הטקס הממלכתי להענקת פרס ישראל, החשוב והיוקרתי במדינה, התקיים אתמול (יום א') בבנייני האומה בירושלים וזכו בו שמונה כלות וחתנים. בשל מגבלות הקורונה, הוא נערך בנוכחות מספר מצומצם של משתתפים, בהם בני משפחות הזוכים וראשי המדינה, והוא ישודר במוצאי יום העצמאות.
בשנת הפרס הנוכחית נרשם שיא חדש בתולדותיו, עם זכייתן של ארבע נשים פורצות דרך בחברה הישראלית ב-50% מתחומי הפרס שחולקו עד כה. מדובר בקטגוריות ספרות ושירה ליוצרים ומתרגמים, אמנות הקולנוע, חקר הספרות העברית וחקר העבודה הסוציאלית. שיא נוסף נרשם בהיסטוריית הפרס: רוב של כ-55% נשים בוועדות הפרס השונות. מדובר בהישג חשוב ובהכרה במעורבותן הפעילה, בהישגיהן ובתרומתן העצומה של הנשים בישראל לעולם הרוח, התרבות והמדע.
הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ראש העיר ירושלים משה ליאון ושר החינוך יואב גלנט - הממונה על הנושא מטעם הממשלה. אלה הזוכים והזוכות לשנת הפרס תשפ"א.
תחום ספרות ושירה, יוצרים ומתרגמים: נורית זרחי
"המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית", ציינה ועדת הפרס בנימוקיה, "המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים.
"כתיבתה פורצת, אישית ו'דיאלוגית', מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית", עוד צוין, "הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מ-40 שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".
תחום חקר מדעי החיים: פרופ' אלי קשת
"פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים", ציינה הוועדה, "לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".
עוד אמרו בוועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים, תגליות שתרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופ' קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".
תחום אמנות הקולנוע: מיכל בת אדם
בנימוקי הזכייה ציינה הוועדה כי "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית היא הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר ב-1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית".
בוועדה אמרו עוד כי "במציאות דלת תקציב, ובתקופה שבה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים עשר סרטים באורך מלא שהם למעשה מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. הקריירה הקולנועית הפורייה של בת אדם היא השראה עבור יוצרות ויוצרים החולמים על קולנוע".
תחום חקר הספרות העברית והכללית: פרופ' ניצה בן דב
פרס ישראל לחקר הספרות העברית הוענק לפרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה. בוועדה ציינו כי "פרופ' בן דב הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי".
"ספרה האחרון, 'חיי מלחמה', מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית", נאמר בנימוקי הזכייה, "מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל, ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה - אינטלקטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות".
בוועדה הזכירו כי פרופ' בן דב הקימה תוכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני באוניברסיטת חיפה, וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".
תחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה: פרופ' אריאלה לבנשטיין
הפרס הוענק לפרופ' לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה, שלגביה ציינה הוועדה: "דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. היא הייתה חלוצה בחקר הזקנה, לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי - והאוכלוסייה הכללית בכלל - עם העלייה בתוחלת החיים. כמו כן הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. היא כתבה יותר מ-200 פרסומים אקדמיים, שהתפרסמו בבמות מובילות, והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל".
בוועדה הזכירו כי "היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, והקימה תוכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, בהם רופאים ועובדים סוציאליים".
תחום חקר מדעי המזרח הרחוק: פרופ' בן-עמי שילוני
פרופ' בן-עמי שילוני, מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה בפרס על "תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל". בנימוקיה ציינה הוועדה כי הוא "פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".
עוד אמרו בוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים - נחשבים לפורצי דרך בתחומם".
בשנת 2000 קיסר יפן העניק לפרופ' בן-עמי שילוני את עיטור ההצטיינות הגבוה - כוכב הזהב והכסף - בארמונו בטוקיו. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם, והייתה זאת הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו.
תחום חקר המקרא: פרופ' יאיר זקוביץ
בנימוקיה ציינה וועדת הפרס כי "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו הוא חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית, ותרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב".
בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: ד"ר יוסף צ'חנובר
בנימוקיה למתן הפרס לד"ר צ'חנובר ציינה הוועדה את "תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה - ביטחון, כלכלה, משפט ויחסי חוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. בעשייתו רבת השנים הייתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעתות שלום ומשבר, וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין".
בוועדה אמרו עוד כי "בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן, הוא זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם ולהכרה והוקרה בינלאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל. בנוסף, הוא פעל ועדיין פועל בהתנדבות למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ובהם המלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".
כזכור, יהודה משי זהב, יו"ר זק"א אשר זכה אף הוא בפרס מפעל חיים, הסיר את מועמדותו בעקבות עדויות שהתפרסמו נגדו בחשד להטרדות מיניות מצדו.
פרס ישראל הוא החשוב והיוקרתי ביותר שניתן במדינה לאזרחים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל במגוון תחומים. בהתאם לתקנות, כל תושב מדינת ישראל רשאי להציע מועמד - אך לא יציע אדם את עצמו. הפרס יינתן ליחידים או במקרים חריגים לשותפי הישג, אך לא לתאגידים.
התחומים העיקריים לקבלת הפרס הם חקר הפילוסופיה, חקר מדעי הדתות, חקר מדעי החיים, חקר הבלשנות העברית והכללית, חקר מדעי המזרח הקרוב, חקר הכימיה, חקר הפיזיקה, חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל, חקר הארכיאולוגיה, ואמנות הבמה: תיאטרון, מחול, זמר עברי, אמנות עממית.
במשרד החינוך ציינו כי שישה מעשרת חתני פרס נובל הישראלים - ש"י עגנון, אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, ישראל אומן, עדה יונת ודן שכטמן, זכו בפרס נובל לאחר זכייתם בפרס הנחשב.