אחרי עשרות שנים של הגנה פגיעה וחשופה על הגבולות – הגיעה המהפכה הטכנולוגית שמשנה ללא היכר את גזרות הביטחון השוטף (בט"ש). כיתת כוננות שלא לובשת מדים, אבל יודעת לאתר, לאסוף מידע, ואפילו לנטרל איומים אפשריים – מבלי לסכן אף חייל. הצצה למיזם המהפכני במכשול שעל גבול רצועת עזה.
הצצה למיזם גבול חכם וקטלני
(צילום: רועי עידן ודובר צה"ל)
כוח צבאי מתעורר ב-4:00 לפנות בוקר לעוד משימת "פתיחת ציר" – סריקה רגלית או רכובה של רצועת גבול או גדר מערכת בעזה, לבנון, סוריה או באיו"ש. ללוחמים מתלווים גששים, אולי גם דחפור צבאי, וכך הם צועדים אל בוקר ערפילי, דקות לפני עליית החמה.
הם יבצעו את אותן תרגולות, תדריכים ופטרול, יחפשו סימנים חשודים בקרקע להימצאות מטענים או חיתוך הגדר, ידווחו "אנגליה" להתחלה ו"תאילנד" לסיום, וחוזר חלילה עד סוף הקו. אין לוחם בגדודים שלא מכיר או ביצע את המשימה הזאת, מאבני היסוד של משימת ההגנה בביטחון השוטף.
אבל הנזק והסכנה כפולים – סכנה ברורה ומיידית של מחבלים שירצו לבצע פיגוע של ירי או הפעלת מטען צד, ולא פחות חמור – ההשפעה המנטלית השלילית על הלוחם שמעבר לגדר הצמודה לו נמצאים "הרי החושך", שטח אויב שאליו לעולם לא יסתער ולא יפגוש. המחבלים שם ואנחנו כאן, כפי שהיטיב להתריע אל"מ יהודה ואך, מפקד חטיבה בגבול לבנון.
המיזם של גבול חכם וקטלני קורא תיגר על התופעה – ומעביר הלכה למעשה את צה"ל אל העתיד. רחפנים חמושים ומתצפתים, לצד רובוטים מתקדמים ומשוכללים כבר מבצעים את המשימה הזו כפיילוט, שעיקריו נחשפים כאן לראשונה.
מהפינה הצפונית של גבול עזה צפויה לצאת בשנה הקרובה הבשורה, חסרת תקדים ברמה עולמית – הסוף לסיכון מיותר של הלוחמים בקו המגע עם האויב ולאיסוף מודיעיני חי על המתרחש בקו הגבול, מאות רבות של מטרים לתוך הצד העזתי.
טבילת אש ראשונה לתפיסה החדשה והיומרנית טרם נרשמה, גם לא במבצע שומר החומות, וגם עיכובים ביישום חלק מהרכיבים דוחים את ההכרזה על ניסוי מבצעי מוצלח. אבל ביקור בגבול ובחמ"ל שממנו מנוהלת המשימה בשיטה החדשה, נראה שאין דרך חזרה – ההתנגשות העתידיות בין צה"ל לאויב בתקריות בט"ש, שעלולות להצית מלחמה, ייראו אחרת לגמרי.
"הצורה שבה עבדנו עד היום הביאה את החייל הכי חלק לקצה, בג'יפ סיור לא ממוגן מנ"ט, בלי הדדיות בין הכוחות. כך הגנו על הגבולות מאז שנות השישים", העיד קצין בכיר מאוגדת עזה. "לא עוד – נמנע קרב מיותר בין M-16 לקלצ'ניקוב. הכוחות יוקפצו, אך ינהלו את הלחימה תחילה מנקודות שולטות ובטוחות יותר, והשליטה במודיעין על האויב תגיע לא רק באיסוף ויזואלי חזק, אלא גם בהאזנה לאויב שמתקרב לגבול, קילומטרים אחורה".
כיתת הכוננות הלא מאוישת הראשונה בהיסטוריה
קרב אמיתי עדיין לא נוהל בתפיסת הגבול החכם והקטלני, אבל סריקות שטח מתנהלות כמעט מדי יום והכלים האוטונומיים השתתפו פעם אחת בחודשים האחרונים באיתור וזיכוי נערים פלסטינים שחצו את הגבול לישראל, כנראה כדי להיכלא.
התרשמות ראשונית בשטח מציגה תמונה עתידנית, כמעט בדיונית. באחת הפינות של מוצב גדודי בצפון העוטף, הרחק מעיני חמאס, ממתינה בדריכות כיתת הכוננות הלא מאוישת הראשונה בהיסטוריה של צה"ל – חווה קטנה ומגודרת של מזוודות טעינה עם כני שיגור בתוכן, שחורות וגדולות, נעוצות על משטח בטון מחושמל.
ברגע ההקפצה המזוודות נפתחות לבדן ומתוכן מגיחים לאוויר רחפנים גדולים, שיכולים לשאת חימוש, לצד אמצעי צילום ברזולוציה גבוהה שיכולים לראות היטב גם בלילה, ואף לזהות אנומליות בקרקע, כמו עקבות חשודים. הרחפנים מגיעים כלהקה לזירת האירוע החשוד בגבול בתוך שניות עד דקות בודדות, סורקים, רודפים ובמידת הצורך מטילים חימוש.
לצוות הקרב הטכנולוגי הזה מצטרף, בצורה דומה ממזוודות נעוצות בקרקע, היגואר – רובוט מתקדם ובלתי מאויש שדוהר בשטח באופן אוטונומי שפותח בתעשייה האווירית. על היגואר מותקנים מקלעים, מערכת כריזה, פנסים גדולים, מצלמות ועשרות סנסורים. הם כבר ממוקמים בקביעות לצד הגדר בשטח סטרילי שמכונה "ספארי" – התווך, של כמה עשרות מטרים, בין הגדר החדשה והאימתנית שהוקמה לבין הגדר הישנה יותר על ציר הוברס.
לכך ניתן להוסיף סוללות אדמה גבוהות שהוקמו בין צדי התווך הזה, ולא פחות משמעותי – תרנים עם תוספת של מצלמות ואמצעי איסוף מסווגים. כל זאת לצד גולת הכותרת – הקיר הטכנולוגי והתת-קרקעי עשרות מטרים מתחת לאדמה ולאורך 65 קילומטרים של הגבול עם הרצועה כדי למנוע חדירת מנהרות לישראל.
התשובה הנראית לעין של חמאס
בהיעדר האופציה למנהרות חודרות, חמאס ינסה תוכנית חלופית – מנהרות שייצאו בשטח העזתי ליד הגדר, בתקווה לצלוח את החדירה לעוטף באופן עילי ומהיר. אפשרות אחרת היא בלוני התבערה שחזרו להצית לאחרונה דליקות בעוטף, ודווקא מולם טרם נמצא פתרון יירוט או סיכול מקדימים.
חמאס לא קופא על שמריו. כמעט בכל שבוע מקימים פעילי ארגון הטרור עוד עמדה מול הגבול. מאולתרת ככל שתהיה, יש בה חמושים שניצבים באופן קבוע במרחק של עשרות עד מאות מטרים מציר הוברס.
לפחות 42 עמדות כאלה הוקמו רק בגזרת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה. הן מטרות נוחות וקלות לתקיפות תגובה על ירי רקטות, והן בינתיים תשובת הנגד הנראית לעין של חמאס לגבול החכם והקטלני.
אבל בעוד שחמאס מוסיף "מגני ספר", צה"ל מצליח להביא את הדלתא של התפיסה החדשה – ייעול כוחות בט"ש, כך שיותר לוחמים יבצעו משימות הגנה איכותיות, כמו מארבים ופטרולים, או שיתפנו ליותר אימונים לקראת המלחמה הבאה.
בצה"ל נזהרים מאוד מלהגיד שהרובוטים החדשים יחליפו לוחמים או יאפשרו לפחות הפחתת גדודים בחטיבות המרחביות, אך אין ספק שזאת המגמה. בצבא מעריכים כי עם החלת התפיסה החדשה והצלחתה, יהיו גדודים שישוחררו ממשימות תעסוקה מבצעית מכיוון שניתן יהיה להסתמך על כוחות עתודה בהיקפים קטנים יותר.
הגדודים שיופחתו מהחטיבות המרחביות יתאמנו יותר על תמרון במלחמה. אלו שיישארו בגזרות יגנו באמצעות כוחות עתודה להקפצה ופעולות עומק יעילות כמו מארבים ופטרולים מתוכננים ומחוזקים, גם בצד העזתי של הגדר, בדיוק כמו אותה פעולה שהצטרפנו אליה לא מכבר.
"הירי זו הפעולה היחידה שאין בה אוטונומיה"
בחמ"ל התצפיתניות של הגזרה הצפונית בגבול עזה יושבת סגן יובל שוורץ, הראשונה שמתפעלת את האופרציה המהפכנית. בחדר הגדול יש עשרות מסכים ומולם תצפיתניות ערניות ששומרות על הגזרה, עוקבות אחרי תנועות חשודות, ומכווינות כוחות – "כמו פעם". מדי פעם נשמעת אזעקה בחמ"ל בשל זיהוי של חשוד המתקרב לגבול, והתכונה בהתאם.
הפינה של יובל אחרת לגמרי. שקטה יותר, רובוטית, אך עם לא מעט תבונה אנושית שהיא יוצקת לתוכה. מול המסך המשולב ממתינים לה בכל משמרת הגה וג'ויסטיקים כמו של משחקי מחשב. הרחפנים, ובעיקר היגואר, משדרים לה את הנעשה בקו הגבול, כאילו היא בעצמה נמצאת בשטח. בהמשך יותקן על היגואר המקלע והיא תוכל לבצע באמצעותו ירי – מרחוק.
תקלה טכנית שמקפיאה את המסך למספר דקות מעידה על חבלי הלידה של הפרויקט, אך יובל מאמינה בהצלחתו. "אני יודעת מה היה לפני שהגיעה המערכת רבת הסנסורים (מר"ס). אז חיפשנו לבד מקרים חשודים, והיום המר"ס מזהה ומקפיצה לנו אירועים, לצד תוכניות סריקה יעילות של מה שמעניין וחשוב".
"בתפיסה החדשה אנחנו בהתחלה של אבולוציה", הסבירה. "יש במוח של היגואר פק"ל אופציות שמפקד החטיבה בנה ובהינתן אירוע הכלים יודעים לקפוץ לבד ומהר לנקודה, גם ללא התערבותי. הכלים יודעים היכן נכון להתמקם בצורה יעילה ומשם לפעול".
יובל נוהגת מרחוק ביגואר כדי להמחיש את השליטה בו בכל תנאי שטח, אך מזכירה כי הכלי יודע לנהוג לגמרי לבד, מה שמאפשר לה להתפנות לניהול האירוע ולהכוונת הכוח שקופץ לנקודה מרוחקת יחסית ושולטת. "הירי עצמו מהמאג זו הפעולה היחידה שאין בה אוטונומיה, ואני זו שאבצע את הירי, לא הטכנולוגיה בגלל רגישויות מובנות".
"בנהיגה מרחוק אני מבצעת את כל הפעולות הנדרשות, עם בלם יד ודוושות כאן מהחמ"ל", תיארה. "יש לי עיניים בשטח ב-360 מעלות, כדי שאזהה מחבל שיתחיל לירות ולברוח, אכוון עליו והכוונת תדע להתביית עליו גם כאשר הוא במנוסה, והירי יתבצע לפי שיקול דעתי ובלחיצה על מתג. הכי חשוב להבין שיש בקצה מ"פ או מג"ד בשטח שהם מנהלים את האירוע ומסתערים אם צריך".
מהיר יותר מהקפצת כוח לוחמים
"החיבור עם אגף המודיעין הוא שובר שוויון מרכזי כאן, כי אם יש האזנה על חוליה שמתכננת מעומק הרצועה פיגוע בגבול נרצה שזה יגיע מיד לחמ"ל התצפיות שישלים את המודיעין שחסר באיסוף מהיר, הפעלת הכוחות ושימוש בכלים החדשים", הסביר ל-ynet ראש ענף גבולות בזרוע היבשה, סא"ל אייל דורון. "הכלים האלה מאוד שרידים, עם תקשורת חסינת שיבוש שכבר זוכה להתעניינות מצבאות זרים".
באוגדת עזה יודעים שהגורם המכריע בתקריות גבול הוא הזמן – מהירות התגובה, וכבר מציינים שבניסויים הראשונים הגיעו הרובוטים והרחפנים לנקודת האירוע בתוך זמן קצר במקום הזמן הממושך יותר שלוקח לכוח לוחמים שמוקפץ מהמוצב הגזרתי.
פרויקט גבול חכם וקטלני עדיין לא יעיל מול הפרות סדר בגבול הרצועה, כמו אלו שחודשו לסירוגין בחודש האחרון, אבל מבחינת מפעיליו, לרבות המח"ט הגזרתי אל"מ יואב ברונר, השמיים הם הגבול – ממבצעי הונאה ותחבורה ועד למארבים משולבים עם כוחות אמיתיים. "נחסוך כך עשרות הקפצות מיותרות ביממה של כוחות בשל נגיעות בגדר", משוכנעים באוגדת עזה. "היגואר יבדוק ויזכה יחד עם הרחפנים".
פורסם לראשונה: 13:28, 17.06.21
