סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה צביקה דור, אביה של נועם דור, שהייתה מדריכה במכינת בני ציון, עלה היום (רביעי) להעיד על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. זאת במסגרת שלב ההוכחות בתיק אסון נחל צפית, שבו מואשמים מנהל מכינת בני ציון לשעבר יובל כאהן והמדריך אביב ברדיצ'ב בהמתה בקלות דעת של עשרה חניכים, באסון שהתרחש ב-2018.
צביקה סיפר כי בתו חשה חסרת אונים ונתקלה בחומה לאחר שהתריעה על מזג האוויר החריג שהיה צפוי בטיול. "שאלתי אותה למה היא יוצאת, והיא אמרה: 'הם כבר החליטו'". נועם נחקרה בחודש שעבר במשך כמה דיוני הוכחות על ידי הסנגורים ציון אמיר ואורי קורב, שמייצגים את הנאשמים.
"למכינת בני ציון יש מנהל ששמו יובל כאהן, ויש לה גם מנהל בתל אביב - אביב ברדיצ'ב. נועם הייתה מדריכה במכינה", סיפר צביקה. "היא פנתה אליי כשבוע לפני הטיול ואמרה שמתכוננים לצאת לאזור נחל צאלים. מאותו רגע שלחתי לה התרעות במסרוני וואטסאפ. כל ההתרעות שהייתי מקבל מקבוצות הדיווח של יחידת החילוץ - העברתי לנועם.
"שלחתי התרעות לגבי אירוע שיטפונות חריג שהולך להיות במרחב מדבר יהודה. לפי ההתרעות שקיבלתי, הבנתי שזה הולך להיות אירוע שלא היה כמותו. התחלתי לשלוח את ההתרעות לנועם ב-20 באפריל והמשכתי לשלוח אותם כל השבוע בצורה מאוד מסודרת".
התובע עו"ד ואדים סיגל הציג התכתבות בין צביקה לנועם דור, שלפיה ב-24 באפריל שלח האב הודעה לבתו: "מדובר באירוע שיכול להתפתח לאירוע שיטפונות ממושך וחריג. מדובר בשני גלים, בחצי השני של היום ובשישי". צביקה אמר: "כתבתי לה שלדעתי כדאי לוותר הפעם. שלא ייקחו צ'אנס. נועם ענתה לי שהיא תבדוק עם יובל, ובהמשך כתבה לי 'אוף, אין לי כוח אליהם. הם כאלה עקשנים'".
"מדוע אתה מעביר את ההתרעות לנועם?" שאל עו"ד סיגל. האב השיב: "כיוון שנועם כתבה לי שהם מתכוננים לצאת לטיול, ואני לא רוצה שיגיעו לאזור. לא רציתי שייצאו לטייל במזג אוויר כזה. נועם חששה לצאת לטיול בעקבות ההתרעות, אבל היא אמרה שאין עם מי לדבר. הם רואים אבל לא מתייחסים, למרות כל כל ההתרעות ששלחתי לה ושהיא העבירה להם".
"היא הייתה מאוד מתוסכלת וחסרת אונים", המשיך צביקה. "היא התקשרה אליי ברביעי בערב כשהם היו בערד. מזג אוויר היה משוגע, אפשר לשמוע את זה בהקלטה בטלפון. אמרתי לה שכדאי הפעם לוותר, שלא חייבים להתעקש על הטיולים האלה, אבל כיוון שהייתה יחד עם החניכים היא אמרה שהיא לא יכולה לדבר, וככה הסתיימה השיחה. אחר כך התקשרתי ליובל, אבל הוא לא ענה לי. יותר ממה שעשיתי - אי אפשר לעשות".
"כשיש התרעות לשיטפונות לא מטיילים בגדול. אחרי שהעברתי את כל ההתרעות, סמכתי על יובל ועל אביב שהכול מחושב אז שחררתי", סיפר אב. "הייתי רגוע, אם לא - אז לא הייתי נותן לזה לקרות. אם הייתי חושב שמשהו הולך לקרות באותו בוקר לא הייתי ממשיך בחיים שלי. בבוקר האסון התחזיות אמרו שהמערכת הולכת להיחלש. בבוקר השמש זרחה והשמיים היו בהירים לגמרי. לא חששתי ששיטפון כזה הולך לקרות".
השופט יובל ליבדרו שאל את צביקה: "לכן התרת לבתך לצאת לנחל צפית?". צביקה השיב: "אני לא התרתי. אני לא בוס, לא אחראי, לא שוטר. אני יצאתי לחילוץ באסון, וגם כשיצאתי מהבית השמש זרחה".
