"אין ראוי ממך", אמר שר החינוך יואב גלנט ליהודה משי זהב בעת שבישר לו על זכייתו בפרס ישראל לפני כשבועיים. אולם מאז עברו הרבה מים בנהר, ושלל עדויות קשות על עבירות מין שביצע לכאורה יו"ר זק"א נחשפו - וטלטלו מדינה שלמה. אלא שעד כה, וחרף חומרת המעשים המתוארים, השר גלנט לא מצא לנכון להגיב באופן נחרץ לדברים, ובמקום גינוי חריף הוא שומר על שתיקה.
"שתיקתו של גלנט מבישה", זעמו גורמים במשרד החינוך, "מתבקש ונדרש ששר החינוך יגיב ויגנה". גם חברי ועדת הפרס, כולם חתני פרס ישראל בעבר, לא הגיבו לפרשה. חלקם נימקו זאת בכך שהם מנועים, ואחרים אמרו שקיבלו הוראה ממשרד החינוך לא להתייחס או להתראיין. במשרד החינוך סירבו להגיב לדברים.
במקביל, החלה יוזמה ציבורית להעביר את הענקת הפרס לרבנית רחל הבר, שעומדת כיום בראש עמותת "מתנת חיים" המחברת בין תורמי כליה אלטרואיסטים לכאלו הזקוקים להשתלה - ובכך הצילה ומצילה חיים של מאות אנשים. את העמותה ייסד בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל שנפטר לפני כשנה מקורונה.
המוזיקאי והיוצר קובי אשרת, שעבר לפני כשנה השתלת כליה דרך העמותה, מאמין כי אין ראויה לפרס מהבר: "העמותה עושה עבודת קודש, ולאישה מדהימה כזאת צריך להעניק את הפרס". מהעבר השני, גם ירון פוגל, שתשע שנים לאחר שאחיו אודי פוגל ז"ל ומשפחתו נרצחו בפיגוע באיתמר החליט לתרום כליה לאדם שלא הכיר, תומך בהענקת הפרס להבר: "יש פה גוף שפועל בשקט ודואג לתורמים ולא רק לנתרמים".
אל הקריאה מצטרפת גם הסופרת יוכי ברנדס: "לכל מי שעומד מאחורי המפעל הזה מגיע הרבה יותר מפרס ישראל". ג'ודי סינגר, תורמת הכליה הראשונה בעמק המעיינות, ששימשה השראה לעוד 21 תורמים בסיפור מעורר השראה שנחשף ב"ידיעות אחרונות", הוסיפה: "אין ראויה מהרבנית הבר בזכות מפעל החיים שהקימה עם בעלה".
