ראש מנהלת הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, התייחס לדבריו של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו שמתח ביקורת בראיון לאולפן ynet על התנהלות החברה הערבית בשבועיים שלאחר חג הקורבן אשר "כמעט גרמה לפיגוע תחלואתי". גמזו אמנם התנצל על הדברים, אך סייף טען כי מאחורי האמירה מסתתרת אמת מסוכנת בנוגע לנתוני התחלואה הגבוהים במגזר.
"האמירה של גמזו אמנם לא הייתה במקומה, אך אני חושב שזהו אינו העיקר. הכוונה שלו הייתה בעצם להתריע בפני החברה הערבית על המצב ולהדגיש שעליה להתנהל אחרת, תוך שמירה על ההנחיות, אחרת האחוזים ימשיכו לעלות". השניים אף סיירו היום בירכא. גמזו אמר בביקור כי "ייתכן שהמצב יותר בטוח ממה שחשבנו. וזה בזכות הפעילות של ההנהגה. אני קורא לכל הרשויות הערביות והדרוזיות לפעול כמו ירכא, ולאמץ את פיקוד העורף לסיוע".
אז אתה מקבל את ההתנצלות שלו?
"בוודאי שכן. אני עובד עם פרופ' גמזו באופן יומיומי, אנחנו משקיעים המון מאמצים על מנת להגיע לחברה הערבית. אנחנו עובדים עם ההנהגה של החברה הערבית, עושים סיורים כמו זה שערכנו בירכא ונפגשים עם ראשי הרשויות. המטרה שלנו היא לסייע לאוכלוסייה, לתת לה את כל הכלים והאמצעים, במיוחד לראשי הרשויות, על מנת שיוכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם התחלואה בתוך היישובים".
עד כמה המצב במגזר חמור?
"המצב בהחלט חמור, להבדיל מהגל הראשון שאותו עברנו יחסית בשלום, בגל השני לצערי הרב אנחנו רואים שחלקים מהחברה הערבית כנראה לא מפחדים יותר מהנגיף, ולא שומרים על הכללים. יש לנו בעצם אירועים משפחתיים וחתונות שהם הגורם העיקרי להדבקה ולתחלואה המאוד גבוהה, והמספרים עוד עולים. יש הרבה רשויות מקומיות שהן כבר אדומות ואנחנו פשוט חייבים לשנות את זה".
כשאתה מסתכל על ירכא למשל, אתם כבר יודעים מה קרה שם? איך התפרצה המגפה בצורה כל כך משמעותית?
"בעקבות חג הקורבן שהיה כאן לפני שבועיים, היו הרבה תפילות בתוך היישוב, בעיקר של נשים, ושם בעצם התחילה ההתפרצות. לזה מתווסף גם נושא החתונות שכבר ציינתי, ומשם בעצם המספרים החלו לגדול. החתונות עברו מגני אירועים ואולמות לחצרות בתים, ואפשר לראות אירועים בסדר גודל של 1,000-1,500 משתתפים. ברוב היישובים הערביים ישנם גם אחוזי הדבקה גבוהים כי לא שומרים על כללי הבידוד הביתי. אנחנו חייבים לדאוג שהמסר יחלחל בתודעה הציבורית - הקורונה כאן, וכל אחד חייב לשמור על הכללים".
אז מה הבעיה בעצם? לא מסבירים מספיק טוב? לא מסבירים מספיק?
"אני חושב שאחרי שעברנו את הגל הראשון והמדינה חזרה לשגרה כמעט מלאה, התחושה הייתה שהשד לא כזה נורא. אנשים פשוט לא מפחדים יותר. לצערי הרב בחברה הערבית באמת יש יותר זלזול בהנחיות של משרד הבריאות ועל כן צריך לעשות שוב מסע הסברה, קמפיינים ויותר בדיקות. צריך לעבוד בצמוד לראשי הרשויות. זה קורה אבל לא מספיק ולכן אנחנו פועלים יחד עם פרופ' גמזו להקמת דסק מיוחד עם מיטב המומחים כדי למנוע את החרפת המצב במגזר הערבי".
אם לשים את האצבע, המוקדים המרכזיים הם ירכא ומזרח י-ם?
"הרשימות של משרד הבריאות משתנות מיום ליום. נכון לעכשיו יש לנו את מזרח ירושלים, ירכא, סכנין, כפר קאסם, קלנסווה, טייבה ודיר אל אסד".
סגר כללי על אותם יישובים ספציפית בא בחשבון?
"אנחנו נגד סגר כפיתרון ראשוני, אנחנו כן בעד מגבלות בעצם על יישובים שיש בהם תחלואה מאוד גבוהה. הסגר הוא בעצם האופציה האחרונה, אנחנו מאוד מקווים לא להגיע אליו".