עברייני מין משתחררים מהכלא ללא שיקום: הדיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
הם נמצאים בכל מקום, מסתובבים חופשי בגנים הציבוריים ההומים בילדים, מחפשים טרף קל. אבל המערכת, כך חושפים נתוני המשרד לביטחון הפנים, לא עושה מאמץ מיוחד כדי לטפל בעברייני המין במהלך מאסרם ולשקם אותם.
הנתונים, שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", מדברים בעד עצמם. מבין 957 עברייני המין המרצים מאסר במהלך השנה הנוכחית (2020), לא שולבו 72 מהם על ידי שירות בתי הסוהר (שב"ס) בטיפול בשל "רמת מסוכנות נמוכה מצידם".
177 מהם מסרבים להשתלב בתוכנית טיפולית ואין חוק שיאכוף עליהם לעבור אותה. 204 עוברים שיקום, אבל לא ייעודי לעברייני מין. 504 משובצים בתוכנית שיקום ייעודית. במילים אחרות: כמחצית מעברייני המין המוחזקים בכלא כעת לא עוברים את השיקום הנדרש.
המצב בשנים הקודמות היה חמור גם הוא. ב-2018 שוחררו מהכלא 277 עברייני מין. 164 מהם שולבו במהלך מאסרם בתוכנית טיפול ייעודית; 71 לא שולבו בטיפול, מסיבה לא ברורה; 42 סירבו להשתלב בתוכנית.
ב-2019 שוחררו מהכלא 238 עברייני מין. 164 מהם שולבו בטיפול ייעודי במאסרם; 51 לא שולבו בטיפול, מסיבה לא ברורה; 23 סירבו להשתלב בתוכנית. לפי הנתונים, שליש מעברייני המין השתחררו ב-2018 ובשנה שאחריה מבלי שעברו את השיקום הנדרש.
מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי 57% מהאסירים המרצים מאסר על עבירות מין מרצים כבר מאסר שני ויותר. כלומר, מכיוון שהם לא עוברים תוכנית שיקום הם חוזרים לסורם.
ד"ר רונן זיו, קרימינולוג במכון לקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית: "כשעבריין מין משתחרר ללא שיקום אין לו כלים שיעזרו לו להתמודד באתגרי החיים". לדבריו, בשב"ס יש פתרונות, אבל הם אינם באים לידי מיצוי.
ח"כ עידן רול, שביקש את הנתונים מהמשרד לביטחון הפנים: "לפי הסטטיסטיקה אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית בחייה, ואחת מכל חמש עוברת אונס. לא ייתכן שהמדינה תאפשר לעברייני מין להשתחרר בלי טיפול".
מהשב"ס נמסר: "טיפול יכול להתקיים רק כשהאדם מגלה נכונות. 70% מעברייני המין ששוחררו בשנתיים האחרונות עברו טיפול. 21% נשפטו למאסרים קצרים שאינם מספיקים לתהליך טיפולי. 9% סירבו לקבלת טיפול או שהיו בעלי רקע פסיכיאטרי שלא מאפשר טיפול".
