יותר משבועיים חלפו מאז שהסתיים הסגר ומשרד התחבורה הנחה להחזיר את האוטובוסים לפעילות מלאה החל מיום רביעי, במקום עד השעה 22:00 כפי שהם פועלים היום. הרכבת תישאר דוממת גם בסוף השבוע הקרוב ותחנות רכבת רבות עדיין סגורות, אף שנוסעים צריכים אותן כדי לעשות את דרכם למקום העבודה.
הקורונה הרחיקה נוסעים רבים מהתחבורה הציבורית בשל חשש להידבקות מוגברת ונוסעים רבים עברו לרכב פרטי לאחר שנים של נסיעה בתחבורה הציבורית, בשל ההנחיות שמשתנות תדיר והכאוס בשירות התחבורה הציבורית מאז שהחלה המגפה. וכך, שנים של השקעת משאבים בהעברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית יורדת לטמיון.
אייל פיין מתגורר בפרדס חנה כרכור ועד לא מזמן נסע בכל יום ברכבת לעבודה בהרצליה. "זה היה תענוג. בלי פקקים, בלי רכב", הוא סיפר. אבל התענוג הסתיים והעמידה בפקקים החלה. "מיד לאחר הסגר הראשון, ומפחד מבידוד, אבל גם כי ההנחיות כל הזמן השתנו, עברתי לנסוע ברכב פרטי".
פיין הסביר: "לא ידעת אם הרכבת עובדת, לא עובדת, אם עובדת עד 20:00 או עד 22:00 והייתה תקופה שרכבת אחרונה יצאה בשעה 19:00 או 20:00 וזה לא התאים כשרציתי למשוך יום ארוך במשרד. כל המכלול הזה של לשהות באי סדר ולרדוף אחרי התחבורה הציבורית ובנוסף לזה החששות מהקורונה - פשוט נאלצתי, ואני מדגיש שנאלצתי, לעבור לרכב".
אסף מועלם מתגורר בצפון הארץ ונוסע לתל אביב מדי יום. "בהתחלה הפסקתי בגלל הקורונה ולא חזרתי כי צמצמו קווים ותדירות והחלטות משתנות מהרגע להרגע. המעבר לרכב קשה כי אחרי עשור שהורגלתי שהדרך לוקחת שעה, עכשיו היא לוקחת הרבה יותר", אמר מועלם.
נוסף על הקורונה ועל ההנחיות המשתנות, במשרד התחבורה הודיעו שתחנות רכבת ברחבי הארץ יישארו סגורות ובהן גם מסילת השרון. דב שלומוביץ', שהיה רגיל לפני הקורונה לנסוע ברכבת מכפר סבא לתל אביב, נאלץ להתרגל למציאות החדשה. "ברגע שאתה סוגר את הרכבת, אתה גורם לכל האנשים האלו לקחת אוטובוס וברגע שאתה לוקח אותו ההחלטה מתקבלת", הוא אמר.
בחודש שעבר: עומס בתחבורה הציבורית
(צילום: נדב אבס, עידו ארז, גיל יוחנן, אסף זגריזק, חגי ינקוביש)
לדבריו, "הכול מפוצץ, וזה מאוד מלחיץ בימי קורונה וההגעה לתל אביב באמצעות קו 149 ארוכה, מסורבלת ומלאה בסיבובים. הדרך לוקחת באוטובוס כמעט שעתיים וברכב פרטי מקסימום שעה". שלומוביץ' הוסיף כי "עשיתי את זה בצער. אני נהנה לא לנהוג ומתגעגע לשמוע מוזיקה בנסיעה או לקרוא ספר אבל אני כבר לא יכול. רכבת זה דבר מהותי ושירות בסיסי ולא פריבילגיה. אי אפשר לסגור תחנות לחודשיים ואז להגיד שאין צפי לסיום".
עילאי הרסגור-הנדין, סגן ראש העיר כפר סבא ומחזיק תיק התחבורה, סיפר כי "אנחנו עובדים כל כך קשה על מנת לעודד תושבים לעבור לתחבורה ציבורית והנה סוגרים שוב ושוב את מסילת השרון ללא תיאום איתנו וללא הפנמת הנזק האדיר לנוסעים. כמות הפניות שמגיעות אליי היא עצומה. אנשים ממש זועקים לעזרה ופונים לעירייה כי אף אחד ברכבת לא מקשיב להם. סוגרים בהפתעה, משנים מסלולים בהפתעה, מצמצמים תדירות מהיום למחר ולא סופרים את התושבים והעיריות שמייצגות אותם. זלזול כזה עוד לא ראיתי".
גלעד, תושב חדרה, נמנע אף הוא מנסיעה בתחבורה הציבורית למרכז ועבר לנהוג ברכב פרטי. "בשלב מסוים החלטתי להימנע מאוטובוסים בינעירוניים לחלוטין בגלל שלא עטו בהם מסכות ולנסוע רק ברכבות בין חדרה למרכז, אבל העובדה שהרכבות לא פעילות בשעות הערב ובסופי השבוע הפכה את זה לבלתי אפשרי", אמר גלעד. "המחסור ברכבות גורם לכך שיש יותר עומס באוטובוסים, וגם ככה יש אפס הקפדה על עטיית מסכות. זו מדגרת קורונה, ונראה שלאף אחד לא אכפת".
לאייל טל יש עסק עצמאי לייעוץ אסטרטגי ואת נסיעותיו מהקריות לתל אביב עשה במשך 15 שנה ברכבת. לאחרונה עבר לרכב הפרטי. "כעצמאי אני לא יכול לקחת סיכון להיכנס לבידוד ולא לצאת לעבודה. בנוסף, הנחיות משתנות והמון בלגן ופרוצדורה להירשם לרכבת מראש לא מאפשרים ספונטניות ולכן עדיף כבר לנסוע ברכב".
את האנשים שעזבו יהיה קשה להחזיר
ואולם, לא כל נוסעי התחבורה הציבורית יכולים לאפשר לעצמם אלטרנטיבה של שימוש ברכב פרטי. הם צריכים להישאר עם בלגן בהנחיות שמשתנות תדיר והם נושאים בהשלכות. אורן מקריית אונו רצה לנסוע לנהריה בסוף השבוע האחרון לבקר את קרובי משפחתו, אך לדבריו, בשל השבתת הרכבת בסוף השבוע נאלץ לוותר.
"אני מרגיש שמזלזלים בי, כי אם המשפחה שלי גרה בפריפריה זה אומר שאני לא יכול לראות אותה. אין לי כסף לרכב פרטי ואני אצטרך לנסוע באוטובוס לתל אביב, מתל אביב לחיפה ומחיפה לנהריה. ולמה? אין לכך כל סיבה. הדברים שבאמת חשובים לאנשים האמיתיים פשוט לא מטופלים, אז לפני שעושים רכבת לאילת, שיפעילו את הרכבת הקיימת לנהריה".
שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון 15 דקות, אמרה כי "בפתחו של הסגר השני, גילינו שרה שלא השכילה להתייעץ עם אנשי משרדה וללמוד מהטעויות שנעשו בסגר הקודם. היום התבשרנו כי סוף סוף יוארכו שעות הפעילות של האוטובוסים, אך הרכבת משום מה מוחרגת מהסדר זה, מה שיפגע יותר מכל בתושבי הפריפריה התלויים בה כדי להתנייד לעבודה. אנחנו קוראים לשרה לסייע לתושבי הפריפריה ולהשיב את שירות הרכבות בסופי שבוע, להרחיב את שעות הפעילות של הרכבת באמצע השבוע ולהחזיר את הקווים שבוטלו ובראשם קו השרון".
פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית באפקה המכללה האקדמית להנדסה, הסביר כי "התחבורה הציבורית היא שק חבטות וכל פיפס קטן במשק משבית אותה, אם זה עבודות תחזוקה, ויכוחים בנושאי דת, עיצומים או אירועים ביטחוניים ועכשיו גם קורונה. תחבורה ציבורית צריכה לשדר מסר שהיא עובדת כל הזמן ויהיה מה. ברגע שיש אחוז כל כך גדול מהזמן שזה לא עובד, וגם חוסר ודאות מתי זה עובד ומתי לא, אנחנו מאבדים את הרציפות והאמינות. אי אפשר להסתמך על זה, זו פגיעה תדמיתית שבלתי ניתנת לתיקון".
לדבריו, את האנשים שעזבו יהיה מאוד קשה להחזיר לתחבורה הציבורית גם אם הקורונה תיעלם מחר. "זה זיכרון של אירועים כל כך קיצוניים שלא נעלמים כל כך מהר. יש אנשים שעד היום נמנעים מאוטובוסים בגלל זיכרונותיהם מהאינתיפאדה ויש מחקרים בנושא גם מאנגליה. קשה למחוק דימוי שלילי. זה לא עניין רציונלי וזו תקופה ארוכה מאוד שבה היו השבתות ושינויים עם מסר מהרשויות שזה מסוכן לנסוע", הוא אמר. "התועלות נוצרות מהתניידות ביעילות וההפסד הגדול יותר לא יהיה הכסף שהושקע, אלא זה שייזרק בהמשך על חוסר השימוש במערכת".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "משרד התחבורה ניצל בשנה האחרונה את השבתת תנועת הרכבות בתקופת הקורונה לביצוע מבצעי תשתית מורכבים התומכים בפרויקט, וקיצר את לוחות הזמנים של הפרויקטים בשנה ועד חמש שנים, בקווים שונים ברשת המסילות. כך למשל, חשמול קו הרכבת בין אשקלון לרעננה הוקדמה בשנתיים וחשמול קו נהריה-תל אביב הוקדם בחמש שנים.
"מאחר והביקוש לנסיעה ברכבת בסופי השבוע הצטמצם משמעותית עם תחילת הסגר הראשון, החליט משרדנו לתת עדיפות לביצוע עבודות חשמול ברכבת, על חשבון תנועת הנוסעים הדלילה בסופי השבוע. במקביל, משרדנו האריך את שעות הפעילות של קווי השירות בתחבורה הציבורית והנחה את המפעילים לתגבר קווי אוטובוסים הפועלים במקביל לתוואי הרכבת".
