נתניהו: "בשיאה של מלחמת הקורונה המתמשכת"
(צילום: לע"מ)
פחות מיממה לסגר, הקדיש הערב (יום חמישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו חלק ניכר מדבריו להאשמות ולמתקפות על יריביו הפוליטיים. הוא אמר כי יאיר לפיד "מסכן את חיי האזרחים", האשים את יפעת שאשא-ביטון ש"מיסמסה את ההגבלות" וטען כי "ההפגנות ההזויות מסייעות לי". על התנגדותם של שר האוצר, נגיד בנק ישראל ופרויקטור הקורונה לסגר המחמיר שקידם אמר: "אני מבין משהו בכלכלה, המחיר של התפרצות אקספוננציאלית ואלפי מתים גדול יותר".
נתניהו פתח את דבריו: "בשל העלייה החדה בנתוני התחלואה, החלטנו היום על צעדים הכרחיים. צעדי הסגר הללו אינם קלים, אבל הצלת חיים קודמת לכל". נתניהו הודה לאנשי הצוות הרפואי שמטפלים בחולים, והוסיף: " זו שעת חירום לאומית. אנחנו בשיאה של מלחמה מתמשכת - מלחמת הקורונה".
"בימים האחרונים כמעט בכל המדינות במערב יש מספרי שיא של תחלואה", הוסיף נתניהו. "חלק מהמדינות מטילות סגרים על אזורים נרחבים, שלפעמים גדולים מישראל". לדבריו, "גם אצלנו המגפה צפויה לגבות מחיר כבד, נוסף לחיי אדם. צר לי לומר זאת, אבל זו האמת".
"רק אם נקפיד ונילחם יחד נוכל לנצח את המגפה", אמר. "זה מה שעשינו בכל מלחמות ישראל, וזה מה שעשינו בגל הראשון של הקורונה. בזכות ההחלטות הנכונות שקיבלנו בגל הראשון וההתייצבות המשותפת של כל אזרחי ישראל בחזית המאבק, ישראל שימשה דוגמה לעולם. היינו גם הראשונים לפתוח את הכלכלה לאחר הסגר, אפשרנו שגרת קורונה במשך חודשים - וכתוצאה מכך הפגיעה בתוצר הלאומי היא מחצית מבאירופה".
"יש כלל פשוט - כשאתה פותח את הכלכלה, התחלואה עולה", טען. "ולצערי עם הסרת המגבלות נוצר בהדרגה ריפיון בהקפדה על הוראות הבריאות, שכולל אי לבישת מסכות, אי שמירת מרחק והתקהלויות רבות ומסוכנות. לצערי, מי שהוביל את כל זה היו פוליטיקאים פופוליסטים, מקהלת 'הכל סבבה'. אמרו שהמחלה לא מחלה בכלל, אלא גחמה של אדם אחד".
לאחר מכן נתניהו תקף את יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד: "הערב שמעתי אותו מכרסם בזה בזמן חירום, ובכך מסכן את חייהם של אזרחי ישראל. זה אותו יאיר לפיד שאמר שאין הצדקה לתקנות בקורונה. חבר הכנסת עידן רול ממפלגתו אמר שאין לגיטימציה לסגר מלא, והציבור לא צריך לציית. אותם פוליטיקאים ופוליטיקאיות מסמסו את התקנות שהבאנו לאישור הכנסת. יש גבול לכל תעלול, כי מדובר כאן בחיי אדם".
לפיד, נציין, אמר מוקדם יותר בהצהרתו כי "מדינת ישראל נכנסת לסגר שהיא לא הייתה צריכה להיכנס אליו. הסיבה לסגר הזה היא לא הקורונה, אלא הניהול הכושל, הפוליטי, המרושל וההיסטרי של הממשלה ושל ראש הממשלה". לפיד הוסיף: "זו לא תקלה, זה מחדל. זו התוצאה של ממשלה שאין לה מושג מה היא עושה ושאיבדה את אמון הציבור".
לפיד: "הסגר לא תקלה, אלא מחדל"
7 צפייה בגלריה
"אמרה באוגוסט שהיא רואה ירידה בתחלואה". ח"כ שאשא-ביטון
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
לאחר שתקף את לפיד, המשיך נתניהו: "היו התלבטויות אמיתיות בנוגע לסגר, כי חלק מהמומחים אמרו לנו שאפשר גם בלי כשהיו 2,000 נדבקים, 3,000 ואז 5,000. אבל רבותיי, הגענו כבר ל-7,000 נדבקים ביום. מערכת הבריאות נאנקת. מספר החולים קשה ממריא, ומספר המתים עולה. 59 איש מתו ביממה האחרונה. זה לא רק המתים והחולים הקשים, קראתי קובץ מחקרים מארה"ב שהעלה שכ-20 אחוז מהמחלימים, כולל צעירים, יסבלו לכל חייהם או למשך שנים ארוכות מתופעות לוואי כרוניות, נזקים בכליות ובלב, ומבעיות נוירולוגיות".
"מדובר בדור שלם, מאות אלפים שנדבקו, שיישאו צלקות לכל החיים. מול אלה אני רואה אנשים מתקהלים, רוקדים ועושים סעודה בשולחן ארוך וצפוף בלי מסכות. די, תתעוררו. אינאף איז אינאף. אנחנו במציאות אחרים וחייבים לעשות מעשה עכשיו".
הוא טען כי סגר הדוק כעת בחגים גובה מחיר כלכלי נמוך, והסביר כי "אם לא נעשה את זה - לא יהיה מנוס מסגר הדוק בהמשך. לכן עדיף לעשות זאת עכשיו, כשרוב המשק בחופשה. מנהיגות צריכה לקבל את ההחלטות הנכונות, גם אם הן קשות מול מבול הצייצנים והפקא-פקא".
"ההפגנות מסייעות לי פוליטית"
לדברי נתניהו, "היום לפנות בוקר קיבלנו את ההחלטה הקשה והנכונה ברוב גדול משמאל ומימין. ההחלטה הזו היא על סגר כללי החל ממחר אחר הצהריים ועד מוצאי שמחת תורה. זה אומר להישאר בבתים עם המשפחה הגרעינית, ולצאת רק למרחק של עד 1,000 מטר. אפשר ללכת לסופר, לבית המרחקת ולהזמין משלוחים, אבל כל מקומות העבודה סגורים מלבד החיוניים, ואין התקהלויות".
נתניהו אמר כי לאחר הסגר הנוכחי הוא מקווה לעבור לסגר קל יותר של עוד שבועיים, "אבל זה תלוי ברמת התחלואה ובשיתוף הפעולה שלכם, אזרחי ישראל. לאחר מכן נתמקד בתכנית הרמזור, ולכל אורך התקופה רשת הביטחון תסייע למי שייפגע מהמשבר". הוא הוסיף כי הוא מקווה להביא לישראל בדיקות קורונה מהירות, שייתנו תשובה לנבדקים בתוך דקות ספורות.
הוא הוסיף: "יש אור בקצה המנהרה, כי כבר ברור לי שיהיה חיסון. אני פועל לכך שיהיה חיסון בישראל כמה שיותר מהר. זה קשה וייקח עוד זמן, אבל כך נצא מהמצב הזה".
"אני מקווה ומאמין שדווקא מהימים הנוראים יכולה לצאת בשורה חדשה של תקווה", ציין. "אבל בתנאי אחד - שנגלה אחריות אישית וערבות הדדית. זה אומר לעטות מסכות, לשמור מרחק ולמנוע התקהלויות. אני בטוח שאנו מסוגלים לזה. מדינת ישראל מייצגת כוחות כבירים, וכבר עמדה בסערות חזקות מבלי להיכנע ולהרים ידיים. אני אומר גם על הקורונה - אם נפעל נכון, הסערה תחלוף. הסופה תעבור ואפילו נצא מחוזקים".
הדגלים השחורים מפגינים ברחבי הארץ, היום
(צילום: נדב אבס)
נתניהו התייחס גם להפגנות ואמר כי ההחלטה להגבילן התקבלה ברוב קולות משני הצדדים של המפה הפוליטית. "אומרים שאני רוצה את הסגר כדי למנוע הפגנות, זה מגוחך", טען. "את הסגר צריך לעשות כי מוכרחים להציל חיים ולשטח את העקומה. אני רוצה להגיד הפוף - מבחינה פוליטית, ההפגנות ההזויות והאנרכיסטיות האלה לא רק שלא פוגעות בי, הן מסייעות לי. הציבור מואס בזה, גם לא מהמחנה שלנו".
לאחר מכן תקף נתניהו את המפגינים בבוטות, וטען כי "הם קראו לאנוס את רעייתי. המחלה התפשטה אצלם והם לא הביאו טלפונים כדי להסתיר את זה. יש סיכוי גבוה שקצין שנדבק בקורונה נדבק מהם. הם מוטטו את היכולת להגיד לאזרחי לישראל להישאר לכודים ברדיוס של קילומטר".
לדברי נתניהו, ההחלטה להגביל הפגנות התקבלה בין היתר בעקבות הפריצה שהן מאפשרות בתקנות. "הציבור אומר - אני ארים שלט ואסע להפגנה בים, או אצל דודה שלי בראשון ואצל אח שלי בפתח תקווה. זה מה שקורה. ההפגנות מצפצפות על כלל אזרחי ישראל, שאמורים לשמור על המשמעת. הן גם מדגרת קורונה. שיפגינו ליד בלפור בקפסולות, אבל הרעיון שכולם יכולים לשבור את הסגר ולנסוע לכל מקום בטענה שהם מפגינים היא אחד הדברים ההרסניים ביותר בישראל".
שר המשפטים, אבי ניסנקורן, שדרש בדיוני הממשלה שאת המתווה להגבלת ההפגנות יביא הדרג המקצועי ולא הדרג הפוליטי שנגדו המחאה, השיב בטוויטר: "מביש לראות שגם הערב נתניהו בוחר להמשיך להסית נגד המפגינים. כחול לבן מנהיגה קו אחראי של סולידריות חברתית, ונתניהו ממשיך לפלג לצרכיו הפוליטיים. כולם אשמים חוץ מראש הממשלה. המפגינים בבלפור אינם אחראים למשבר, והם יוכלו להמשיך ולממש את זכותם הדמוקרטית ללא מגבלות הסגר, מיד לאחר הסרתו".
פרופ' גמזו: "המחיר הכלכלי של הסגר עצום"
(צילום: לע"מ )
על התנגדותו של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר נתניהו כי "שאלתי האם מבחינה אפידמיולוגית סגר כללי יעשה את העבודה, ואמרו שכן. גם גמזו. גם בצד הכלכלי יש כל מיני יועצים, אבל אני מבין משהו בכלכלה ולא חושב שהמחיר על חמישה ימי עבודה יהיה 35 מיליארד. מדובר ב-2 מיליארד שקל ליום, אולי קצת יותר, אבל המחיר של התפרצות אקספוננציאלית ואלפי מתים גדול יותר. לא הגענו למצב של ספרד, והאחריות שלי היא שלא נגיע לשם".
"אני מכבד את המומחים, אבל האזרחים בחרו בנו להנהיג ולא בפקיד כזה או אחר", אמר נתניהו. "חובתנו להנהיג ולקבל את ההחלטה המושכלת והאחראית ביותר. כך אני עושה כל הזמן".
הוא תקף גם את יו"ר ועדת הקורונה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון: "היא אמרה בתחילת אוגוסט שהיא רואה דעיכה בתחלואה. לפני שבוע היא אמרה שלא יהיו 600 חולים קשים. גם לפיד וליברמן אמרו דברים, והיו גם כאלה שאמרו תפתחו ותפתחו. כשמיסמסו את הדברים שהבאנו לכנסת, היה קשה לעבוד".
מטעמה ח"כ שאשא ביטון נמסר: "ראש הממשלה מחרחר קרב ומאשים את כולם במצב. זו לא דרכה של יפעת. העם לא צריך עכשיו הכפשות והטחת האשמות - זהו זמן של ביחד למען ניצחון על המגפה". ח"כ שאשא ביטון כתבה: "זה זמן של סליחה וחסד. כל אחד מישראל נסלח. זו דרכי".
הנתונים הקשים: יותר מ-400 נפטרים בספטמבר
בישיבה הממשלה, שהחלה ב-23:00 אמש, נדרשו השרים להצביע על שתי החלטות: הטלת הסגר ותקנות הבריאות שיגבילו את כל ההתקהלויות, כולל תפילות והפגנות. התקנות המלאות עם רשימת מקומות העבודה החיוניים שיאושרו לפעול במגבלות הסגר יפורסמו לאחר האישור בממשלה בהמשך היום. בעקבות הפגיעה הכלכלית, שר האוצר ישראל כץ התנגד לסגר במתכונת שהוצע, וכך גם פרופ' רוני גמזו ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. בהמשך פורסם כי הממשלה תרכך את ההגבלות על התעשייה.
מעבירים את החולים ברמב"ם לחניון תת-קרקעי
(צילום: עידו ארז)
הסגר שעליו החליטה הממשלה ייכנס לתוקף מחר בשעה 14:00, ויימשך שבועיים לפחות. למעשה, הממשלה מכריזה על מצב חירום, ושוטרים יוכלו להטיל קנסות על מפגינים שלא ישמרו מרחק של שני מטרים. במקביל, תצומצם התחבורה הציבורית למינימום. ככל הנראה, המשלוחים ימשיכו לפעול כרגיל, אך טרם הוחלט אם עובדי המסעדות יוכלו להגיע לעבודתם כרגיל.
רשימת ההחרגות בסגר הכללי כוללת את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע.
בתוך כך, משרד הבריאות פרסם היום נתונים שלפיהם בחודש ספטמבר נחצה לראשונה רף 400 הנפטרים מסיבוכי הנגיף, שבוע שלם לפני סיומו של החודש. ב-24 שעות האחרונות נרשם מספר שיא של 59 נפטרים ביממה. הדבר מעיד על קצב ההתפשטות המדאיג של המחלה, שכן ביולי נפטרו 233 איש, ובאוגסט 386. למעשה, מתחילת יולי נפטרו כבר יותר מאלף חולי קורונה. בסך הכול נפטרו מפרוץ המגפה 1,376 ישראלים.
התפשטות המגפה ניכרת גם בשיעור החולים הקשים שמאושפזים בבתי החולים - 685 נכון להערב. במרץ אושפזו 126 חולים קשה, באפריל 381, ולאחר הסגר הראשון היו 38 בחודש מאי ו-103 ביוני. לאחר מכן חלה עלייה דרמטית: ביולי כבר אושפזו 975 חולים במצב קשה - חלקם נפטר, אחרים החלימו ואחרים עדיין מאושפזים. באוגוסט הגיע המספר ל-1,619, ובספטמבר, שעדיין לא נגמר, חצה המספר את רף ה-1,900 - כמעט פי 2 מיולי.
ביוני, מספר החולים במצב קשה שאושפזו מדי יום לא עבר את העשרה באף אחד מהימים. ביולי היו ארבעה ימים עם יותר מ-50 חולים קשה חדשים. באוגוסט מספר השיא של חולים קשה חדשים ליום היה 73. בספטמבר היו כבר ארבעה ימים עם יותר מ-100 חולים קשה חדשים בכל יום, ועוד חמישה ימים עם יותר מ-80 חולים קשה. השיא היומי נרשם שלשום - והחודש, כאמור, עוד לא נגמר.
גם בנפטרים המגמה דומה. בשבוע האחרון נרשמו היומיים הקטלניים ביותר מפרוץ המגפה - 29 נפטרים לפני שלושה ימים, 26 שלשום. במשרד הבריאות ציינו כי עקב תקלת מחשוב לא מוצגים נתונים לגבי 20 מהנפטרים.
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הידיעה
