עמוס ידלין בריאיון ל-ynet
עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, מלווה את יחסי ארה"ב-ישראל כבר שנים. בריאיון ל-ynet הוא מעריך שיש סיבה שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, ושהוא לא יוזמן לבית הלבן לפני הבחירות. הוא אופטימי שביידן יביא הסכם שלום בין ישראל לסעודיה, ומציע לנתניהו לעשות הכול כדי להגיע להסכמות עם ארצות הברית על הגרעין האיראני. ועל הפלסטינים? הוא לא צופה מהלך שלום מצד הממשל החדש.
"נתניהו לא אהוד במפלגה הדמוקרטית מאז נאומו בקונגרס ב-2015", הוא מסביר את הסיבה לכך שביידן לא התקשר. "המהלך שהוא עשה אז השאיר משקעים מאוד כבדים".
"גם הזדהותו עם דונלד טראמפ הביאה לעוינות כלפיו במפלגה הדמוקרטית, שמה שמנחה אותה היום הוא הגישה של 'הכול חוץ מטראמפ'. לכן ראש הממשלה סופג פה כתף קרה, שנובעת ממה שקרה ביחסים שלו עם נשיאי ארצות הברית האחרונים. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שאנחנו לא במרכז העולם. כשביידן נכנס לבית הלבן היו לפניו בעיות קשות, בעיקר מבית", מוסיף ידלין. הבעיה היחידה שהיא דו מפלגתית היא סין, ואחריה רוסיה וצפון קוריאה. המזרח התיכון הוא בתחתית הרשימה. האיראנים מבינים זאת, ולכן מתקדמים בתכנית הגרעין".
-אז בעצם אתה אומר שיכול להיות מצב שנחזור לימים של עימות פומבי בין ישראל לארה"ב כמו בימי אובמה והנאום בקונגרס?
"אני מאוד מקווה שלא. אני מאוד מקווה שלא כי ביסודו ביידן הוא ידיד ישראל. יש לו רקורד יוצא מהכלל של הצבעות בעד ישראל, הוא ידיד אישי של הרבה אנשים בישראל".
"אני גם מכיר את ראשי הממשל החדש: אם זה מזכיר המדינה טוני בלינקן, אם זה היועץ לביטחון לאומי ג'ק סליבאן. מכיר את ביל ברנס שהתמנה לראש הסי.איי.איי. בעצם האנשים האלה, לכולם יש קשרים טובים בישראל, אבל בנושא האיראני וקצת בנושא הפלסטיני, יש לנו חילוקי דעות איתם. אני חושב שרה"מ לא יילך לנאום בקונגרס פעם נוספת. בפעם שעברה הוא הוזמן ע"י מי שהיה בראש הסנאט והיום בראש הסנאט יושבת סגנית הנשיא הדמוקרטית".
"אני מכיר את ראשי הממשל החדש, לכולם יש קשרים טובים בישראל, אבל בנושא האיראני והפלסטיני יש לנו חילוקי דעות איתם"
-אתה מבין את ההיגיון של ביידן והדמוקרטים כשהם מדברים על הסכם הגרעין? אם ארה"ב תסיר את הסנקציות היא תאבד את מנופי הלחץ שלה ולא תוכל לתקן את ההסכם.
"זה היעד האסטרטגי שלהם לחזור למהלכים דיפלומטיים ולהסכם הגרעין שרבים בממשל ביידן עסקו בגיבושו והיו בעדו. זאת בעצם המורשת של אובמה, וגם אם ביידן הגדיר שכהונתו לא תהיה 'הכהונה השלישית של אובמה', במערכת הבחירות הוא התחייב לחזור להסכם".
"מנגד, אותם אנשים מבינים שלהסכם הזה היו מספר מגרעות, שרה"מ הצביע עליהן, שישראלים הצביעו עליהן, שערבים הצביעו עליהן, והם היו רוצים לחזור להסכם ובאותו זמן לתקן אותו. יש פה מתח בין הדברים, ואחד הדברים שארצות הברית מתמודדת איתה היום, היא השאלה איך אפשר מצד אחד לחזור להסכם, ומצד שני שיהיו להם מנופים להמשך, כי כמו שציינת בשאלה שלך, אם הם חוזרים להסכם מיד, הם מאבדים את המנופים".
-לכן מדברים על הסכם ביניים עם איראן?
"בדיוק. עכשיו יש שלוש גישות היום. יש גישה לפיה כל אחד חוזר למלא את חלקו בהסכם. זאת הגישה המובילה בוושינגטון. יש גישה לפיה ארצות הברית לא חוזרת להסכם, ואיראן חוזרת משלושה טונות אורניום מועשר לטון אחד, שהוא פחות מהמינימום שדרוש לפצצה".
"בגישה הזו האמריקנים לא מורידים את כל הסנקציות, אבל נותנים להם לייצא נפט ומשחררים חלק מהכספים שהוקפאו. הם שומרים לעצמם מנופים. הגישה השלישית אומרת שהאמריקנים מקפיאים את הסנקציות, וגם האיראנים לא מתקדמים מעבר למה שהם כבר התקדמו. זו גישה שאיראן דוחה על הסף".
לטענת ידלין, "ביטחון ישראל בממשל ביידן יהיה במקום מאוד גבוה, ולכן ישראל צריכה לבוא ולומר שהסכם הגרעין בעייתי. אני לא אומר שצריך להתייחס אליו כאל שואה שנייה או כמו שטוען נתניהו, שהוא מאפשר לאיראן פצצות גרעין. זה לא נכון. אבל לפי ההסכם, ב-2030 הם בטווח אפס מפצצה. ואת זה אמר אובמה, לא נתניהו".
"ביטחון ישראל בממשל ביידן יהיה במקום מאוד גבוה - ולכן ישראל צריכה לבוא ולומר שהסכם הגרעין בעייתי"
"לאמריקנים יש הנחות אופטימיות על איך יתנהגו האיראנים, ועל איך יתחזקו הרפורמיסטים. הם סבורים שהאיראנים לא ירמו. אבל כיוון שהאמריקאים רוצים לחזור להסכם, צריך לעשות הסכם ישראלי-אמריקאי על ביטחון ישראל. אם יתברר בבוא העת שההנחות האמריקניות התבררו כלא נכונות, צריך למנוע פצצה גרעינית מאיראן", הוא מוסיף. "לא הייתי הולך לנאום בקונגרס, לא הייתי מסביר עוד פעם כמה ההסכם רע, לא הייתי מבקש מקסימום לחץ כי זה לא עבד. בינתיים חשוב שהאיראנים ידעו שגם לאמריקאים וגם לישראלים יש אופציה צבאית".
-איך אתה רואה את אמירת מזכיר המדינה בלינקן בעניין הגולן?
"תראה, כשרה"מ ניסה לספח שטחים לפני הבחירות אמרתי – חברים, זה סיפוח שאין לו שום משמעות. אם טראמפ לא ייבחר, אף אחד לא יכיר בזה, ויהיה ממשל שיחזיר זאת אחורה. ולכן חשבתי שהמחיר שנשלם על הסיפוח לא שווה את העובדה שהסיפוח יחזיק מעמד חצי שנה. הוא עוד יכול להביא נזק. כי כולם ידברו על גבולות 67 כמו שעשה לנו אובמה בחודש האחרון שלו".
"לשמחתי, נמצאה נוסחא. יש לנו הסכמי שלום, באמת הישג מדהים, הבשורה הטובה, הכי טובה של 2020, והסיפוח נמחק. אותו דבר עם רמת הגולן, אם כי פה זה מעט יותר חזק, ואני דווקא רואה את חצי הכוס המלאה, שבלינקן לא אמר שזה לא קביל, לא הזכיר שם את גבולות 67".
בנוגע להשפעת הבחירות בישראל על היחסים עם ביידן, סבור ידלין כי "נתניהו קיווה שטראמפ ינצח, ואז הוא יזמין אותו לבית הלבן, ואז הוא ייתן לו מתנות – כגון הסכם עם הסעודים או הסכם הגנה עם ישראל. והוא גם קיווה שהחיסונים יהיו הרבה יותר יעילים ממה שהם התבררו, והוא גם לא ידע על המוטציות".
"נתניהו קיווה שטראמפ ינצח, ואז הוא יזמין אותו לבית הלבן וייתן לו מתנות, כמו הסכם עם הסעודים או הסכם הגנה עם ישראל"
"אני לא רואה את ביידן מזמין את נתניהו לבית הלבן. אני כן רואה אותו מצלצל, אפרופו השאלה שלך – אבל לי אין ספק שהאמריקנים לא יתערבו בבחירות באופן שבו הם התערבו בתקופת טראמפ, הם גם לא יגידו מי הם רוצים שינצח", מסביר ידלין.
מה יקרה עם הסכמי אברהם? אתה מעריך שנראה עוד הסכמים?
"תראה, אני חושב שיש המשכיות בין הממשלים יותר ממה שאנשים חושבים. לנשיאים יש עקרונות דומים לגבי המזרח התיכון, ולכן אין סכנה להסכמים".
"אני אופטימי. אני חושב שהסעודים היו לקראת הסכמים, ואז קרו הבחירות והם אמרו - אם אנחנו כבר צריכים לתת את זה, ניתן את זה כבר לביידן, שהוא ביקורתי כלפינו בנושא המלחמה בתימן, בנושא זכויות אדם וכדומה. ולכן אני לא אופתע אם בסוף במסגרת הסדרת היחסים בין ארה"ב לסעודיה, יהיה גם צעד לטובתנו".
4 צפייה בגלריה
טראמפ עם נתניהו ושרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם, ספטמבר
(צילום: רויטרס)
על הנושא הפלסטיני הוא אומר כי "בנושא זה נכשלו כל הנשיאים האמריקנים עד היום. הנושא לא לוחץ, ואין אינתיפאדה או סוגיה מדינית על הפרק, והם גם לא רואים איך פותרים את זה. הפערים בין רמאללה וירושלים בלתי ניתנים לגישור ואין נשיא אמריקני שעסוק עם כל הדברים - עם הקורונה והכלכלה וסין ורוסיה, שעכשיו יתעסק עם ישראל והפלסטינים בתחילת הקדנציה".
"אני רואה דברים קטנים כמו – 'שמרו את אופציית שתי המדינות', אבל איזשהו מהלך פלסטיני מהסוג שראינו אצל קרי, בוש או קלינטון – אין בתוכנית של ביידן".
