9 צפייה בגלריה
נתניהו וגנץ בנתק - וישראל נערכת לבחירות
(צילום: קובי קואנקס, אבי מועלם, אלכס קולומויסקי, יריב כץ, עמית שאבי, מוטי קמחי, אמיל סלאמן)
שבוע פוליטי סוער, שעמד בסימן ההצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית, הגיע לקיצו. כבר מחודש אוגוסט, אז העבירה הכנסת ברגע האחרון חוק לדחיית אישור התקציב לדצמבר, היה ברור שימיה של הממשלה הנוכחית ספורים - ובשבוע האחרון הגיעה מערכת היחסים המתוחה בין הליכוד לכחול לבן לנקודת רתיחה.
גנץ: "בחירות עדיפות משיתוק שלטוני"
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בני גנץ )
9 צפייה בגלריה
לא נראה פתרון למשבר. נתניהו וגנץ בהצבעה על פיזור הכנסת
(צילום: דני שום טוב, דוברות הכנסת)
על רקע מה שנראה כמו דהירה למערכת בחירות רביעית בשנתיים, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ עוד השאיר לליכוד פתח - אך מסביב כבר מתקיימים מגעים לפיצולים, איחודים והקמת מפלגות חדשות. גנץ ייפגש מחר עם שר האוצר ישראל כץ וישמע ממנו סקירה על התקדמות בגיבוש התקציב, אך הבהיר אתמול בפייסבוק: "זה או תקציב מיד או בחירות".
עד לשעה זו, ולמרות שיחות שנעשות מטעם נציגים בכחול לבן ונציגים מהליכוד, קיים נתק בין נתניהו וגנץ - ופתרון למשבר עדיין לא נראה באופק.
בכחול לבן דורשים להעביר את תקציב 2020 במקשה אחת יחד עם תקציב 2021, כך שנתניהו לא יוכל לפרק את הממשלה בעוד כמה חודשים מבלי לקיים את הרוטציה בראשות הממשלה. במשרד האוצר, מנגד, ממשיכים להתעקש שלא ניתן לאשר בלוח הזמנים הקצר את שני התקציבים - 2020 ו-2021 - אף שהדבר נקבע בהסכם הקואליציוני שנחתם כבר בחודש אפריל.
בליכוד מעוניינים שתקציב 2020 יעבור לבדו, אף שנותרו ימים ספורים עד תום השנה. בכחול לבן מאשימים שהליכוד פועל בחוסר תום לב, ונתניהו מורח את הזמן כדי שלא ניתן יהיה לאשר תקציב שיאפשר את קיום הרוטציה. בתוך הסבך הזה, ישראל מתנהלת ללא תקציב מסודר כבר שנתיים.
למרות המחלוקת, שבשלב זה נראית כמעט בלתי פתירה, נענה גנץ להזמנתו של שר האוצר וייפגש איתו. לדבריו, "בחירות אינן הדבר הנכון למדינה, אך הן עדיפות בהרבה על שיתוק שלטוני וניהול פוליטי של משבר בריאותי וכלכלי מהחמורים שידענו. לכן, אחרי שנתניהו החליט לא להעביר תקציב, החלטתי לפזר את הכנסת. אף שידעתי עם מי אני נכנס לממשלה, חשבתי שגם לו יש גבולות שלא עוברים. לצערי, נתניהו דואג יותר למשפט שלו מאשר למדינה שלו".
כץ עצמו כתב אתמול בחשבון הפייסבוק שלו: "קבעתי ליום ראשון פגישה עם גנץ כדי להציג בפניו את תוכן תקציב 2021 וחוקי ההסדרים והרפורמות הנלווים לתקציב, לצד לוחות הזמנים הדרושים להעברתם בממשלה ובכנסת. אין בכוונתי להפוך זאת לאירוע של התנצחות פוליטית, אלא לדיון מקצועי בהשתתפות הדרגים המקצועיים במשרד האוצר - ולתת לעובדות לדבר בעד עצמן".
ח"כ עבאס: "לא בכיס של אף אחד"
(צילום: אלי מנדלבאום)
גנץ: אם נתניהו יעביר תקציב, הכל יסתדר"
(צילום: אלי מנדלבאום)
בעקבות משבר התקציב, ביום רביעי האחרון הצביעה הכנסת בקריאה טרומית בעד פיזורה, בתמיכת חברי הכנסת של כחול לבן ולמרות היעדרות של חברי הכנסת של רע"מ בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס. האופוזיציה השיגה רוב של 61 ח"כים לעומת 54 מתנגדים. כעת ההצעה תועבר לוועדת הכנסת, שתכריע ביום שני היכן תקודם ההצעה: בוועדת הכנסת שבראשות כחול לבן, או בוועדת חוקה, חוק ומשפט שבראשות חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה.
במקביל לכך, ינסו בכחול לבן לקדם השבוע את החוק שיגביל את מימון המפלגות ויחסוך כסף במערכת הבחירות לקופת המדינה, כמו גם את החוק המגביל פעילות פייק ניוז ושימוש בבוטים ברשתות החברתיות.
הוועדה שתיבחר תדון בלוח הזמנים להצבעה על פיזור הכנסת בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. אם הכנסת לא תפוזר עד 23 בדצמבר, ובמקביל לא יעבור תקציב המדינה, הממשלה תיפול וישראל תלך לבחירות בתאריך קבוע - 23 במרץ.
אם הכנסת תפוזר בהצבעת רוב, חברי הכנסת יוכלו להחליט מתי יתקיימו הבחירות הבאות. אם בכחול לבן יתפשרו בסופו של דבר ויאשרו תקציב לימים ספורים, התקציב לשנת 2021 יצטרך לקבל את אישור הכנסת לפי חוק עד 31 במרץ 2021 - ואז זו תהיה עוד "תחנת יציאה" בדרך לבחירות, שיתקיימו אולי ביוני.
כיצד ייראו הרשימות הבולטות?
בינתיים, במערכת הפוליטית כבר נערכים לקראת הבחירות הקרובות. שלשום נחשף ב-ynet כי קבוצת אנשים מוכרים, שעוסקים בייעוץ אסטרטגי ונמצאים בזירה הפוליטית שנים רבות, עובדת בתקופה האחרונה על הקמת מפלגת מרכז חדשה שבראשה יעמדו יעלון ואיזנקוט.
פרופ' קמיל פוקס אישר בשיחה עם ynet כי בדק עבור הקבוצה בשלוש נקודות זמן שונות - באוגוסט, באוקטובר ובימים האחרונים - אלטרנטיבות שלטוניות או "שוברי שוויון" למצב הפוליטי, תוך דגש על משיכת קולות מגוש הימין. נבחנו גם אפשרויות שונות להוביל את המפלגה החדשה.
יעלון נשאל על הפרסום ב-ynet, ואישר אותו: "אני חושב שהאופוזיציה הנוכחית לא מגיעה ליותר מ-46 מנדטים, ואם מצרפים את ליברמן זה 54 - לא 60. כדי להגיע ל-60 צריך לשכנע את אלה שעוד לא החליטו, שכרגע חונים אצל בנט. צריך לשכנע גם ליכודניקים שזוכרים את הליכוד של העבר, ואני חושב שאני יכול להביא אותם".
יעלון, נזכיר, היה עד שנת 2016 שר ביטחון מטעם הליכוד, לפני שהתפטר בעקבות כוונת נתניהו להחליפו ביו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.
כשנשאל מי יעמוד בראש המפלגה החדשה, אמר יעלון: "אין על זה דיון, כי איזנקוט הבין את הלקח של בני גנץ. אם הוא ייכנס - הוא נכנס אליי למפלגתי, ואני מוביל. צריך לרכוש איזשהו ניסיון פוליטי-מיניסטריאלי שיש לי ואין לו. הוא איש מצוין, אבל זו זירה אחרת מהזירה הצבאית".
לפיד, מנגד, התייחס אתמול לפרסום גם הוא ואמר שהוא לא יודע אם ירוץ עם יעלון. "אני מקווה שכן, הוא איש ראוי ומצוין", אמר יו"ר יש עתיד. "אנחנו בשלב של התארגנות, לכולם יש סקרים. יש הבנה שאם אנחנו רוצים לעשות שינוי אמיתי, צריך לאחד הכול למפלגה אחת גדולה במרכז". בתשובה לשאלה אם מספר 2 בורח ממנו, אמר יו"ר יש עתיד: "אני לא חושב שזה יקרה, אני לא יודע. אני מדבר כמובן עם בוגי. יש לי זמן של התארגנות".
מעט לפני דבריו של לפיד, גורמים ביש עתיד טענו שמדובר במהלך של יעלון לשפר את מצבו ברשימה ולוודא שהמקום השני ברשימה שמור לו. לדברי הגורמים, לפיד ידע על הבדיקה שנערכת בעניינו של יעלון ולא התנגד לה. לפיד טרם החל בהרכבת הרשימה, ועדיין לא ברור איך היא תיראה. עם זאת, כבר מעכשיו ניתן להעריך שחבר הכנסת עפר שלח - שקרא בחודשים האחרונים לקיום פריימריז ביש עתיד - לא יהיה חלק ממנה.
בינתיים, נראה שהבחירות הקרובות יהיו רגע האמת של יו"ר ימינה, נפתלי בנט, שינסה לראשונה לעמוד בראש מפלגה דומיננטית שתהווה אלטרנטיבה שלטונית. הסקרים בינתיים חוזים למפלגה יותר מ-20 מנדטים, אך בנט נחשב באופן עקבי למי שתוצאות האמת שלו נמוכות מהציפיות. בימים האחרונים נפוצו גם דיווחים שמקשרים בין ימינה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אך בשלב זה הצדדים מכחישים.
כפי שנחשף ב-ynet, שאשא ביטון, שזכתה לאהדה בציבור בתקופה שלוועדת הקורונה היו סמכויות לבטל את החלטות הממשלה, לא מקושרת רק לימינה - אלא גם למפלגת יעלון-איזנקוט. האסטרטגים הפוליטיים בחנו שלושה תרחישים, שאחד מהם כלל מפלגה "בראשות יעלון ועם איזנקוט, שאשא ביטון, מירב בן ארי ומנהיגי המחאה", לצד שמות נוספים שאותם סירבו לחשוף, ולא ברור אם הם שותפים למהלך.
לפי הסקר האחרון של קמיל פוקס שהזמינה אותה קבוצת אסטרטגים, מפלגה כזו אם תקום מורידה את גוש הימין ל-62 מנדטים במקום 65 מנדטים, שאותם היה מקבל אם היו נערכות הבחירות היום והחלוקה המפלגתית לא הייתה משתנה. מפלגת יעלון-איזנקוט קיבלה בסקר 16 מנדטים, שמורידים את יש עתיד של יאיר לפיד מ-18 ל-11 ואת ימינה של נפתלי בנט מ-22 ל-19.
בהמשך, כחול לבן של בני גנץ יורדת מ-9 מנדטים במצב הנוכחי ל-6 במקרה של מפלגת יעלון-איזנקוט, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן יורדת מ-8 ל-6 ומרצ מאבדת מנדט אחד על הנייר, מ-8 ל-7. הליכוד דווקא עולה מעט, מ-29 ל-30 מנדטים. לפי הסקר שיעור המתלבטים גדול מאוד, קרוב ל-30 אחוזים, בעוד חלוקת המנדטים מחושבת על בסיס המשיבים שיודעים למי יצביעו.
בנט: "לפיד ונתניהו - נכשלתם בגדול"
(צילום: ערוץ כנסת)
היבט נוסף שיהיה מעניין לבחון בבחירות הקרובות הוא עתיד הרשימה המשותפת ושיתוף הפעולה בין התנועה האיסלאמית לליכוד.
אחרי שבשנתיים האחרונות נתניהו וחברי הכנסת מטעמו תקפו בחריפות את הרשימה המשותפת, האשימו את חבריה בתמיכה בטרור וטענו כי לא לגיטימי להקים ממשלה בעזרת קולותיהם, התברר כי דווקא מפלגתו היא זו שמשתפת פעולה עם חלקים ממנה. חברי רע"מ בראשות מנסור עבאס סירבו לתמוך בפיזור הכנסת חרף עמדת הרשימה המשותפת ובהתאם לעמדת הליכוד.
עדות נוספת לשיתוף הפעולה בין הצדדים נראה כבר באוקטובר האחרון, אז עבאס ביטל הצבעה שאושרה בכנסת להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות.
יו"ר תע"ל, אחמד טיבי, אמר כי הוא יעשה הכל כדי שהרשימה המשותפת לא תתפרק - אך הוא מודה שהסיעה נמצאת בבעיה. "מה שקרה אתמול לא הוסיף לא בריאות ולא כוח ולא אמון ציבורי ברשימה המשותפת", אמר טיבי השבוע באולפן ynet. למרות ההבטחות שפוזרו והתקציבים שהובטחו לרשימה המשותפת במשבר הקודם, סביב ההצבעה על ועדת הבדיקה לרכש הצוללות, אמר יו"ר הסיעה כי "אף אחד לא קיבל כלום. מה עשה נתניהו? לגבי התוכנית למיגור הפשיעה - אין סעיף תקציבי לזה. אין תקציב. ולכן אין ארוחות חינם למר נתניהו".
פורסם לראשונה: 22:22, 04.12.20
