המפגש בין המשלחת הישראלית והאמריקנית לאבו דאבי לבין נציגי איחוד האמירויות, שיתקיים בימים שני ושלישי, ייפתח בכינוס כללי - ולאחר מכן יתקיימו מפגשי צד בין צוותי עבודה משתי המדינות, שמטרתם יהיה לממש את הנורמליזציה ואת פרטי הסכם השלום.
במקביל, באירופה מעוניינים לשדרג את היחסים עם ישראל בעקבות הנורמליזציה וההחלטה להשעות את הסיפוח - ואף הציעו לשר החוץ גבי אשכנזי להקים מחדש את מועצת האסוציאציה שהתכנסה בעבר מדי שנה.
בשיחות באבו דאבי תשתתף משלחת אמריקנית גדולה, שכוללת את היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוברט אובריאן, היועץ הבכיר של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, והשליח המיוחד למו"מ בינלאומי, אבי ברקוביץ'. השיחות יתמקדו בדרכים לקדם שיתופי פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות במגוון תחומים, כגון תעופה ותיירות, סחר, כלכלה ופיננסים, בריאות, אנרגיה, ביטחון, תרבות, תחבורה ועוד.
למשלחת יצטרפו נציגים ממשרדי ממשלה שונים, ובראשם מ"מ מנכ''ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ שירכז את הנושא הכלכלי, מנכ''ל משרד החוץ אלון אושפיז, מנכ''ל משרד הביטחון אמיר אשל, ראש רשות התעופה האזרחית ועוד. כמו כן, למשלחת יצטרף היועץ המשפטי של משרד החוץ, טל בקר. בראש המשלחת מטעם איחוד האמירויות יעמוד היועץ לביטחון לאומי של המדינה, שייח תאחנון בן זייד.
לקראת שיפור ביחסים עם אירופה?
במקביל לשיחות בין ישראל לאיחוד האמירויות, ובעקבות השעיית הסיפוח והסכם הנורמליזציה הצפוי, כמה מדינות באיחוד האירופי קוראות לשדרג את היחסים עם ישראל. במפגש הלא-רשמי של 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי - מפגש גימניש - השתתף גם שר החוץ גבי אשכנזי, וחלק מהשרים הציעו ביוזמתם לחדש את מועצת האסוציאציה שהוקמה במסגרת הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי. במסגרת המועצה התקיים בעבר מפגש שנתי בדרג שרים בין ישראל לאיחוד האירופי, אך הנוהל נפסק לפני שמונה שנים.
הסכם ההתאגדות שנחתם בשנת 1995 מהווה מסגרת משפטית למערכת היחסים בין האיחוד האירופי לישראל. ההסכם מכיל שורה ארוכה של נושאים, ולא רק כלכליים ומסחריים - אלא גם מדיניים, תרבותיים, חברתיים, בריאותיים ועוד.
מועצת האסוציאציה האחרונה שהתכנסה התקיימה בשנת 2012. בשנת 2013 הייתה זו ישראל שביטלה את כינוס המועצה, לאחר שהאיחוד האירופי פרסם הנחיות שיצרו הבדל בין ישראל הריבונית בקווי 67' לבין השטחים, כך שההסכמים לא יחולו ביהודה ושומרון.
מאז הובילה שרת החוץ הקודמת של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, כמה ניסיונות לכנס את המועצה - אך הניסיונות נכשלו בעיקר בשל הקיפאון במו"מ המדיני ומתיחויות ביחסי ישראל והאיחוד האירופי. המשמעות הייתה הפסקת הדיאלוג הפוליטי רם הדרג בין האיחוד לישראל, מה שמנע שדרוג של היחסים בין הצדדים. בעבר האירופים הביעו עניין בשדרוג היחסים האלה, ואף שדרוג מעמדה של ישראל כמדינה שותפה.
במפגש עם אשכנזי הפתיעו כמה שרים והציעו להזמין את ישראל למועצה. ההערכה שהשרים האירופים מבינים שאם הם רוצים לקדם את המעורבות האירופית בתהליך השלום, הם צריכים שיח פורה יותר עם ישראל. אם בעבר הנושא לא היה חשוב בעיניהם, כיום יש צמא לשיח הזה.
אשכנזי הבהיר במפגש שישראל תבחן את חידוש המועצה. כינוס המועצה כרוך בהצהרות שאולי יהיו פחות נוחות לישראל, ולכן הדבר מחייב החלטה של הממשלה.
כמו כן, רוב שרי החוץ האירופים בירכו במפגש על ההסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות. עם זאת, כמה מהשרים אמרו שהם מוטרדים מהנושא הפלסטיני. במפגש עלה גם הנושא האיראני והמצב בלבנון, ואשכנזי הציג את עמדות ישראל בכל התחומים.
האירופים, נזכיר, לא רואים עין בעין עם ישראל וארה"ב את הדרישה האמריקנית להאריך את אמברגו הנשק על איראן והפעלת מנגנון הסנקציות ("סנאפ בק"). עם זאת, האירופים לא רוצים שאיראן תוכל לקבל גישה למערכות נשק כמו מטוסים, ספינות, טילים וכדומה.
אשכנזי הבהיר במפגש שישראל ומדינות רבות במזרח התיכון חושבות שתהיה טעות לתת תגמול למדיניות האיראנית התוקפנית באזור. ההערכה היא שבסופו של דבר תימצא פשרה בין האמריקנים לאירופים, הסינים והרוסים - שתעסוק במה מותר לאיראנים לרכוש ומה אסור.