחויות הללו עוררו חשש ממשי מהתלקחות מלחמה כוללת בין שתי המדינות. ממשלתו של ולדימיר פוטין ניצלה את ההזדמנות כדי לאיים על אוקראינה שאם תצטרף לברית הצפון אטלנטית (נאט"ו), יריבתה הגדולה של מוסקבה, יהיה זה הסוף שלה. אחרי שורה של אזהרות מהמערב הודיעה רוסיה בסוף אפריל כי היא מתחילה להסיג את כוחותיה מאזור הגבול, אבל לפי גורמים צבאיים הנסיגה שלה הייתה עד כה חלקית בלבד, והאיום לא הוסר לחלוטין.
המדור "מסביב לכדור" בדסק החוץ של ynet ילווה את משחקי יורו 2020 עם כתבות על הפוליטיקה והחברה של המדינות המשתתפות. רוצים ללמוד עוד? הנה מה שהיה לנו לספר לכם על משתתפות מונדיאל 2018.
