שמחתי לשמוע על סיור שהתקיים אתמול (יום ג') במוקדי הפשיעה והפרוטקשן, בנוכחות השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ושר החקלאות אלון שוסטר.
לפני עשור החקלאים היו בודדים לחלוטין במערכה עם אמון הולך ונשחק מול גורמי האכיפה, מצב שהוביל לתרבות של אי-דיווח ותחושת נטישה קשה, ולצידה גם ההרגשה שהמדינה לא פעם מתנכלת דווקא לאותם חקלאים עצמם ומוסיפה אתגרים אדירים למצב בלתי אפשרי ממילא.
ולצד זאת, עשרות אלפי דונמים של שטחי מרעה ושדות ניצלו ונשמרים מהשתלטות ואובדן משילות, בזכות נוכחות ברורה ובלתי מתפשרת של אזרחים אוהבי הארץ והחקלאות. פינג׳ן, מדורה ובעיקר נוכחות תמידית בשטחים הפתוחים בכל תנאי מזג אוויר, בחגים, שבתות ובשעות הקטנות של הלילה - הפכו במאות מוקדים את תחושת הביטחון והאווירה.
כך, יש גם דרכים מובהקות לעצירת הפרוטקשן בכלל המדינה. לא מדובר בתהליך של זבנג וגמרנו שיחלוף תוך כמה שבועות או חודשים, אלא מספר שנים של התמדה ואומץ לעמוד מול אותן כנופיות ידועות בציבור. ההכרח המרכזי הוא שותפויות נרחבות ואנשים שמסורים בכל לבם ומרצם כדי לחסל את תעשיית הפרוטקשן. השיטות הן רבות ומגוונות, העיקר - אנשים מתאימים, סמכויות וכלים.
השר אוחנה בסיור, אתמול
(צילום: אביהו שפירא)
המשטרה נמצאת תחת ריבוי משימות שרק הולך וגדל, עם כמות כוח אדם שכמעט ולא משתנה בהתאם לצרכים של השטח. אם בעבר מדינת ישראל פיתחה מודל מילואים כדי לשמור על גבולות המדינה כמי שהכריעו את מרבית מלחמות ישראל, אז בימינו אנו נחוץ להכריע את תופעת האלימות והפרוטקשן שמערערת את ביטחון הפנים במדינה.
הקמת שתי חטיבות מילואים, צפונית ודרומית, של אזרחים אכפתיים אשר יפעלו תחת המסגרת של "משמר הגבול", יכולים להוות הרבה מעבר לכוח עזר. הם יכולים להוביל את תפיסת הביטחון של השגרה ולהיות מעגל שני במבצעים המיוחדים של המשטרה ובסופו של דבר להוביל להכרעה חיובית במצב הביטחון הפיזי של כלל אזרחי המדינה.
לרוב, אחרי המעשים נמשכים הלבבות. כולי תקווה שאחרי ההצהרות החשובות של השר לביטחון פנים ושר החקלאות נזכה לראות מהלך אסטרטגי נרחב עם השקעה ממשלתית ברורה ותוצאות עם אימפקט לדורות קדימה.
ובמקום שבו יצטרכו ״גלגל״, אנחנו ״גלגל״.
יואל זילברמן הוא מייסד ומנכ"ל "השומר החדש"
