שגריר פולין בישראל, מארק מגירובסקי, זומן היום (א') לשיחת נזיפה במשרד החוץ, בעקבות קידום החוק בפולין שעלול לפגוע בבקשות להשבת רכוש ולמתן פיצויים לניצולי השואה ולצאצאיהם. בישראל רואים בחומרה רבה את קידום החוק הזה, ועל כך מעידה עצם העובדה שהשגריר הפולני זומן לשיחה במשרד החוץ ביום החופשה שלו. בתגובה לזימונו של מגירובסקי, בפולין דווח הערב כי הממשלה בוורשה זימנה לשיחת נזיפה מחר את הממונה על השגרירות הישראלית, טל בן ארי.
שר החוץ יאיר לפיד הגיב בחריפות לדברי ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי שאמר היום כי "כל עוד אני ראש הממשלה, פולין בוודאות לא תשלם על פשעי הגרמנים: לא זלוטי, לא יורו ולא דולר". לדברי לפיד, "כדאי לראש ממשלת פולין לבדוק שוב את העובדות. על אדמת פולין נרצחו מיליוני יהודים ושום חקיקה לא תמחוק את זכרם. אנחנו לא מעוניינים בכסף הפולני ועצם הרמיזה היא אנטישמית. אנחנו נלחמים על זכרם של נספי השואה, על גאוות העם שלנו, ולא ניתן לאף פרלמנט לחוקק חוקים שמטרתם להכחיש את השואה".
את השגריר זימן ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ, השגריר אלון בר, והוא הביע בפניו "אכזבה קשה" מהחקיקה שעברה בשבוע שעבר בבית התחתון של הפרלמנט הפולני (סֵיְים), אך עדיין זקוקה לאישור הבית העליון בפרלמנט ולחתימתו של הנשיא אנדז'יי דודה כדי שתיכנס לספר החוקים במדינה.
במשרד החוץ ציינו כי לפי מומחים החקיקה תשפיע לרעה על כ-90% מהבקשות להשבת רכוש מצד ניצולי שואה וצאצאיהם. עוד נמסר כי בשיחה בר חזר והבהיר את המסר של שר החוץ יאיר לפיד, שתקף בחריפות את החוק ואמר כי תהיה לו השפעה רעה על היחסים בין ירושלים לוורשה.
בר הדגיש עוד כי "לא מאוחר מדי עבור פולין לעצור תהליכים שמשמעותם התנערות ממחויבויותיה", וקרא לפולין לשוב לשיח בנושא השבת רכוש, שהופסק ב-2019. במשרד החוץ הוסיפו כי ראש המערך המדיני-אסטרטגי הבהיר לשגריר מגירובסקי כי לא מדובר בוויכוח ההיסטורי על האחריות לשואה, שכבר עורר בעבר מחלוקת קשה בין שתי המדינות, "אלא בחוב המוסרי של פולין כלפי מי שהיו אזרחיה ורכושם נגזל בזמן השואה ותחת המשטר הקומוניסטי".
מגירובסקי זומן לשיחת הנזיפה אחרי שתקף את מה שכינה התערבות בענייניה הפנימיים של פולין, וטען כי הפוליטיקאים המתבטאים נגד החוק בישראל לא באמת קראו אותו ומבינים את תכניו. לטענתו, "החוק לא סוגר את הדרך להשבת רכוש". בריאיון ל"כאן" הוא הוסיף: "אני קורא תגובות של מספר פוליטיקאים ישראלים, ולא רק יאיר לפיד, ונדמה לי שמטרתם הראשית ואפילו היחידה היא לנצל את ההזדמנות הזאת אך ורק כדי להחריב את היחסים בינינו ולא להגן על זכויות ניצולי השואה".
במשרד החוץ בירושלים זעמו על הדברים, וטענו שמגירובסקי "מיתמם" וכי ארה"ב ועוד מספר מדינות מתחו ביקורת על פולין בשל קידום החוק. עוד אמרו כי פולין פועלת בניגוד להתחייבויות שלה בפני הקהילה הבינלאומית.
החוק בפולין שמעורר סערה
לפי הצעת החוק הפולנית, כל התביעות התלויות ועומדות בעניין השבת רכוש שלא הגיעו להכרעה במהלך 30 השנים האחרונות - יופסקו או יימחקו. גם לא ניתן יהיה להביא טענות חדשות לגבי החלטות מנהליות שהתקבלו בעבר בתקופה זו. החקיקה המוצעת, שתחול בדיעבד, תגרום לכך שיהיה זה בלתי אפשרי כמעט לערער על החלטות שהתקבלו בנושא הרכוש הגזול לפני יותר מ-30 שנה. מדובר גם בהחלטות על הלאמת רכוש בתקופה הקומוניסטית, שהתקבלו ללא בסיס חוקי או תוך הפרה בוטה של החוקים שקבעו הקומוניסטים עצמם. כאמור, אם החוק יאושר, הוא ישפיע על כ-90% מתביעות ההשבה.
שיחת הנזיפה היום מגיעה אחרי שביום חמישי שר החוץ לפיד תקף את קידום החוק, אותו כינה "חרפה". בין היתר מסר לפיד: "הצעת החוק הפולני, המונעת למעשה השבת רכוש יהודי או פיצוי תמורתו לידי ניצולי השואה וצאצאיהם, היא עוול נוראי וחרפה שפוגעת בזכויותיהם של ניצולי השואה וצאצאיהם ויוצאי הקהילות היהודיות, שחיו בפולין במשך מאות שנים. זהו צעד בלתי נתפס. חוק לא מוסרי זה יפגע קשות ביחסים בין המדינות. אנחנו רואים בחומרה ניסיון למנוע החזרת על הרכוש, שנגזל מיהודים על-ידי הנאצים ועוזריהם במהלך השואה במדינות אירופה מלחזור לידי בעליו החוקיים".
סגן שר החוץ הפולני, פאבל יבלונסקי, תקף את לפיד בתגובה: "לפיד מציג רצון רע, ובעיקר חוסר ידע עמוק. פולנים ויהודים כאחד היו קורבנות של מעשי זוועה גרמניים נוראיים במהלך מלחמת העולם השנייה. החוק שאומץ בבית התחתון מגן על הקורבנות ויורשיהם מפני מרמה והתעללות, ומיישם את פסק הדין של בית הדין החוקתי משנת 2015. במהלך מה שכונה 'השבת הרכוש הפרועה' בוורשה ובערים פולניות אחרות, אזרחים רבים איבדו את כל מה שהיה בבעלותם. כל ניסיון לחסום את החוק החדש שווה לתמיכה בהמשך העוול הזה. מדינת ישראל - ואף אחד אחר - לא צריכה לתמוך בחוסר צדק".
דבריו של לפיד הכעיסו בפולין גם גורמים שמגדירים את עצמם ידידי ישראל. "אנשים לא מבינים את ההתקפה של לפיד", אמר גורם פולני. "ככה לא אמור לדבר שר חוץ. הוא צריך לקיים הידברות, ולא ישר לצאת בהתקפות. יש דרך גם לדבר. יש אינטרסים של מדינת ישראל באזור. אפשר לנסות לדבר. למה ישר לפוצץ את הכול?".
גורמים בכירים בפולין אומרים כי המשבר הנוכחי הוא הקשה ביותר ביחסים בין ישראל לפולין מאז המשבר סביב "חוק השואה". לדבריהם, התחושה היא שבישראל בכלל לא קראו את החוק ומיהרו לתקוף את הפולנים. "380 חברי פרלמנט הצביעו בעד החוק הזה – מהימין, מהשמאל ומהמרכז. אף אחד לא הצביע נגד", אמר בכיר פולני.
מנגד, ארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), הדגיש כי מדובר ברכוש שנגזל פעמיים - בפעם הראשונה על-ידי הנאצים ובפעם בשנייה לאחר המלחמה על-ידי המשטר הקומוניסטי. לדברי יו"ר הארגון גדעון טיילור, "אנו מאוכזבים מאוד מתגובתם של הגורמים הרשמיים בפולין לטענות שלנו כלפי החקיקה שתמנע מניצולי השואה וצאצאיהם - כמו גם של לא יהודים - לממש את זכויותיהם. החקיקה עוסקת בהחרמות שבוצעו על-ידי השלטונות הקומוניסטיים לאחר המלחמה ואינה קשורה לפעולות הנוראיות שביצעה גרמניה בפולין במהלך המלחמה. הבית או החנות או המפעל בעיירה בפולין שמושפעת מחקיקה זו לא נלקחו על-ידי גרמניה, הם נלקחו על-ידי פולין, נמצאים היום בפולין ופולין נהנית מהם גם היום, יותר מ-70 שנה אחרי שהמלחמה הסתיימה".