הדבר הכי קל בעולם הוא לדאוג לזכויות אדם של אנשים כמוך, אבל להתעלם, לצפצף ואף לפגוע בזכויות של אלה השונים ממך. בימים האחרונים ראינו שתי דוגמאות לזה.
הראשונה היא של המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שחודשים ארוכים זועקות נגד מה שהן רואות כרדיפת חרדים. הגם שלצד ביקורת מוצדקת בחלק מהמקרים אכן נעשה לחרדים עוול, זה לא הפריע להן להסית השבוע נגד היהודים הרפורמים והקונסרבטיביים, עם תעמולת בחירות ארסית - יהדות התורה עם סרטון הכלבים המבחיל וש"ס עם מודעה שמציגה את הרפורמים כמי שבא "לטמא" את הדם היהודי הטהור עם דם של שחורים רחמנא ליצלן.
אבל מהמפלגות החרדיות אין באמת ציפיות בהקשר זה. מדובר במפלגות אולטרא-שמרניות שמטרתן המוצהרת לסייע לקהילותיהן ותו לא. נוראיות הרבה יותר היו ההתבטאויות של ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת נגד הקהילה הלהטב"קית.
בראיון בשפה הערבית הוא כינה אותה "תופעה", התחייב שחברי הרשימה המשותפת כולה יצביעו נגד חקיקה למען זכויות להטב"ק, והתייחס באופן מבזה לח"כ יוראי להב-הרצנו, תוך שהוא משמיט את שמו, ומתייחס אליו כ"ח"כ הומוסקסואל".
הסיבה שהתבטאויות אלה גרועות יותר היא שבעברית מציג ח"כ טיבי את עצמו כלוחם למען זכויות אדם וכמי שמחויבותו כלפיהן נובעת מתפיסה אוניברסלית מתקדמת. במלים אחרות, טיבי מבטא את מה שנהגו בימין לומר על יאסר ערפאת: האזינו למה שהוא אומר בערבית, לא באנגלית.
חשוב להזכיר: למרות ההתקדמות המשמעותית, עדיין קשה מאוד להיות להטב"ק בישראל. הדו"ח השנתי של אגודת הלהט"ב תיעד 2,700 גילויי שנאה כנגד חברי הקהילה בשנה החולפת. כמי שחיות וחיים באחת החברות המסורתיות, השמרניות והפטריארכליות בישראל, להטב"קים ערביות וערבים מוצאים עצמם בקושי מיוחד. לא בכדי התייחס אליהם ד"ר טיבי כ"תופעה" – זאת גישה רווחת בחברה הערבית.
טיבי עשה מה שרוב רובם של הפוליטיקאים היהודים עושים ביחס לזכויות הפלסטינים – התעלם ממצוקתם, התחייב להצר רגליהם, וכל זאת כדי לזכות בעוד כמה קולות. זהו מעשה פחדני ואנטי-סולידרי. האומץ הוא ללכת עם המיעוט, עם מי שאינו מקובל ועם מה שאינו פופולרי, ולהילחם נגד דעות קדומות ופופוליסטיות למען מציאות טובה יותר לכל אדם באשר הוא אדם.
לא פעם העירו לי כשאמרתי במפגשים ציבוריים שמרצ היא מפלגת השמאל היחידה בישראל, ש"שכחתי את המשותפת". אז לא חברים. שמאל לא עוסק בלבחור את מאבקי זכויות האדם שלו. שמאל אמיתי מחויב לכל קבוצה מופלית ופועל באומץ, גם כשזה לא פופולרי – אם מדובר בזכויות פלסטינים, חרדים או להטב"ק.
- אורי זכי הוא מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה ויו"ר הנהלת מרצ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com