בלי למצמץ ובלא בושה הצהיר אתמול (יום ב') אלי כהן, השר לענייני מודיעין, יעני, בראיון ברדיו 103, שהליכוד צריך להיות מעורב במינויי בכירים בשירות הציבורי. ואם מישהו לא הבין למה התכוון, טרח והסביר שבמינוי ראשי מערכת אכיפת החוק – מפכ"ל, יועמ"ש ופרקליט המדינה - "הליכוד בהחלט צריך להיות מעורב. צריך למנות אנשים שיקדמו את המדיניות שלנו".
פעם, לפני עידן הסגידה למנהיג, אלי כהן לא היה מעז לדבר באופן כזה. איך אני יודעת? כי אנחנו מכירים הרבה שנים, לפני שחלם להיכנס לפוליטיקה. והאמת, תמיד חיבבתי אותו. אבל אני חוששת שהתחרות בין השרים וחברי הכנסת מלחכי הפנכה סביב ביבי – מי יוכיח שהוא הכי "נאמן" - גם אלי כהן איבד את הבלמים.
בתמימותי חשבתי שאת המשטרה צריך להנחות דבר אחד בלבד: חוקי מדינת ישראל. לא שום עמדה פוליטית או נאמנות אישית למנהיג פוליטי כזה או אחר, ולעולם מתחלף. איך זה הגיוני ששר לביטחון פנים, כלומר פוליטיקאי נטו, יבחר "אישית" את מפקד משטרת ישראל, תוך עקיפת הוועדה הניטרלית שבמשך שנים בוחנת את כשירותם של מועמדים ואת התאמתם לתפקיד?
זה היה לא הגיוני ולא תקין אפילו אם במשרד לביטחון פנים לא היה יושב מלחך פנכה בוטה במיוחד שמבחינתו מה שביבי רוצה - זה מה שיהיה, ואם על הדרך זה יגרור חורבן כל ממשל תקין ומערכת אכיפה - שיהיה.
אגב, מסקרן לדעת למי מתכוון השר כהן כשהוא מדבר על המדיניות "שלנו". של מי בדיוק? של דודי אמסלם, מאי גולן, מירי רגב, אמיר אוחנה, אסנת מרק וכמובן ביבי? או אולי של ניר ברקת, ישראל כץ, גדעון סער, גלעד ארדן, מיכל שיר, יולי אדלשטיין, או אפילו האקס שלי, סילבן שלום, שנשאר ליכודניק בנשמה?
מהכרותינו ארוכת השנים, השר כהן, סברתי שהערכים שלך דומים לאלה של הקבוצה השנייה. בוודאי למורשתו של משה כחלון שממפלגתו הגעת. חשבתי שאתה, כמוני, מאמין קודם לכל בחוק, ומכבד אותו, ומבין שתפקידם של בכירי רשויות האכיפה – אותם שומרי הסף – הוא לשמור על החוק הישראלי ולא על מדיניות פרטנית של מפלגה זו או אחרת. לתומי חשבתי שהמשטרה שייכת לכולנו, כמו גם הפרקליטות ובתי המשפט.
אלי כהן שלפני עידן הסגידה למנהיג לא היה מעז לדבר באופן כזה. אני הרי מכירה אותך. לא תוכל לעבוד עליי.
ועכשיו בואו נדבר על המשטרה, הגוף שהסדר הציבורי לגמרי תלוי בתפקוד שלו, אבל כולם – משמאל ומימין - יורדים עליו.
השבוע נפגשנו במקרה עם מישהו ששירת עם בן זוגי במשטרה. טיילנו בשדרות רוטשילד והוא הגיע מולנו עם אשתו ושלושת ילדיהם. השוטר לשעבר והשוטר בהווה התחילו שיחת רכילות משטרתית שלא הבנתי ממנה כלום. בשלב כלשהו אמר הבחור שהוא חייב לעוף הביתה, "כי אנחנו מגויסים להפגנות בירושלים. סבב ביחידה, וכל החוקרים, כולל הקצינים, עושים משמרות בבלפור".
ואז כמובן התעוררתי. אז גם אתה בין אלה שהרביצו במוצ"ש למפגינים? שאלתי. מישהו מלמעלה נתן לכם הוראה לנהוג כלפיהם בקשיחות?
תיעוד האלימות בהפגנה בבלפור במוצ"ש
(צילום: גיל יוחנן, לורי שטטמאור, חיים גולדיטש)
בן זוגי הסתכל עליי במבט מזרה אימה, מאותת לי לשתוק, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הקצין החבר כמו איבד את העשתונות ואשד של תסכול וכעס יצא ממנו. עליי. וזה מה שהוא אמר:
"אנחנו מרביצים? אני מסכן את עצמי כל שבוע בהפגנות האלה. אני והחברים שלי ביחידה, שבכלל לא אמורים להיות בשטח, נמצאים בכל הפגנה. ואם את חושבת שאנחנו מחטיפים, את צריכה לראות כמה אנחנו חוטפים. ירקו עליי וחטפתי מהלומות, תלשו לי את המסכה מהפרצוף, צעקו על שאני פשיסט. תלבשי מדי שוטרת, תצטרפי אלינו במשימה המורכבת הזו ונראה אותך מתמודדת.
"ותאמיני לי, אין לי בעיה עם עצם קיום ההפגנות, למרות שאני הפוך מעמדתם לגמרי. אבל זכותם להפגין וחובתי כשוטר להישמע להוראות שאני מקבל ולשמור על החוק והסדר. בשביל זה יש משטרה. נכון, בלהט הדברים אתה עלול לפעמים לאבד שליטה, אנחנו בסך הכל בני אדם, ואין לך מושג איזה איפוק נדרש מאיתנו. אבל להאשים אותנו שאנחנו פוליטיים?".
לא הרפיתי. למה אנחנו רואים בסרטונים כזאת אלימות משטרתית, שאלתי, זה נראה שאתם משתמשים בכוח בלתי סביר. זה לא קשור לכך שבכיר או בכירים במשטרה – שלוטשים עין למשרת המפכ"ל - מנסים להראות לדרג הפוליטי שהם בראש שלו?
"תשמעי" הוא ענה לי, "אני לא מייצג כאן אף אחד, ורק יכול להגיד לך שלכל סרטון כזה יש דקות ארוכות שקדמו לו, שבהן התמונה הפוכה. ואני באמת לא מבין איך המפגינים לא מבינים שאנחנו עושים את העבודה שלנו. בסוף אנחנו משרתים את כל אזרחי המדינה".
והאמת היא שהמשטרה נמצאת בין כל הפטישים לבין כל הסדנים. היא שק החבטות של כולם. אף אחד לא מפרגן לה כפי שראוי שיפרגנו לה.
בשבת האחרונה בבלפור המשטרה חרגה מההתנהלות הסבירה שלה עד כה ומההבנה הלא-כתובה שבינה לבין המפגינים. אני יכולה לשער מדוע זה קרה, אבל דווקא המצב הזה, שבו כולם כועסים על המשטרה – מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה – הוא ההוכחה בעיניי שהיא פועלת באופן מקצועי ולא מוטה.
אבל כשדמות בדרג של אלי כהן מדברת באופן בלתי אחראי בעליל מבחינה ציבורית וממלכתית, תוך הפגנת חנופה בוטה וטיפשית לביביזם – אפשר להבין באיזה מצב שברירי אנחנו. על המשטרה, כמו גם על כל גופי האכיפה האחרים במדינת ישראל, צריך לשמור כדי שימשיכו לפעול ללא משוא פנים, ללא מורא ובוודאי שלא בכפוף לאג'נדה פרטית או פוליטית. המשטרה היא של אף אחד ושל כולנו. וכך היא צריכה להישאר.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
