גרמני ל-ynet: למה אנחנו לא מקבלים את החיסון שפותח כאן?
(צילום: אבי חי)
בפגישה שנערכה בסוף החודש שעבר בבניין "יורופה" בבריסל, מקום מושבה של ההנהגה הפוליטית של האיחוד האירופי, הדיפלומטים מ-27 המדינות החברות בו היו נואשים. האיחוד שילם מיליארדי אירו עבור חיסונים נגד קורונה, כדי לבלום את המגפה שמפילה אלפי קורבנות ביבשת מדי יום – אך יצרניות החיסונים צמצמו לפתע את האספקה, ובבריסל נקלעו לקרב פומבי ומכוער.
"זו קטסטרופה", אמר בפגישה ב-27 בינואר השגריר הצרפתי פיליפ לגליז-קוסטה, לפי מזכר דיפלומטי שהגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס. הפגישה הזו הייתה אחד הרגעים הקריטיים ביותר בשבועיים שהיו זרועים בכאוס ובקרבות דיפלומטיים, בעקבות צמצום אספקת החיסונים למדינות אירופה.
רק שבוע לפני כן האיחוד האירופי הספיק לקבוע יעד שאפתני של חיסון 70% מהמבוגרים בשטחו עד סוף הקיץ, בתקווה שרמת חיסון שכזו תספק מילוט מהסגרים החוזרים ונשנים שפגעו אנושות בכלכלת המדינות ביבשת. כשהתברר היקף המחסור במנות, באיחוד ניסו לבייש את חברות התרופות שנתקלו בקשיים בהליך הייצור, ולאלץ אותן לשחרר יותר משלוחים.
אולם השיטה הזו נכשלה, ופרטים חסויים מההסכמים עם החברות דלפו – תוך שהם מטילים צל על יכולתו של האיחוד לאכוף אותם עבור המדינות החברות בו. רויטרס חושפת כעת פרטים חדשים בנוגע למאבק הפנימי שהתחולל באירופה בשבועות האחרונים, על סמך מזכרים דיפלומטיים שהגיעו לידיה ושיחות עם ארבעה גורמים שהיו מעורבים בפגישות מפתח באיחוד. המזכרים חושפים כיצד הפכה תחושת הסיפוק והביטחון של הבכירים בבריסל בנוגע לתוכנית החיסונים שלהם לפניקה של ממש.
המזכרים מראים גם כי כמה פקידים באיחוד היו מודעים כבר בדצמבר לאפשרות של עיכובים בייצור החיסונים, אבל הנציבות האירופית הכריזה בכל זאת על יעד החיסון השאפתני. בבריסל לא עקבו בתחילת הדרך אחר החיסונים שהחברות פייזר ואסטרה-זניקה ייצאו ממנו למדינות אחרות בעולם, והבינו רק לאחר שהתגלו העיכובים באספקה לאירופה כי הם לא יכולים לאתר לאן נשלחו מיליוני מנות שכבר יצאו החוצה.
הקרב על הנרטיב
מגפת הקורונה גבתה כבר את חייהם של יותר מ-700,000 בני אדם באירופה לבדה, והעיכובים שעליהן הכריזו פייזר ואסטרה-זניקה העלו חשש ביבשת מפני חודשים נוספים וארוכים ללא הגנה מהנגיף – כל זאת כאשר וריאנטים חדשים שלו, מידבקים יותר ואולי אף קטלניים יותר, מתפשטים במהירות מסחררת ובשעה שבבתי החולים מדווחים על עומסים קשים. מרכזי חיסון ממדריד ועד פריז נסגרו בשל המחסור במנות.
בנציבות האירופית סירבו להגיב לפרסום של רויטרס, אך אמרו כי הם מצפים לעלייה משמעותית במספר החיסונים הזמינים החל מאפריל. גם באסטרה-זניקה סירבו להגיב, אך לאחרונה אמרו שם כי החברה מתמקדת כעת בהגדלת האספקה שלה לאיחוד לאחר תיקון בעיות בהליכי הייצור של החיסונים. מנכ"ל חברת פייזר, אלברט בורלה, אמר לרויטרס כי הייצור של החברה באירופה חזר לתפוקה מלאה, לאחר שהחברה השלימה כמה שינויים במפעל שלה בבלגיה.
המחסור בחיסונים אינו רק סיוט בריאותי עבור אירופה, אלא מעורר גם משברים פוליטיים. בריטניה, שרק בתחילת השנה נפרדה מכלכלת האיחוד אחרי חמש שנים של דיונים מתישים, חיסנה את אזרחיה בקצב מהיר הרבה יותר מכל מדינה אירופית אחרת.
הדיפלומטים האירופים חששו שהנציבות של האיחוד מאבדת את הקרב על "הנרטיב", וכינו זאת באותה פגישה בסוף החודש שעבר "כישלון גדול". כך אמר לרויטרס אחד הדיפלומטים שהשתתף בפגישה. הדיפלומטים דחקו בנציבות לפתור את הסכסוך עם אסטרה-זניקה הבריטית-שבדית, בתקווה לקבל ממנה חיסונים כמה שיותר מהר.
9 צפייה בגלריה
גרמנייה בת 101 מתחסנת. גם החיסון של פייזר, שפותח בעזרת חברה גרמנית, התעכב
(צילום: רויטרס)
בסופו של דבר, כך מראים המזכרים, הדיפלומטים האירופים הבינו שהתנצחות פומבית מול אסטרה-זניקה בנוגע לחוזה שנחתם עמה לא יועיל. במקום זאת, באיחוד הפנו את האש לבריטניה – שבאסטרה-זניקה טענו כי היא מונעת מחיסונים שמיוצרים בשטחה להגיע לאירופה. אך גם השיטה הזו נחלה כישלון חרוץ, ובאיחוד מיהרו להתקפל לאחר תגובה חריפה שהגיעה מלונדון.
בלי תקלות, עם אזהרות מוקדמות
חודש ינואר החל כשבמדינות האיחוד תחושת ביטחון בתוכנית החיסונים המאוחדת שלהן. כבר עם פרוץ המגפה הן הסכימו להעניק לבכירים בבריסל את הסמכות לנהל משא ומתן בשמן עם חברות התרופות, מתוך מטרה לתמוך במדינות הקטנות יותר באיחוד ולמנוע התקוטטויות ביניהן.
מי שמונתה מטעם הנציבות האירופית לנושאת ונותנת עם חברות התרופות היא סנדרה גלינה, אזרחית איטלקייה שהחלה לעבוד עבור הנציבות כבר לפני כשלושה עשורים, כמתורגמנית. האיחוד החל במבצע החיסונים שלו בעיכוב לעומת המערב, בסוף דצמבר, ובריטניה החלה לחסן את אזרחיה שלושה שבועות לפניו. הסיבה לעיכוב באירופה הייתה החלטת האיחוד שלא להעניק אישור חירום לחיסונים כפי שעשו מדינות אחרות. אולם בריסל כן הבטיחה יותר מ-2.3 מיליארד מנות חיסון משש חברות שונות, עבור כלל האוכלוסייה של המדינות באיחוד – כ-450 מיליון בני אדם.
9 צפייה בגלריה
סנדרה גלינה, הנושאת ונותנת האירופית מול החברות. תחושת ביטחון ראשונית שהתחלפה בהודאה: "זו הייתה מכה קשה"
(צילום: רויטרס)
פייזר, שפיתחה את החיסון שלה יחד עם החברה הגרמנית BioNTech, הבטיחה לאיחוד האירופי עד 600 מיליון מנות חיסון בסך הכול, ולאחר שקיבלה את האישור בסוף דצמבר החל מבצע החיסונים במדינות היבשת. "המשלוחים עד כה מתנהלים ללא תקלות", דיווחה הנושאת ונותנת גלינה לדיפלומטים בתדריך שקיימה ב-8 בינואר, כך לפי מזכר מאותה פגישה.
גלינה אמרה בתדריך כי האיחוד האירופי מקבל 3.5 מיליון מנות של פייזר בכל שבוע. היא הדגישה שבריטניה, לעומת זאת, הזמינה עד אפריל רק 4 מיליון מנות מפייזר. גלינה הוסיפה באותה פגישה כי חלק מהמדינות האירופיות מעדיפות לוותר על החלק שהובטח להן מהמנות של פייזר, מתוך ציפייה לחיסונים של אסטרה-זניקה, שבאותה עת עדיין לא קיבלה אישור מסוכנות התרופות האירופית (האישור התקבל רק בסוף ינואר).
שתי החברות, פייזר ואסטרה-זניקה, מייצרות את החיסונים שלהן במפעלים בבלגיה, לא הרחק מבריסל, ומייצאות משם גם משלוחים למדינות אחרות. אסטרה-זניקה מייצרת בנוסף חיסונים עבור האיחוד האירופי במפעלים בגרמניה ובבריטניה.
הנושאת ונותנת האירופית, גלינה, אמרה כי אסטרה-זניקה נחשבת ל"כוכבת" עבור חלק מהמדינות האירופיות, בין היתר בשל המחירים הנמוכים יותר שלה. החברות לא מוכנות אמנם לפרט מה המחיר בחוזה עם האירופים, אך לפי גורמים באיחוד המחיר של החיסון של אסטרה-זניקה הוא 2.5 אירו למנת חיסון אחת ו-15.5 אירו עבור מנה אחת של פייזר.
אסטרה-זניקה הבטיחה לספק עד כ-120 מיליון חיסונים לפי אחד הגורמים ששוחחו עם רויטרס, אך באיחוד היו מודעים לכך שבכוונת החברה לצמצם את האספקה שלה עקב בעיות שהתגלו בתהליך הייצור. החברה אמרה לבכירים בבריסל כבר ב-4 בדצמבר שהיא תצמצם את יעדי המשלוחים שלה לרבעון הראשון של 2021, בכשני שלישים מתוך 120 המיליון המובטחים.
למרות זאת, גם ב-12 בינואר, בדיון שהתקיים בפרלמנט האירופי, דיווחה הנושאת ונותנת האירופית למחוקקים שם כי עד אז התקבלו רק שלוש תלונות על בעיות "מינוריות יחסית" באספקה.
להבטיח פחות, לספק יותר
שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 בינואר, פייזר הודיעה גם היא על צמצום בהיקף הייצור במפעל שלה בבלגיה, ולפיכך גם בקיצוץ במספר המשלוחים שתוכל לספק לאיחוד. ההודעה הזו כבר עוררה תרעומת נרחבת באירופה. הנציב המיוחד של איטליה לענייני הקורונה, דומיניקו ארקורי, אמר שאיטליה שוקלת תביעה משפטית נגד פייזר, על הפרה לכאורה של החוזה שנחתם עמה.
למרות העיכובים הללו, באיחוד נצמדו לתוכנית והכריזו על יעד החיסונים השאפתני. ב-19 בינואר, כשרק קצת יותר מ-5 מיליון זריקות ניתנו במדינות היבשת, הנציבות האירופית מסרה שעד מרץ היעד הוא לחסן לפחות 80% מעובדי הבריאות והמבוגרים מגיל 80 ומעלה, ו-70% מכלל האוכלוסייה המבוגרת עד סוף הקיץ. הנציבות אף הציעה לתרום מנות חיסון מיותרות למדינות עניות.
הביקורת על היעדים הללו לא איחרה לבוא. "יש לנו רק 2% מחוסנים. מאיפה באתם עם היעד של 70%?", שאל נציג ליטא בפגישה שקיימו דיפלומטים אירופים יום לאחר ההכרזה על יעדי החיסון. הנציג ההולנדי אמר: "אנחנו מעדיפים להבטיח פחות ולספק יותר".
שלושה ימים לאחר כן, המזכרים מראים כי גלינה אמרה לדיפלומטים שהקיצוץ המפתיע של פייזר פגע משמעותית בתוכניות החיסון של המדינות האירופיות. אבל היא הבטיחה להם שהמשלוחים יחודשו כבר בשבוע הבא.
למרות זאת, המשבר החמיר. ביום שישי, 22 בינואר, אסטרה-זניקה הודיעה שהיא תקצץ עוד יותר את האספקה שלה בשלושת החודשים הקרובים. גורם בכיר שהיה מעורב בשיחות אמר לרויטרס כי כוונת החברה הייתה לצמצם כ-60% מהיעד של 80 מיליון מנות, כלומר לספק כ-31 מיליון בלבד.
חוזים סודיים ואיומים משפטיים
ההודעה הזו הייתה אולי הגב ששבר את גב הגמל עבור הנציבות האירופית, וזו בחרה בקו תוקפני למדי. שעות לאחר ההכרזה של אסטרה-זניקה נציבת הבריאות האירופית, סטלה קיריאקידס, הביעה בציוץ בטוויטר "מורת רוח עמוקה". ימים ספורים לאחר מכן הנציבות האירופית זימנה את מנהלי אסטרה-זניקה לפגישה ולחצה עליהם לשחרר כמה שיותר משלוחים.
באותה פגישה הצליחו האירופים לחלץ ויתור מסוים מהחברה הבריטית-שבדית, שהסכימה לשלוח עוד שמונה מיליון מנות במועד מוקדם יותר, 7 בפברואר. אבל זה לא היה מספיק. בעקבות בעיות הייצור במפעל של אסטרה-זניקה בבלגיה, האיחוד ביקש ממנה לספק לו חיסונים מהמפעלים שלה בגרמניה ובריטניה.
יום לאחר מכן מנכ"ל החברה פסקאל סוריו אמר לכלי תקשורת אירופיים כי החברה לא מחויבת מבחינה חוקית לספק לאיחוד מנות חיסון על פי לוח זמנים מדויק – כיוון שהחוזה עמה מציין רק שהחברה תעשה את "מיטב המאמצים" לספק את המשלוחים בזמן. הוא הוסיף כי בריטניה הזמינה את המשלוחים לפני בריסל.
דבריו של סוריו עוררו את זעמם של האירופים. ב-27 בינואר, כך לפי אחד המזכרים, גלינה אמרה לדיפלומטים שהיא "המומה" מ"רמת ההכרזות השגויות" שלדבריה סוריו ניפק בדבריו, בנוגע להתחייבויות של אסטרה-זניקה. כעת גם בנציבות האירופית רמזו לאפשרות של פעולה משפטית, ודרשו מאסטרה-זניקה לחשוף את החוזה שנחתם עמה. גרסה מושחרת למדי פורסמה בסופו של דבר ב-29 בינואר.
באותה פגישה יומיים לפני כן, ב-27 בינואר, הנושאת ונותנת מטעם בריסל אמרה לנציגים האירופים שחלק מהבעיות עם אסטרה-זניקה כבר היו ידועות, אך ההכרזה על קיצוצים חדשים הייתה "מכה גדולה". גלינה הוסיפה שלאיחוד אין שום דרך לדעת לאן מיובאים החיסונים שמיוצרים בשטחו. "יש לנו קצת מידע, אבל אנחנו צריכים יותר", אמרה.
הבכירה האירופית ציינה כי נתוני מכסים חלקיים מראים כי מיליוני מנות חיסון יוצאו מהאיחוד האירופי למדינות כמו בריטניה, קנדה, ישראל וסין. היא אמרה כי בכוונת בריסל להקים מנגנון חדש שיעקוב אחר הייצוא של החיסונים הללו וידרוש מתן אישור לשם כך. היא הוסיפה שהאיחוד יוכל להשתמש בטיעונים משפטיים שונים על מנת ללחץ על אסטרה-זניקה לספק יותר מנות.
9 צפייה בגלריה
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בביקור במעבדה. ממשלתו חסמה ייצוא של חיסונים?
(צילום: AP)
הגישה הזו עוררה התנגדות בקרב חלק מהמדינות באירופה. לפחות חמישה דיפלומטים אמרו בפגישה שהנציבות הרחיקה לכת במאבק הפומבי שלה – ודחקו בה להימנע מהסלמה מול אסטרה-זניקה. הם הזהירו שפעולה משפטית לא תביא לתוצאה המיוחלת של השגת חיסונים רבים יותר במהירות.
"הנציבות דחקה אותנו לפינה", אמר השגריר הצרפתי לגליז-קוסטה בפגישה. הוא קרא לשינוי מיידי באסטרטגיה התקיפה שנקטה הנציבות. דובר מטעמו מסר כי על האיחוד "להתנהל בצורה סדורה ואסטרטגית".
לפי שני גורמים אירופים, יום לאחר מכן מנכ"ל אסטרה-זניקה סוריו הודיע לאיחוד שאל לו לצפות לחיסונים נוספים מהמפעלים של החברה בבריטניה – כיוון שלונדון משתמשת בסעיף בחוזה עמה שנותן לה עדיפות בקבלת חיסונים שמיוצרים בממלכה.
אקט של עוינות, והתקפלות
הקריאות של הדיפלומטים להרגעת המתיחות עם אסטרה-זניקה הובילה את הנציבות האירופית להפנות את האש שלה לעבר הממשלה הבריטית. בכירים באיחוד איימו כעת באופן פומבי לחסום את הייצוא של חיסונים משטחו – מהלך שצפוי היה לפגוע בעיקר במשלוחים שמקבלת בריטניה מהמפעל של פייזר בבלגיה.
ביום שישי בשבוע שעבר הנציבות הרחיקה לכת ואיימה למנוע מהחיסונים להגיע לצפון אירלנד – טריטוריה בריטית שנשארה החלק היחידי של הממלכה שבו יש לה גבול יבשתי עם האיחוד האירופי. במסגרת הסכם הברקזיט צפון אירלנד נותרה חלק מהשוק האירופי המאוחד, והאיום לחסום את העברת החיסונים לצפון אירלנד עורר זעם רב לאור הרגישות הרבה של הגבול שם – בשיחות הברקזיט הוחלט להשאיר את הגבול פתוח במטרה לשמור על הסכם השלום מ-1998, שהביא לסיומן של 30 שנות סכסוך באזור.
התגובה בבריטניה לאיומים שנשמעו מבריסל הייתה חריפה. מנהיגת צפון אירלנד ארלין פוסטר אמרה שההצעה האירופית הייתה "אקט מדהים של עוינות". בעיתונים בריטיים הכותרות היו דרמטיות, כמו "מלחמת החיסונים של האיחוד האירופי מתפוצצת" ו"בכירי האיחוד מתנהגים כמו מאפיה".
דובר מטעם הממשלה של בוריס ג'ונסון בלונדון מסר: "אנחנו שומרים על קשר קבוע עם יצרניות החיסונים ובטוחים שאספקת החיסונים לבריטניה לא תשובש". בממשלה הבריטית סירבו להתייחס לטענה שהשמיעו באסטרה-זניקה על חסימת הגעת החיסונים ממנה לשטחי האיחוד, אך טענו כי הם לא מונעים ייצוא של חיסוני קורונה.
בבריסל הודו מהר מאוד שמדובר בצעד מרחיק לכת. ביום ראשון לפני שבוע הנציבות האירופית חזרה בה מההצעה הזו. במקום זאת, נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין הכריזה בציוץ בטוויטר כי האיחוד השיג "צעד קדימה בנוגע לחיסונים". לדבריה, אסטרה-זניקה הסכימה להגביר את קצב האספקה. אחרי שבוע של קרבות דיפלומטיים ובלבול רב, מהציוץ שלה התברר כי האיחוד הבטיח לעצמו בסך הכול עוד מיליון חיסונים.
