הורים הפגינו בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
מתווה החזרה ללימודים בכיתות ה'-ו' וי"א-י"ב שוב הותיר את תלמידי כיתות ז'-י' מאחורי כולם. גם הפעם, הם ייאלצו לחכות לכל הפחות עד 7 במרץ, עד שיחזרו לכיתות - וגם זה, בסך הכול למשך 11 ימי לימודים עד חופשת פסח. תלמידים רבים הביעו תסכול נוכח ההחלטה הלא-שוויונית, וסיפרו על הגעגועים לחברים, לקימה בשעה מוקדמת - ועל הייאוש מהזום.
אמש (יום ב') החליט קבינט הקורונה על חזרתם לבתי הספר של תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב בערים ירוקות וצהובות, וכן בערים כתומות ששיעור המתחסנים בהן עומד על 70% לפחות ושציון הרמזור שלהן נמוך מ-6.5. הם יצטרפו לתלמידי הגנים והכיתות הנמוכות, שכבר שבו ללמוד בהתאם לקריטריונים הדומים.
אחד התלמידים שיישאר בזום גם ביום ראשון הקרוב, בלי קשר לצבע הרמזור של העיר שלו ולשיעור המתחסנים בה, הוא שקד בר, תלמיד כיתה י' בתיכון דרכא גימנסיה בקריית מלאכי. "שמענו על החזרה ללימודים של כיתות א'-ד' והתיכונים ואני שמח בשבילם, אבל מאוד מאוכזב שדווקא אנחנו, תלמידים הנמצאים בשנה קריטית להמשך חייהם, נשארים עדיין בבתים", אמר בר. "אני לא מבין מדוע אפשר לסמוך על תלמידי א'-ד' וי"א-י"ב ולא עלינו. בית הספר ורשת דרכא מקפידים מאוד על הכללים".
הוא הוסיף: "אין ספק שפתרונות הלמידה בדיגיטל היו מועילים מאוד אבל מאוד קיוויתי שנספיק לקיים שיעורים בכיתות וליהנות ממפגשים חברתיים בבית הספר לפני סוף השנה. לצערי שוב נשכחנו מאחור. אני חושש מהבדידות ומתגעגע לחבריי ואפילו למורים. אני יודע שאסתדר, אבל יש לי חברים רבים שהמצב החברתי והמחסור במסגרת כיתתית משפיעים עליהם לרעה. אני יודע שהצוות החינוכי בבית הספר תומך וימשיך לתמוך בנו מרחוק, אבל מבחינתי אין תחליף להווי הבית ספרי, לשיעורים הפרונטליים, מרתוני למידה, מעבדות מחשבים והפסקות בחצר בית הספר".
גם איתי מלול, תלמיד כיתה ח' מיסוד המעלה שבעמק החולה, הביע תסכול מהמצב. "זו תחושה מבאסת שאותנו לא מחזירים לבית הספר. כבר נמאס להישאר בבית", אמר. "הקושי בלמידה מרחוק הוא עצום. כלום לא מובן, אין לך דרייב לקום בבוקר וללמוד, אתה יכול להישאר לישון עד מאוחר. אני ממש רוצה לחזור כבר לבית הספר ולפגוש את החברים שלי. חשוב לחזור למסגרת ולסדר יום קבוע, לקום מוקדם וללכת לישון בשעה נורמלית. מבאס מאוד שדווקא אותנו משאירים בבית ואת כולם מחזירים".
לדבריו, "שוכחים שאנחנו בגיל הכי קריטי מבחינה לימודית וחברתית. עכשיו אנחנו לומדים את הבסיס לכל הבגרויות והעתיד ומבחינה חברתית לא היה לנו זמן להיות עם חברים ולהכיר חברים חדשים, לצאת עם חברים בערב".
עלמה בן יעקב מגבעתיים, סיפרה שחברותיה כבר ויתרו על הלימודים בזום - ופשוט לא נכנסות אל השיעורים. "אני מבואסת. אין לי מצב רוח", היא אמרה. "חברות שלי כבר לא נכנסות לזום, לא יוצאות מהבית. קשה לנו ונמאס. הכי קשה לראות שאחי ואחותי חזרו ללימודים ואני עדיין תקועה בבית עם מסך מחשב בזום. אני לא יודעת כמה עוד אוכל להמשיך ככה ולא מבינה איך שוב שכחו אותנו. גם אנחנו רוצים להגיע לבית הספר. גם אנחנו ילדים. לא רואים אותנו".
"הבן שאל אם יוכל להכין תיק, עניתי שיכין את המטען למחשב"
הורים לתלמידים הביעו גם אכזבה מההחלטה למנוע מתלמידי הכיתות שכבר חזרו ללימודים, לאור התחלואה הגבוהה ושיעור המתחסנים הנמוך ביישובי מגוריהם. דאוד סיאם (45), אב לשתי בנות בגילי 15 ו-17 משכונת סילוואן במזרח ירושלים סיפר כי הן נמצאות בבית כבר כמעט שנה. "הן כל הזמן בוכות על רצון לחזור לבית הספר. קשה להן מאוד", אמר.
הוא הוסיף: "הן שמעו שיש מקומות שחוזרים ללמוד בהם ביום ראשון והן נורא רוצות גם. התחסנו כולנו, ואני מקווה שימשיכו להתחסן כאן כדי שהתחלואה תרד ונוכל לחזור לשגרה. המצב עם הילדים בבית קשה. אנחנו רוצים לראות אותן בבית הספר".
מורן הילה מדמוני, אם לשני ילדים בגילי 5 ו-10, הביעה תסכול מהתחלואה שלא יורדת בעיר מגוריה שדרות, שמוגדרת כתומה. "אנחנו רגילים לחיות בשגרת חירום, אבל בכל זאת יש פה תסכול מהתחלואה שלא יורדת", אמרה. "אבל באותה נשימה, אני אומרת שקודם כל חשוב לדאוג לבריאות. כרגע בשדרות אין סיכוי שנחזור בקרוב - למרות שאתמול הפכנו מאדומים לכתומים. זה קצת אור בקצה המנהרה".
אבי סרוסי (41), יו"ר הנהגת ההורים בלוד ואב לחמישה, אמר כי "הילדים רואים את בני הדודים והחברים שלהם מערים אחרות מתכוננים לחזרה לבית הספר ואצלנו יחזרו לזום. התלמידים בלוד רואים בתקשורת לא מעט תלמידים שחוזרים לספסל הלימודים ואנחנו עיר אדומה וממשיכים לשבת בבית והציפייה היחידה שיש לנו זה שהזום יעבוד".
לדברי סרוסי, "מה שהכי חשוב זה להחזיר את הילדים לספסל הלימודים. אנחנו רוצים לראות אופק ואיך מתקדמים. יש לנו אחוז מתחסנים נמוך לצערי והתחלואה מאוד גבוהה. כולם בהתלהבות של חזרה לשגרה והבן שלי שאל אותי אם גם הוא יכול להכין את התיק לבית הספר ועניתי שהוא יכול להכין את המטען של המחשב. אם יש רובע שהוא ירוק, הילדים שם לא צריכים להיפגע מאי שמירת הנהלים באזורים אחרים. צריך למצוא את הפתרון להחזיר את הילדים וכמה שיותר מהר".
הנהגת ההורים: נעתור לבג"ץ
בהנהגת ההורים הארצית החליטו לאחרונה לפתוח בקמפיין גיוס המונים שהושלם בימים האחרונים, והוא יממן עתירה לבג"ץ בעקבות מה שהם מגדירים "אפליה של תלמידי כיתות ה'-י' שנמשכת מאז תחילת משבר הקורונה". ההורים מתכננים לבקש בעתירתם להורות על החזרת כלל התלמידים למערכת החינוך, ללא קשר לשיטת הרמזור.
"ילדינו הפכו לילדי הזום של משבר הקורונה. הם לא קטנים מספיק כדי להשאיר את הוריהם בבית, ולא גדולים מספיק בכדי לגשת לבחינות הבגרות, הם נפלו בין הכיסאות ונותרו עם התואר הלא נכסף - ילדי ז'-י'", אמרו בהנהגת ההורים הארצית. "פעם אחר פעם מסתכלים הילדים שלנו בעיניים כלות כיצד אחיהם חוזרים לספסל הלימודים ביציאה מהסגר, והם נשארים שוב ללמוד בזום. חזרתם של ילדינו לבית הספר אינה מסוכנת יותר מחזרתם של יתר התלמידים במערכת החינוך. איזו הצדקה אפידמיולוגית יש להשארתם שנה בבית?".
עינת גבריאלי, חברת הנהגת ההורים הארצית, אמרה כי אין מנוס אלא לעתור לבג"ץ על מנת שכלל התלמידים יחזרו לבתי הספר. "הבת שלי עלמה יושבת בבית כבר שנה שלמה פחות 16 ימים", אמרה. "לאף אחד בממשלה הזאת לא אכפת ממנה. כל מה שעשינו לא עזר ואנחנו מקווים שבג"ץ יאפשר חזרה של הילדים בכיתות ה'-י' לבתי הספר לפני שהשנה הזאת תיגמר".
פורסם לראשונה: 23:56, 15.02.21
