לנוכח דרישת משרד הבריאות לסגור את מערכת החינוך לאלתר ובצל כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתיישר עם דרישה זו בעקבות נתוני התחלואה, הביעו הערב (יום ב') הורים לתלמידים ומנהלי בתי ספר זעם על אי-ההבחנה בין התחלואה בערים השונות. הממשלה, כך נמסר הערב, תתכנס מחר בצהריים לדון שוב בעלייה בתחלואה.
משרד הבריאות צפוי לבקש מהשרים להטיל סגר בדומה לזה שהוטל ביום כיפור - בלי פעילות של מוסדות חינוך או מקומות עבודה, ועם איסור התרחקות של יותר מ-1,000 מטר מהבית. מצב כזה, כך מעריכים, יאפשר למשטרה לאכוף ביתר קלות את התקנות.
"רמת התחלואה הגבוהה לא נמצאת בכל בתי הספר, אלא באזורים מאוד מוגדרים", אמר יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי, שציין כי בעיניו, השארת תלמידי כיתות ה'-י' בבית ללמידה מרחוק היא רעיון שחוטא למציאות. "אני קורא לממשלה לטפל באומץ באזורים מוכי הקורונה באכיפה דיפרנציאלית. תלמידי ישראל שילמו קשות על הלמידה מרחוק בפגיעה בלימודים ובנזקים חברתיים ונפשיים".
אל קריאתו של לוי הצטרפה צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "הילדים שלנו הם לא בני ערובה בניסיונות הכושלים של משרדי הממשלה לאכוף את הסגר", היא אמרה. "הגיע הזמן שמשרד הבריאות יפסיק להסתכל על הנתונים בשחור ולבן. הנתונים מגוונים. יש לבחון היכן יש מוקדי התפרצות תחלואה ולטפל בהם ללא קשר למגזר אליו הם שייכים".
גם יו"ר מועצת התלמידים הארצית, יובל גודקר, קראה לממשלה להימנע מסגירת מערכת החינוך. "כבר נגרמה לנו פגיעה קשה, וסגירה נוספת תחמיר את המצב", היא אמרה. "סגירת המערכת משמעותה פגיעה ישירה בתלמידים – ובעיקר בתלמידי התיכונים. כולאים אותנו בבתים בסגר באופן בלתי נסבל, בלי יחס אישי מהמורה. בלתי אפשרי ללמוד מרחוק".
מנתוני מרכז השליטה למאבק בקורונה, שפרסם היום משרד הבריאות, עלה כי 37% מהנדבקים מכלל האוכלוסייה הם תלמידים. מדובר בשיעור הגבוה ביותר זה יותר מחודש - וכמובן שגם במספר הרב ביותר, על רקע העלייה המתמשכת במספר המאומתים. 5% מכלל המאובחנים כחולי קורונה הם אנשי צוות במערכת החינוך. 13 בתי ספר ברחבי הארץ סגורים בימים אלה.
משרד הבריאות, שמתעקש על סגירת כל מערכת החינוך, הציג היום נתון שלפיו 42% מהתחלואה בישראל קשורה לחינוך, מטפלות, גננות ומורות. מומחים שמייעצים לקבינט הקורונה טענו בימים האחרונים כי פחות מ-15% מהמאומתים בגילי מערכת החינוך נדבקו בתוך גני הילדים ובתי הספר.
סמדר מורס, שמנהלת את בית הספר היסודי נופים בתל אביב, אמרה כי "סגירת מערכת החינוך צריכה להיות הצעד האחרון שבו הממשלה תבחר לנקוט. יש דיווחים על עלייה משמעותית בפנייה של בני נוער למוקדי חירום וסיוע עקב מצוקה נפשית ורגשית". הגם היא הצטרפה לקריאה לחסן את צוותי ההוראה בארץ.
לדברי ערן דורון, יו"ר ועדת החינוך של המועצות האזוריות, יש להשאיר את מערכת החינוך ברשויות הירוקות פתוחה. "תלמידי ישראל ממשיכים להיות השקופים של משבר הקורונה. אסור שישלמו את המחיר של מדיניות שגויה", אמר. "כישלון הסגר הנוכחי ועליית התחלואה אינו טמון בפתיחת מערכת החינוך. אין סיבה שילדים ברשויות ירוקות שבהם חולים בודדים בלבד ישלמו מחיר נפשי, חברתי ולימודי".
חיסונים בכיכר רבין ובבאקה אל-גרבייה, היום
(צילום: מוטי קמחי, עידו ארז)
אף שצוותי ההוראה אינם נמצאים בקבוצת התעדוף הראשונה של משרד הבריאות, חוסנו היום רוב אנשי החינוך בעיר תל אביב באוהל החיסונים של העירייה ובית החולים איכילוב בכיכר רבין. אלפי בני אדם חוסנו שם בסך הכול היום. שר הבריאות אדלשטיין אמר כי הוא רואה בחומרה את מתן החיסונים למי שלא בקבוצות התעדוף, ומסר כי הנחה את מנכ"ל משרדו פרופ' חזי לוי לעצור את הקצאות החיסונים לבית החולים איכילוב, שמפעיל את המתחם. "מדובר במשאב לאומי וכך צריך להתייחס אליו", אמר אדלשטיין.
אל הקריאות להשארת מערכת החינוך פתוחה, הצטרפו מומחים באקדמיה שהציעו חלופות שונות שיאפשרו את המשך פתיחת בתי הספר. גם במשרד החינוך סבורים שיש להשאיר את גני הילדים פתוחים, וכך גם את כיתות א'-ד' ואת כיתות י"א-י"ב.
פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, הציע שתלמידים בערים צהובות וירוקות יגיעו לכיתות פעמיים בשבוע – אך ילמדו בחללים שונים. קבוצה אחת תלמד עם מורה, אחרת תעסוק בלמידה עצמית וקבוצה שלישית תנהל דיון. בכך יסייע מורה עמית שאינו מלמד. "שנים חלמנו על שינוי כזה, והקורונה יכולה להיות הזרז להתרחשותו", הוא אמר.
ד"ר ראיד מועלם, ממכללת אורנים, הציע לקיים את הלימודים בטבע. "זה הזמן ללמוד ולחקור בטבע. לצאת עם הטלפון החכם ולחקור אותו, ולחקור את הצומח והחי בארץ, לחקור את החוקים הפיזיקליים והתהליכים הכימיים, ולחקור את הייחודיות הגיאוגרפית של הארץ", הוא אמר. "הליכה בטבע תפתח את המוח והמצב המנטלי, במקום להיתפס במלכודת הדיגיטלית".
אדיר ינקו השתתף בהכנת הכתבה
