בנימין נתניהו הוא סוס ותיק במרוץ הפוליטי. את מה שהוא שכח בני גנץ עוד לא למד, ויכול להיות שגם לא ילמד. לכן אולי מסתובבים כאן כל כך הרבה אנשים לא מופתעים מהמהלכים האחרונים של ראש הממשלה, שמעלה על הדעת לקחת את ישראל למערכת בחירות רביעית בעיצומה של אחת התקופות הקשות בתולדות המדינה. אותם אנשים שמכירים את נתניהו היטב מביטים בגנץ במבוכה, כי אפילו להגיד לו "אמרנו לך" זה כבר לא נעים.
נתניהו הציני, שמול עיניו עומדת רק טובתו האישית, נמצא במדרון חלקלק כבר הרבה זמן. אם פעם הוא לקח את המדינה לבחירות בלי להניד עפעף בגלל חינמון, הרי שבשנה וחצי האחרונות הוא מכר את היציבות השלטונית כאן רק כדי שיוכל להשיג את פסקת ההתגברות או החוק הצרפתי או החסינות – רק לא לעמוד לדין.
את מערכת הבחירות הראשונה בסבב הוא יזם רק כדי להקדים את המלצות מנדלבליט בתיקים הפלילים, ומאז כמעט כל צעד שעשה מתכתב עם לוח הזמנים והצרכים של תיקיו הפליליים. מולו עומד אמנם טירון פוליטי נטול כוח, אבל אדם שטובת המדינה עדיין לנגד עיניו.
נדמה שאין כמעט אזרח בישראל שמאמין שנתניהו נלחם על התקציב: הוא נלחם על שרידותו השלטונית בלבד, משום שברור לו שהחלטה על תקציב דו-שנתי, כך לפי ההסכם הקואליציוני, מעלה את מכוניתו של גנץ על אוטוסטרדה בדרך לרוטציה. ואת זה נתניהו מעולם לא התכוון לקיים.
גנץ מרבה לדבר על המחיר האישי ששילם כשהחליט ללכת לממשלת נתניהו, אבל לצד המחיר האישי שלו יש צ'ק שמן שמשלם כל מחנה המרכז-שמאל שנותר מפורק ליחידות שונות, בלי מנהיג אחד שנתפס כראש חץ בדרך לראשות הממשלה.
אם יהיו בחירות – וסביר שיהיו, גם אם תהיה דחייה – מותר להניח שגנץ יסיים את תפקידו הפוליטי או שייזרק לשוליים. נטישה כל כך מפוארת של הבייס לא משאירה לו לאן לחזור, ויעידו על כך הסקרים האחרונים. לכן, אם יש דבר שהוא יכול לעשות כדי לכפר על הפרת החוזה שלו עם בוחריו זה צעד דרמטי. בעולם המושגים של גנץ - אולי אפילו הירואי. הוא צריך להשפיל מבט, ללכת ללפיד, יעלון וליברמן, לסגור את הדלת, להתנצל ולהעלות ביחד איתם – ואולי-אולי בתמיכת בנט – את החוק שימנע מנאשם בפלילים לרוץ בבחירות הבאות. זה הסיוט הגדול של נתניהו. זו הדרך הכמעט יחידה להניא אותו מבחירות רביעיות.
גם אם ויכוחי התקציב יידחו, נתניהו ייזום בחירות בסבב הבא. נכון להיום אפשר לדמיין את ראש הממשלה מתפלל שראשי כחול לבן ימשיכו לישון בעמידה ולא יבצעו את הצעד הזה. אבל אחרי כל כך הרבה צעדים רופסים ונגררים הגיע אולי הזמן של גנץ לעשות מעשה מנהיגותי שיכפר במשהו על הפרת הבטחות הבחירות שלו.
- טלי בן-עובדיה היא העורכת ראשית של התוכנית "זמן אמת" בכאן – תאגיד השידור הציבורי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com