בן-ציון הדר, שזכה לכינוי "בולוש" כשמכר יחד עם חבריו סיגריות בוורשה כשהיה בן שש בלבד כדי לשרוד בשואה, נפטר אתמול (יום א') בגיל 84. הוא היה הצעיר בחבורת הילדים שהתפרסמה בעקבות הספר הנודע "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". הלווייתו של הדר, שהיה מאושפז לאחרונה בבית החולים הלל יפה בחדרה, נערכה אתמול אחר הצהריים בבית העלמין בזכרון יעקב. הוא השאיר אחריו אישה בשם אורית, שני בנים ובת.
כבר כפעוט נהגה אחותו של הדר להבריח אותו דרך פתחי הניקוז שבגטו כדי שיביא קצת לחם למשפחה. בגיל שש הצליח לברוח משם לבדו לביתה של פולנייה שהכיר בעבר, ושם פגש את חבורת הילדים שהפכו למעשה לאחיו. כדי להסתיר את זהותם החליטו שלא לדבר יותר ביניהם ביידיש.
את הסיגריות הם בחרו למכור דווקא ליד מטה הגסטפו בוורשה, מתוך מחשבה ששם איש לא יחשוד שהם יהודים. סיפורו של בולוש, שהצליח בתושייה רבה לשרוד יחד עם חבריו בחלק הארי של העיר, הונצח כאמור בספרו הנודע של יוסף ז'מיאן "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים".
2 צפייה בגלריה
"בולוש". הונצח בספרו של יוסף ז'מיאן
(צילום: מתוך הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" בהוצאת ספריית פועלים)
לפני כשנה ראיין יגאל מוסקו את בולוש בחדשות 12, בכתבה שבה סיפר כי החיים באותם ימים, ומלחמת הקיום האכזרית שנאלץ לעבור כילד רך בשנים, נראו לו כמו הרפתקאה. "הבנתי הכל בגיל שש, כשברחתי מהגטו", אמר הדר. "אני חושב שהבנתי יותר מהמבוגרים שהשלו את עצמם שהם יכולים להינצל. רק מוות היה שם".
בכתבה תיאר בולוש בין השאר איך נהג לשיר מתחת לחלונות בתמורה לאוכל שהיו זורקים לו הפולנים. "'מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים' הוא כינוי של קבוצת ילדים שחיו כחבורת רחוב בצד הארי של ורשה, אחרי חיסול הגטו", אומרת פרופ' חוי דרייפוס מאוניברסיטת תל אביב ויד ושם, המתמחה בשואת יהודי פולין. "הישרדותה של קבוצת ילדים יהודים במרכז ורשה, שהייתה מלאה בחיילים גרמנים, התאפשרה לא רק הודות לתעוזה ולאומץ רב של אותם ילדים, אלא גם הודות לסולידריות המרשימה שלהם, שבאה לידי ביטוי בדאגתם לבולוש ז"ל שהיה הצעיר שבחבורה".
צבי זיו, חברו הקרוב, סיפר כי הדר שמר על קשר קרוב עם חלק מבני החבורה, שהתפזרו בעולם אחרי המלחמה. אחד הנערים, פרץ (פאוול) הוכמן, נפטר ב־2013. מנהיג החבורה שהצליח גם להגן על הילדים ברחוב, איגנץ מילכברג, שזכה לכינוי "ביצ’יק" (שור) והיגר לקנדה אחרי המלחמה, נפטר בשנת 2014.
