מאות גברים, נשים וילדים הצטופפו אתמול (ב') בצהריים ברחבת הכניסה של "מרכז הבמה" בגני תקווה. הם לא המתינו להצגה או הופעה כמו בימים כתקנם, אלא לבדיקת קורונה במתחם של פיקוד העורף שפתח את שעריו דקות אחדות קודם לכן. סביר להניח שחלק מהם יקבלו תוך 48 שעות תשובה חיובית ל-covid-19 - אבל ניכר שפיקוד העורף לא עשה מאמץ מיוחד כדי למנוע מאזור הבדיקה להפוך לאזור הדבקה.
למרבה הצער, לא ניתן להירשם מראש לבדיקת קורונה במתחמים של פיקוד העורף. לא בטלפון ולא באפליקציה. צריך פשוט להגיע, לעמוד בתור ולהירשם. והרישום בגני תקווה לא מתבצע על ידי חייל או חיילת חמושים בטאבלט, או חלילה בעמדה ממוחשבת לניהול תורים, אלא באופן עצמאי וארכאי משהו באמצעות דף ועט.
כן, מאות אנשים - חלקם חולים בקורונה, לאחרים יש "רק" שפעת או צינון - מתבקשים לחלוק ביניהם עט. אז נכון, ההדבקה ממשטחים כנראה לא נפוצה כמו שחששנו בתחילת המגפה, ומישהו אכן טרח להניח על השולחן בקבוק אלכוג'ל לחיטוי הידיים, אבל למה בכלל לקחת סיכון?
על הדף מודפסת טבלה שבה כל אחד צריך למלא את שמו ואת מקומו בתור - לפי המספר שרשם מי שלפניו. לא תעודת זהות, לא מספר טלפון. הנייר מונח על שולחן ללא כל השגחה, כך שכל אדם יכול למחוק את מה שרשם אחד מקודמיו, למלא את שמו ולטפס במעלה התור. נכון, רוב האנשים לא יעשו את זה, אבל ככל שהתור יתארך (אני רשמתי את עצמי כמספר 311 כחצי שעה אחרי פתיחת המתחם), גדל הסיכוי שמרוב תסכול מישהו ינסה לעקוף בשיטה הזאת.
אפשר היה לנהל את התור בסמארטפון. ניתן היה לשלוח אנשים שגרים בסמוך לחזור לבתיהם ולתת להם התרעה. לכל הפחות אפשר היה לתחום את התור. אבל לא, פיקוד העורף נלחם בקורונה בדף ועט
אחרי תהליך הרישום, לא נותר לחולים בפוטנציה אלא להמתין ברחבת הכניסה כדי שיקראו את המספר שלהם. פתק לא קיבלנו, ומלבד הנייר ההוא אין שום תיעוד לסדר התורים. לך תדע אם מישהו אחר לא יטען במקומך שהוא מספר 311, אולי אפילו ינקוב בשמך אחרי שהציץ באותו דף. לפיקוד העורף, מסתבר, יש אמון רב בטבע האנושי.
הרצון להיות קרובים למתחם הבדיקות בזמן שיקראו את המספר שלהם גורם לאנשים – חלקם, כזכור, חולים בקורונה - להצטופף יחד באזור קטן יחסית, גם אם הוא באוויר הפתוח. מעניין מה היו אומרים בכירי משרד הבריאות, שמפצירים בנו כל כך לשמור על ריחוק חברתי ודורשים כעת סגר מהודק, לו נקלעו למקום.
לולא נכחתי בעצמי במחזה המופרך הזה, לא הייתי מאמין. השנה היא 2021, הקורונה איתנו כבר קרוב לשנה, ובאומת הסטארט-אפ לא שמעו על אמצעים טכנולוגיים קצת יותר מתקדמים מדף ועט לניהול תורים, כאלה שיכולים למנוע התקהלות מסוכנת ומיותרת, ולא מזכירים סניף של דואר בשנות ה-70.
יסודיים, חטיבות, פנימיות: התפרצויות הקורונה בבתי הספר
(צילום: שחר גולדשטיין, משה מזרחי, עמית שאבי)
אפשר היה לנהל את התור באמצעות סמארטפון. ניתן היה לשלוח אנשים שגרים בסמוך לחזור לבתיהם ולתת להם התרעה של 15 דקות לפני שמגיע תורם. אפשר היה להנפיק פתקים ולהציב במקום מסך גדול שמעדכן את מצב התור. לכל הפחות ניתן היה לתחום את התור באמצעות גדרות ולסמן על הרצפה את המרחק הנדרש בין אדם לאדם. אבל לא, פיקוד העורף נלחם בקורונה, כמה סמלי, באמצעות דף ועט.
מדינת ישראל מעודדת את האזרחים להיבדק לקורונה, ומי שעושה זאת חושש מן הסתם לבריאותו ולא רוצה להדביק אחרים. התורים הארוכים באופן מחריד והזלזול בבריאות הציבור לא מעודדים את האזרחים להגיע בהמוניהם למתחמים הללו, שם יש סיכוי לא קטן שהם יידבקו ולא רק ייבדקו. מזל שהחיסון כבר כאן, אחרת באמת היינו אבודים.
- יובל מן הוא עורך ערוץ הדיגיטל של ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
