בית המשפט העליון בירדן פירק את תנועת האחים המוסלמים במדינה. גורם ירדני אמר שהסיבה נובעת מכישלון של התנועה האיסלאמיסטית "להסדיר את מעמדה המשפטי" תחת החוק הירדני.
תנועת האחים המוסלמים הוקמה במצרים ב-1928. התנועה הפאן-ערבית נמצאת תחת לחץ כבד בשנים האחרונות, מאז מהפכת האביב הערב ב-2011. במצרים התנועה עלתה לשלטון אך בהמשך, אחרי הפיכה צבאית, הוצאה מחוץ לחוק והוגדרה ארגון טרור.
גם במדינות נוספות במזרח התיכון הכריזו מלחמה על התנועה האיסלאמיסטית. בסעודיה ובאיחוד האמירויות אסרו על פעילות האחים המוסלמים. מנגד בטורקיה ובקטאר תומכים בתנועה.
במשך שנים התייחסה עמאן בסובלנות לזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, אך ב-2014 הגדירו הרשויות את התנועה כבלתי חוקית. הן טענו שהתנועה לא "חידשה את הרשיון" שלה, במסגרת חוק מפלגות מאותה שנה.
התנועה המשיכה את פעילותה, אך יחסיה עם ירדן המשיכו להידרדר. ב-2015 הממשלה אישרה את פעילותו של ארגון מתחרה שמורכב מחברים שפרשו מהאחים המוסלמים, ונקרא איגוד האחים המוסלמים.
ב-2016 שירותי הביטחון סגרו את מטה האחים המוסלמים בעמאן ועוד כמה משרדים אזוריים. הם העבירו את הבעלות של המשרדים ליריבים מאיגוד האחים המוסלמים. בתנועת האחים המוסלמים מחו על ההחלטה.
האחים המוסלמים הגישו תביעה בבית המשפט כדי להחזיר לידיהם את הנכסים. אתמול פסק בית המשפט שהתנועה תפורק. באחים המוסלמים טוענים שהם כבר השיגו את הרישיונות שמאפשרים פעילות מפלגתית, במסגרת חוקים משנות ה-40 ומשנות ה-50.
שייח חמזה מנצור, ראש מועצת פסקי הדין של התנועה, אמר שהיא תערער על ההחלטה. "האחים המוסלמים מהווה מודל למתינות, ומדובר באלמנט חשוב בחיזוק האחדות הלאומית. לפרק את התנועה סותר את האינטרס הלאומי", הוא אמר.
ההחלטה הירדנית נועדה לנתק את הקשר בין אנשי התנועה בירדן לפעילים במצרים, שם מאות מתומכי התנועה נהרגו ואלפים נעצרו מאז ההפיכה הצבאית שבה נפל שלטונו של מוחמד מורסי ב-2013.
בעלת הברית האידאולוגית של האחים המוסלמים בירדן היא מפלגת האופוזיציה "חזית הפעולה האיסלאמית". היא החרימה את הבחירות ב-2010 וב-2013, אך בבחירות 2016 הצליחה להכניס 16 חברים לפרלמנט. בהמשך השנה אמורות להתקיים בחירות בירדן, אך בגלל משבר הקורונה ייתכן שהן יידחו.
