המסמכים הצבאיים שחושפים איך היה אפשר למנוע את התפרצות הקורונה בבסיס ההדרכה מספר 1 בצה"ל: לפני כחודש וחצי, עם גילוי יותר מ-100 נדבקים בקורונה בקרב צוערי בית הספר לקצינים בצה"ל (בה"ד 1), מיהרו בצבא להפיץ ביחידות השונות, וגם לתקשורת, דף עם סיכום התחקיר של הבה"ד. הדף הזה, מתברר, היה תמציתי מאוד, ורחוק מלהציג את התמונה המלאה שהובילה למחדל ולסכנה שהיה אפשר למנוע.
ממסמכים שהגיעו לידי ynet עולה כי קצינים זוטרים, בהם מפקדי צוותים ופלוגות, התריעו בפני גורמים בכירים בבסיס על הסימנים המקדימים להתפרצות בבה"ד, כדי להפיק לקחים ולמנוע הישנות מקרה חמור פחות שהתרחש בגל הראשון, במרץ. בנוסף, התחקיר המלא שנחשף כאן לראשונה, מטיל את האשמה בעיקר על הדרג הזוטר בבסיס ועל שתי הצוערות שלא גילו כי נחשפו לחולי קורונה מאומתים או פתחו תסמינים. בהתאם, לפי המסמכים, הוחלט לפני שבועיים וחצי על ענישה מקלה יחסית, בניגוד גמור לדרישה של מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק, שיצוטט באחד המסמכים כמי ש"דורש ענישה חמורה ביותר".
בפועל, רק על הדרגים הנמוכים הוטלו עונשים משמעותיים: שתי הצוערות שלא דיווחו על התסמינים או על חשיפתן לחולה מאומת הודחו מהקורס; כמה מפקדי צוותים, המקבילים למפקדי מחלקות, ושתי מפקדות פלוגה, נשפטו בדין משמעתי ונדונו לעונשים שנעים בין מחבוש על תנאי לנזיפות; מפקדת פלוגה הודחה מתפקידה, ולמפקד הגדוד, קצין בדרגת סגן אלוף, נרשמה הערה פיקודית. מקורב לקצין בבסיס הביע תמיהה על הקריטריונים לענישה: "יש מ"פ עם פחות מ-10 חולים בפלוגה שלה שלא נשפטה, ואחרת עם 12 חולים שכן נענשה, ללא קשר להתנהלות הפיקודית הכושלת".
מתוך אולפן ynet ב-9 בספטמבר
(צילום: ירון ברנר)
בצה"ל מסרו לפני כשבועיים וחצי כי מפקד בה"ד 1, אלוף-משנה גיא לוי, יזומן לשיחת בירור אצל מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק, ורק לאחריה יוחלט אם לנקוט גם נגדו צעדים משמעתיים. חודש וחצי אחרי ההתפרצות החמורה בבסיס שנחשב לחלון הראווה הקדמי של צה"ל, החממה לגידול דור העתיד של קציני הצבא, ועדיין לא פורסם אם שיחה זו קוימה, ומהן תוצאותיה. מבדיקה יזומה של ynet עולה כי הוחלט להסתפק בנזיפה כלפי מפקד בה"ד 1.
גם הבטחת סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, בריאיון ל-ynet, ולפיה תינקט ענישה חמורה, רחוקה ממימוש. המסמכים שמוצגים כאן, שחושפים כי קצינים נוספים היו מעורבים במחדל ולא נענשו כלל, לצד פרסומים קודמים במעריב ובחדשות רשת על ערעור שהגישה צוערת על הדחתה, וטענות של הוריה על הסתפקות בענישת הש"ג לצד חורים בתחקיר - בנוסף לטיפול רפואי לקוי בסוגיה, כפי שסיפר רופא צבאי בבה"ד - לא מותירים מקום לספק: צה"ל מטפל ביד רכה בהפרות הקורונה בין כתליו, ואף חמור מכך – לא מיישם לקחים שהפיק בעצמו.
בלי הנחיה מקצועית, רק היגיון בריא
ב-30 במרץ, הגל הראשון והמבהיל היה בעיצומו. בכל פינה ובכל כותרת עסקו בתחלואה. בצהרי אותו יום שני נחת בלשכתו של מפקד בה"ד 1 אל"מ לוי מסמך עם סיכום הבידוד של פלוגת גולן מגדוד ארז, שאמון על הכשרת הצוערים מהיחידות העורפיות בצה"ל. המסמך, מעין תחקיר לאירוע הקורונה הראשון בבה"ד, שהחל עם הופעת תסמינים אצל חלק מהצוערים, תיאר כיצד הוכנסו 53 חניכים ואנשי סגל מהפלוגה לשני מבני בידוד בבסיס, ופירט צעדים שננקטו בעקבות כך.
גדוד ארז, יצוין, הוא אותו הגדוד שספג את ההתפרצות החדשה והקשה יותר בבה"ד 1, בחודש שעבר. המסמך ממרץ הציג בפרטי פרטים את נוהלי הבידוד שנאלצו להמציא בעצמם הקצינים הצעירים: מצורת האכלת הצוערים המבודדים, סיוע זהיר של תורנים, הגדרות בעלי תפקידים, הפרדות פיזיות ומסומנות, ועוד ועוד. תורת בידוד שלמה שרובה ככולה אלתור שתפרו כמיטב יכולתם, אנשי הסגל הזוטרים.
"את ההודעה על בידוד הצוערים יש למסור להם בצורה רגועה ובקור רוח, להעביר אינפורמציה מהימנה כדי לייצר יציבות ולמנוע שמועות", נכתב אז במסמך, "להמתין עם ההודעה לבית עד שמגיעים למתקן הבידוד ומרגישים מוגנים יותר, כך גם המשפחה רגועה יותר". הקצינים שניסחו את המסמך הורו למסור לצוערים "לא ליצור קשר בנושא עם גורמים חיצוניים בצבא, לא עם גורמים תקשורתיים ואף לא עם חברים מפלוגות אחרות בגדוד כדי לא ליצור פאניקה".
קצינת הרפואה של פיקוד העורף, בשבוע שעבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
"חשוב לי לומר כי לאורך הדרך לא הייתה הנחייה מקצועית והכול נעשה לפי היגיון בריא. יש לעגן את כל הממצאים לפקודת ארגון בה"דית רצופה בסדרי פעולה ובמשמעויות לכלל העוסקים בדבר"
את המעין-תחקיר הפנימי ניסחה ארבעה ימים קודם לכן סגנית מפקד הגדוד, קצינה בדרגת רב-סרן שאמונה על נושאי הלוגיסטיקה והרפואה ביחידתה, אחרי דיון טלפוני שקיימה עם קציני המטה בגדוד. היא אף הגדילה ופירטה לכל חלק ביום, מהבוקר ועד הערב, לוח זמנים מדויק. היא השתדלה שהמבודדים יעברו את התקופה בצורה הטובה ביותר: "יש לתת לפלוגה המבודדת תחושה טובה, להשאיר להם פתקים וחידות עם הגשת האוכל ולחפש באופן אקטיבי מקומות מורכבים ובעייתיים".
החלק החמור במסמך, הנפרס על עשרה עמודים, מגיע לקראת סופו. מפקדת פלוגת גולן, שחייליה בודדו ראשונים, התריעה כבר אז על הליקויים בצורת העבודה, כמו צופה מה יקרה כחצי שנה מאוחר יותר: "חשוב לי לומר כי לאורך הדרך לא הייתה הנחייה מקצועית והכול נעשה לפי היגיון בריא. יש לעגן את כל הממצאים לפקודת ארגון בה"דית רצופה בסדרי פעולה ובמשמעויות לכלל העוסקים בדבר".
הסמג"דית עצמה טענה באותו המסמך נגד מפקדיה הבכירים בבסיס: "חשוב לומר כי חסרה (ה)מעורבות הבה"דית על בסיס יומי וביצוע הערכת מצב בראשות מפקד הבה"ד או סגנו". היא גם המליצה על ביקורות חיצוניות לנושא הטיפול בבידוד, אך באותה נשימה ציינה כי בזמן הביקורת יש להקפיד במיוחד, כך שלא ברור עד כמה זו תוכל להיות אפקטיבית. "יש להגיע בזמן כניסת כוח העזר למתחם לוודא שאכן עומדים בפקודות ובהנחיות", כתבה.
"חיפשנו שוב - ולא נמצא מקום לבידוד הצוערים"
נקפוץ חמישה חודשים קדימה, לפרוץ הגל השני, החמור יותר, בבה"ד 1, שניצניו נרשמו בסוף אוגוסט. בצה"ל בחרו להדגיש שוב ושוב את אחריות החיילים הזוטרים להתפרצות החמורה: צוערות שלא דיווחו כנדרש ופלוגות ששברו קפסולות והתערבבו אלה עם אלה. אך התחקיר המלא בבה"ד מעורר סימני שאלה. ב-1.9, כך נכתב, חלק מהמבודדים "הועברו מהבסיס לבידוד ביתי באוטובוס ייעודי". זאת, עוד לפני השינוי במדיניות צה"ל מהשבוע שעבר, ולפיה בידודים יהיו בבסיסים במתחמים מגודרים ומוגדרים, תחת פיקוח.
"במקביל, נעשה חיפוש למציאת מתקן צבאי לאכלוס הצוערים המבודדים שגילו תסמינים, אך לא נמצא מקום פנוי לכמות החיילים המדוברת", התגלה בתחקיר המלא, "לאחר בדיקות קורונה בניידת דגימות בבסיס, נשלחים צוערים נוספים לבידוד בביתם".
"נעשה חיפוש למציאת מתקן צבאי לאכלוס הצוערים המבודדים שגילו תסמינים, אך לא נמצא מקום פנוי לכמות החיילים המדוברת"
מפקד הבה"ד, אל"מ גיא לוי, בחר בפרק הממצאים לציין לטובה את הפעולות שבוצעו בבה"ד, כמו שיחות נהלים והקמת מתחם מבודדים בבסיס התחמושת הסמוך, אך את רוב האשמה הטיל על הצוערים והסגלים הזוטרים שהפרו את ההנחיות: "יש לציין לטובה את המפקדים בגדוד שפעלו מהר להפרדה ולהשתלטות על המצב. אכיפת המפקדים לקתה בחסר".
מבלי להטיח ביקורת ישירה על מדיניות הבדיקות הצה"לית, מפקד בה"ד 1 הסתפק באמירה: "מתוך חקירות אפידמיולוגיות של 45 חולים בבה"ד, מרביתם הציגו תסמין אחד. גם אם היו מוגשות דרישות לבדיקה פרטנית עבורם, לא היו מאושרות. מדיניות היציאות העלתה את הסבירות להדבקה כגורם תורם להתפרצות בבסיס, כך גם אי הימצאות כמות מספקת של מתקני בידוד פרטניים אשר חייבת בבידוד מסגרות".
אל"מ לוי הגדיר את שבירת הקפסולות ואי-דיווח הצוערות כתקלות ואת אי-שמירה על קפסולות הסגל, וכן את בידוד החולה המאומתת הראשונה באותו החדר עם שתי צוערות נוספות מפלוגה אחרת – כשגיאות. לסיכום דבריו, מפקד בה"ד 1 הודה: "כשלנו במשימה המרכזית שהיא ניהול ההכשרה תוך מניעת התפרצות, האחריות היא על כל שרשרת הפיקוד בבה"ד. נדרש להחזיר מצב לקדמותו ולמנוע המשך ההתפשטות גם על חשבון איכות ההכשרה".
נסיעות בניגוד לנהלים
נדגיש: בה"ד 1 הוא חוד החנית האנושי של הצבא. הצוערים בקורס אינם רק החיילים המשובחים, אלא גם מפקדיהם ומדריכיהם נבחרים בקפידה, ובזמן חירום גדודי הצוערים מופעלים כיחידה אופרטיבית לכל דבר. בניגוד ליחידות אחרות, בבה"ד 1 אין כמעט אירועי משמעת, בגלל הרמה הגבוהה של החניכים הממושמעים והסגלים המובחרים.
יתרה מכך - בה"ד 1 ממוקם באזור נידח יחסית ומבודד, לא רחוק ממצפה רמון, כך שנראה כי כל העת היו אפשרויות בידוד נאותות, לו היו מוקמים כמו ביחידות אחרות מתחמי אוהלים ארעיים ומרוחקים זה מזה (בנוסף למתחם הבידוד שהוקם במרכז התחמושת שליד המחנה).
כך ההכשרה הייתה יכולה להימשך, ללא שבירת קפסולות כפי שהתרחש בסופו של דבר, וערבוב בין חיילים שהזניק את התחלואה. הודה בכך מפקד בה"ד 1 בפרק ההמלצות והלקחים בתחקיר המלא: "יש להרחיב את שטח המפונים ולהוציא מסגרות להכשרה מחוץ לבה"ד".
גורמים בבה"ד שנחשפו לתחקיר טוענים להתעלמות מתקלות חמורות נוספות, כמו הסעות צוערים בכלי רכב צבאיים למתחם הבידוד הסמוך, תוך ערבוב בין חיילים, ואף התעקשות על יציאה לאירוע חינוך מחוץ לבסיס: "קצינים זוטרים התריעו מראש בדיונים המקדימים כי יש בעיתיות בקפסולות פלוגתיות ונענו בתשובה ש'הידבקות תהיה פלוגתית, אם תהיה, ואין מה לעשות'", הם מעידים. "ב-27.8, כשכבר החלה ההתפרצות, המג"ד התעקש על הוצאת 42 צוערים לפעילות חינוך שאינה חיונית".
האלוף קבע: "מנגנוני הבקרה לא יעילים"
התחקיר הבעייתי שבוצע בבה"ד 1 מעורר שאלות לא רק לגבי הפקת הלקחים בתוך היחידה, אלא גם על הטיפול הלקוי ברמות שמעליה. התחקיר של מפקדת זרוע היבשה (מז"י) מבוסס על התחקיר של אל"מ לוי, אם כי בו ניתן למצוא אמירות קשות יותר. מפקד הזרוע, אלוף יואל סטריק, הגדיר את טיפול בה"ד 1 באירוע כ"כישלון של המערכת הבה"דית בכל הרמות, שכן באירוע הזה כל המעגלים נפרצו. מצופה מבה"ד אחד להיות קטר גם בסוגיות אלה. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?"
לדבריו, "האירוע היה יכול להסתיים עם הרבה פחות חולים אילו היו מתקיימים מנגנוני בקרה ע"י המפקדים ואם הייתה אווירה רצינית יותר בנושא". האלוף מנה שמונה תקלות שונות וציין: "נדרש היה שכל צוער ומפקד היו יוצאים הביתה אחרי חתימה על תצהיר הוראות התנהגות מפורט ותשאול יסודי במסדר חזרה מהבית".
הוא בחר במילים חריפות: "פריצת הקפסולות בזמן החופשי בזמן שבו לא מוגדר לו"ז עם סגל הקורס היא אבסורד, שמבטא התייחסות חסרת אחריות למצב לצד חוסר משמעת". מפקד זרוע היבשה אף הזכיר כי ביצוע תורנות מטבח על-ידי צוערת שגילתה תסמינים מבלי שתושאלה היא "תקלה חמורה וחוצת מדרגים", והאשים את הבקרה הפנימית: "חוסר האפקטיביות של צוות הביקורת הבה"די בזמן אמת הוא תקלה".
האלוף סטריק קבע עוד במסמך שסווג "סודי" כי "הטיפול המשמעתי יהיה נוקשה ביותר". בפועל, כך ראינו, העונשים התמקדו בעיקר בדרגים הזוטרים.
תגובת דובר צה"ל
מדובר צה"ל נמסר: "אחר התפרצות הנגיף בגדוד, בוצע תחקיר ראשוני במסגרת מגבלות הבידוד. עם חזרתם של המעורבים מהבידוד, בוצעו השלמות לתחקיר ולאחריו הופץ התחקיר המלא. מאז התפרצות המגפה בתחילת השנה, נעשו בבה"ד 1 תרגילי מוכנות וכן נבנתה תכנית המפרטת את הצעדים אותם יש לנקוט בעת התפרצות הנגיף בבסיס.
"באשר לטענה בדבר חוסר ליווי ותמיכה מקצועית, נדגיש כי בוצעו מספר תהליכים בבה״ד 1 בעבודה משותפת עם אנשי הרפואה. יש לציין כי תוך ההתמודדות עם הנגיף ננקטו צעדים משמעותיים להורדת התחלואה, החל בחקירות אפידמיולוגיות, בידוד בהלימה לנהלי חיל הרפואה, ביצוע דיגום נרחב, והקפדה על הפרדה מסגרתית. כתוצאה מכך נקטעה שרשרת ההדבקה ומספר החולים ירד באופן משמעותי.
"באשר לטענה על הוצאת הפלוגה לפעילות חינוך חרף הופעת תסמינים, הצוערים לא גילו תסמינים בימים אשר קדמו לגילוי ההתפרצות.
"לאחר סיום תחקור התפרצות הקורונה באחד הגדודים בבית הספר לקצינים, קיבל מפקד זרוע היבשה את המלצת מפקד בה״ד 1 במענה משמעתי לכלל הדרגים המעורבים בעניין. כמו כן, מפקד זרוע היבשה נזף פיקודית במפקד הבה"ד לאור אחריותו הכוללת".
