ערב חידוש השיחות על חזרה להסכם הגרעין בין איראן למעצמות מ-2015, גורמים אמריקנים, איראנים ואירופים העריכו אמש (יום ה') כי הפערים בין וושינגטון לטהרן עדיין גדולים. גורם אמריקני בכיר ניסה להעביר את הכדור לידי איראן ואמר כי חזרה להסכם אפשרית בתוך שבועות, במקרה שטהרן תחליט שהיא רוצה בכך.
"האם ייתכן שנראה חזרה משותפת למילוי החובות בהסכם בעוד כמה שבועות, או הסכמה משותפת? זה אפשרי", אמר הבכיר. "האם זה סביר? רק הזמן יוכל להגיד, כי בסופו של דבר מדובר בהחלטה פוליטית שצריכה להתקבל באיראן". הוא הוסיף כי טהרן לא יכולה לצפות לוויתורים גדולים מצד ממשל ביידן מעבר לאלה שכבר הוצעו לה.
דברי הבכיר מצטרפים לדברים שאמר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שהתייחס בין היתר לעקשנות מצד הנציגים האיראנים. "אנחנו לא יודעים אם איראן באמת מוכנה לקבל את ההחלטות שהיא צריכה לקבל כדי לחזור לציות מלא להסכם הגרעין", אמר בלינקן בריאיון לרשת NBC במהלך ביקור בקייב. "הם ממשיכים לעשות צעדים שמחדשים חלקים מסוכנים בתוכנית הגרעין שלהם. לא ברור אם הם מוכנים לעשות את מה שצריך כדי לחזור להסכם".
סגן שר החוץ האיראני וראש צוות המו"מ של הרפובליקה האיסלאמית בשיחות, עבאס ארקצ'י, אמר כי נותרה דרך ארוכה עד להגעה להסכמה. "קשה להמר מתי זה יקרה, ואי אפשר להגדיר מסגרת זמנים. איראן מנסה שזה יקרה בהקדם האפשרי, אבל לא נעשה שום דבר בחיפזון", הוא אמר לטלוויזיה הממלכתית באיראן.
דיפלומט אירופי סיפר כי ארה"ב הגישה לאיראן הצעה הכוללת הסרת סנקציות בתחומים שונים ובהם נפט, גז ובנקאות. הוא הוסיף כי האמריקנים אף הראו נכונות להקל סנקציות שהוטלו על איראן בעקבות מעורבותה בטרור ובמימונו, ואף בעקבות מעורבותה בהפרת זכויות אדם. ואולם, הוא ציין כי איראן לא הפגינה בתמורה שום נכונות לעשות שינויים במערך הצנטריפוגות המתקדמות שלה, או נכונות להרוס אותן.
הדיפלומט האירופי אמר כי הדעה הרווחת בקרב דיפלומטים מערביים היא שצוות המו"מ של איראן לא זוכה לעצמאות רבה מצד השלטון בטהרן. הוא ציין כי במערב מעריכים שייתכן שהשליט העליון של איראן עלי חמינאי מאמין שטהרן תוכל לחלץ מוושינגטון ויתורים רבים יותר – ועל כן הוא לא לוחץ להגיע להסכם לפני הבחירות שיתקיימו באיראן ב-18 ביוני.
דובר מחלקת המדינה בשבוע שעבר: "הדרך ארוכה, אין פריצת דרך"
הגורם האמריקני אמר מצדו כי אפשר להחיות את הסכם הגרעין עוד לפני הבחירות, אך הוא הבהיר כי איראן אינה יכולה לדרוש מוושינגטון לעשות יותר מכפי שהיא מחויבת לעשות בהסכם, בעוד היא עצמה מבקשת לעשות פחות ממה שהיא מחויבת. הוא גם סירב להעריך אם סבב השיחות הרביעי יוכל להוביל לפריצת דרך. "אנחנו חושבים שזה בר-ביצוע, אבל זה לא מדע טילים", הוא אמר.
שיחות הגרעין בווינה שיתחדשו היום נערכות ברובן בקומת המרתף של מלון יוקרה, שם מכונסים נציגי איראן, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה – המדינות שלא פרשו מההסכם. השיחות מתנהלות בזמן שנציגי ארה"ב נמצאים במלון אחר, בצד השני של הרחוב, ושליחים מעבירים מסרים אליהם ומהם, משום שאיראן סירבה לאפשר לנציגיה לקיים איתם שיחות ישירות.
בשבוע שעבר ביקר בוושינגטון ראש המוסד יוסי כהן, שנפגש עם הנשיא ביידן. גורמים בירושלים אמרו כי הפגישה התקיימה לבקשת נשיא ארה"ב וביוזמתו. כהן היה הבכיר הישראלי הראשון שפגש את ביידן מאז כניסתו לבית הלבן. גורם המעורה בפרטי הפגישה אמר ל-CNN כי כהן הציג לביידן את העמדה שאותה מציגה ישראל זה זמן רב, ולפיה אי אפשר לסמוך על איראן. הוא גם אמר לו, כך לפי הדיווח, שעל ארה"ב להימנע מחזרה להסכם.
על פי הגורם, ביידן חזר בפני כהן על מחויבותו ליחסי ישראל-ארה"ב, ואמר לו שארה"ב רואה בחזרה להסכם מקפצה לדיוני-המשך על הארכת תנאיו וביסוסו, כך שבסופו של דבר יגביל תחומים נוספים שבמסגרתם פועלת איראן.
בתוך כך, CNN גם דיווחה הלילה כי הממשל האמריקני שוקל להפשיר מיליארד דולר מכספי הסנקציות, כדי שישמשו להעברת סיוע הומניטרי לאיראן. שלושה בני אדם המעורים בפרטים אמרו כי אם דבר כזה ייצא לפועל, מדובר יהיה במחווה לטהרן, שתוכל לשמש גם מקפצה במו"מ בווינה.
הכסף שיועבר לטהרן, יש לציין, לא יינתן במזומן, אלא באמצעות מנגנון שהקימה שווייץ, שמייצגת את האינטרסים של ארה"ב באיראן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, שאחריה ניתקה טהרן את יחסיה הדיפלומטיים עם וושינגטון. המנגנון השווייצרי מאפשר להעביר לידי איראן סיוע הומניטרי כמו אוכל ותרופות מבלי להפר את הסנקציות האמריקניות.
