מצוקת הנגישות בקלפיות בישראל ידועה כבר שנים רבות, ובכל זאת המדינה לא עשתה הרבה כדי להפוך את פעולת ההצבעה הבסיסית כל כך ליותר פשוטה ונוחה עבור אנשים עם מוגבלויות. ביום הבוחר נאלצים כ-1.3 מיליון אזרחים ישראלים עם מוגבלויות שונות להתאמץ כדי לממש את זכותם הדמוקרטית ולשלשל פתק לקלפי.
חלקם מחליטים לוותר מראש על המשימה הקשה, אחרים נאבקים כדי להצליח להצביע, ומה שמשותף לכולם היא תחושת התסכול והעלבון מהמדינה ששוב ושוב לא סופרת את הקול שלהם.
"הקושי שלי מתחיל עם כניסתי לקלפי", סיפר דרור כרמלי, תושב אשדוד בן 56 שסובל מעיוורון. "אין בארץ קלפיות מתאימות לעיוורים, וזה שולל ממני את הזכות שהבחירה שלי תהיה חשאית. אני נאלץ להיעזר באדם רואה כדי לבחור את הפתק ולהכניס אותו למעטפה, וזה שם אותי במצב לא הוגן ולא שוויוני. למה אני צריך לחשוף את הבחירה שלי בפני בן אדם אחר? גם אם זה בן זוג או בן משפחה, מותר לי שהבחירה שלי תהיה חשאית".
"איך יכול להיות שבשנת 2021, בטח בישראל מדינת 'הסטארט-אפ ניישן', לא מוצאים פתרון הצבעה לאנשים עם עיוורון?", תהה דרור. "עדיין עובדים עם פתקים וקרטונים כמו בימי הביניים. אני כועס, מתוסכל ומאוכזב. המצב הזה מאלץ אותי להיות שונה וגורם לי לאבד את זכותי הבסיסית כאזרח להצביע באופן חשאי ודמוקרטי. אפילו הדף האינטרנטי של משרד הפנים של איתור קלפי לא עומד בתקני נגישות, ולכן אנשים עם עיוורון לא יצליחו לאתר את הקלפי שלהם".
חלפו 16 שנה מאז ששונה חוק הבחירות במטרה לאפשר נגישות, אבל המצב לא השתפר ונותר מפלה. במדינת ישראל חיים כיום כ-1.3 מיליון אזרחים בוגרים עם מוגבלויות, מתוכם כ-471,200 בוחרים עם מוגבלות חמורה. מניתוח נתונים שבידי עמותת "נגישות ישראל" עולה כי מתוך כ-12,128 קלפיות בכל הארץ, רק בשליש קיימת נגישות לאנשים עם מוגבלות פיזית. בנוסף, רק 2,232 קלפיות בכל הארץ הן קלפיות "נגישות מיוחדות" - כאלה שבהן כל אדם עם מוגבלות יכול להצביע.
"יש לי מחלה גנטית שנקראת דיסאוטונומיה משפחתית והיא פוגעת במערכות הגוף", סיפרה נורית פלג-וולברג, בת 44 מאזור. "אני סובלת מקשיים בהליכה וביציבות, ומתניידת עם הליכון או כיסא גלגלים. לבד לא הייתי מסתדרת בקלפי, וזה מחדל שאדם מבוגר לא יכול ללכת להצביע לבד. הקלפי שלי נחשבת נגישה, אבל היא לא נגישה לאנשים במצבי. זאת בושה שאנחנו לא יכולים להצביע בלי להיות תלויים באחר".
אדי אמיגה מירושלים, נכה צה"ל שנפצע לפני 28 שנים בלבנון, הפנה אצבע מאשימה לפוליטיקאים. "אם פוליטיקאים כל כך רוצים שנצביע עבורם אז שידאגו לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות שמהווים חלק ניכר מהמצביעים", אמר. "מטען צד התפוצץ על הכוח שלנו בלבנון, ומאז אני משותק ברגליים ובחלק משרירי הידיים. אני מאוד אוהב את המדינה שלנו מצד אחד, ומצד שני הרבה פעמים היא מזלזלת באוכלוסיות שלמות".
"כל כך הרבה שנים לא משדרגים את הנגישות בקלפיות, זה שערורייתי", המשיך אדי בן ה-47. "זה מרגיש שמזלזלים בנו וגורם לי לחוסר אמון במערכת. בקלפי הנגישה שאני מגיע אליה אין חניה מסודרת לנכה עם מעלון. כדי להיכנס לקלפי אני צריך לעלות על מדרכה ויש רק אזור אחד קטן של שיפוע שדרכו אני יכול לעלות. בפעמים האחרונות שבאתי להצביע הוא היה חסום על ידי מכוניות ונשארתי להמתין שם עד שהרכב יזוז.
"כשאני כבר מגיע להצביע יש בקלפי שולחנות שלא מתאימים לכיסא גלגלים וזה מקשה עליי, ובנוסף בגלל שיש לי מוטוריקה מוגבלת בידיים קשה לי לקחת את הפתק שאני רוצה. עבורי להצביע זה ממש טרחה וטרדה, והייתה פעם אחת שוויתרתי על הצבעה בגלל זה".
יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, שותף לתחושות הקשות. "מדינת ישראל בשנת 2021 ממשיכה להתעלם מאזרחים עם מוגבלויות. הדבר זועק לשמיים בכל פעם שיש בחירות, ואנו עדים לכמה הזכות הדמוקרטית שניתנה לכולנו כאזרחים הופכת למשימה בלתי אפשרית עבור אלה שחיים בארץ עם מוגבלויות", אמר.
5 צפייה בגלריה
"ישראל ממשיכה להתעלם מאזרחים עם מוגבלויות". יו"ר עמותת נגישות ישראל
(צילום: נגישות ישראל)
"אנחנו מבינים כמה עבודה עוד יש מול מערכות הממשל כדי לייצר מודעות ובעיקר נגישות, שתאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בשוויון זכויות כמו כל אזרח אחר. עמותת נגישות ישראל קוראת לממשלה החדשה שתוקם ולכל חברי הכנסת ה-24 לפעול לתיקון חוק הבחירות, לנגישות מלאה ושוויונית לכל סוגי המוגבלויות ולכל מי שמתקשה בישראל".
מוועדת הבחירות נמסר: "הוועדה רואה חשיבות מדרגה ראשונה בהנגשת הליך הבחירות לאוכלוסיית הבוחרים עם מוגבלות. תעיד על כך העלייה המתמדת במספר הקלפיות הנגישות. הוועדה פונה לרשויות המקומיות שיכשירו ויתאימו כמה שיותר מבני ציבור לבעלי מוגבלויות, ואף הציעה סיוע כספי מטעמה לרשויות. בנוסף, בבחירות אלו ימוקמו מאות קלפיות בבתי אבות ובמוסדות למוגבלים שנועדו לשימוש הדיירים והצוות בלבד".
