על דלת החדרון בבסיס חיל האוויר היווני אנדרווידה היה דבוק דף נייר ועליו היה כתוב באותיות גדולות IAF (ראשי התיבות באנגלית של חיל האוויר הישראלי: Israeli Air Force). הכנסתי ראש והצגתי את עצמי. סגן אלוף י' ואלוף משנה (במיל') ת', שהיו בסרבלי טיסה אפורים-ירקרקים, החזירו חיוך. הם שיגרו לעברי "דחקה" לא מקורית הקשורה במקצועי – ומיד חזרו לעיסוקם.
הייתה זו שעת אחר צהריים מאוחרת, ביום שלישי השבוע. לא היה להם זמן לבזבז עליי. הם קיבלו זה עתה משימת תקיפה שהמנהלת היוונית של התרגיל האווירי הבינלאומי הנחיתה על טייסי ה"סופה" (F-16) הישראלים. בעוד כמה שעות הם אמורים כבר להיות באוויר בדרך למטרה שצילומי אוויר שלה הופיעו על שני צגי המחשב שבחדרון.
אנשי טייסת 107 מחצרים יטוסו באזור הררי לא מוכר ביוון, ובתנאי מזג אוויר שונים לחלוטין מאלה השוררים בישראל וסביבותיה, ושם יבצעו משימה שהיא חלק ממבצע גדול ומורכב שבו משתתפים טייסים מכמה חילות אוויר זרים ומטוסי קרב מדגמים שונים.
יהיה עליהם לנווט למטרה, לתקשר עם הבקרים היוונים ועם הטייסים האחרים ולהבין מה הם אומרים באנגלית שאינה בדיוק שפת האם של אף אחד מהם, להבחין באוויר בין מטוסי ביום אויב לבין מטוסי הכוח שהם משתייכים אליו כדי שלא "להפיל" מטוס ידידותי או לחלופין "לחטוף" טיל (וירטואלי) ממטוס ביום אויב – ואז להגיע למטרה מהכיוון הנכון, ולאתר ולתקוף אותה בתזמון שתוכנן.
לצאת מאזור הנוחות
י' ות' נדרשו להתמודד עם אתגר חדש ולא פשוט: הם היו צריכים לתכנן בעצמם את המשימה שאותה יבצעו, כפי שנהוג בחיל האוויר היווני ובמרבית חילות האוויר של נאט"ו. בחיל האוויר הישראלי המטה יוזם את המשימה, מתכנן אותה לפרטיה על ידי צוותים מקצועיים מכל התחומים הרלוונטיים ומנסח אותה כפקודת מבצע (פ"מ), היורדת לטייסת המבצעת שאינה יכולה להכניס שינויים מהותיים בפ"מ מבלי לקבל אישור מהגורם המתאים במטה. הנוהל הישראלי מבטיח תכנון איכותי יותר ומקל מאוד את הנטל המנטלי והפיזי על הטייסים. לי' ות' לא היה לוקסוס כזה.
28 צפייה בגלריה
דגלי המדינות המשתתפות בתרגיל. ישראל מצד אחד, איחוד האמירויות מצד שני
(מתוך הטוויטר של חיל האוויר )
"התרגיל הזה הוא בעיקר הזדמנות לצאת מאזור הנוחות שלנו, כדי ללמוד לתפקד כמו שצריך בסביבה שבה כמעט הכול לא מוכר, כמו במלחמה", אומר סא"ל ע', מפקד טייסת 69 מבסיס חצרים שהוא גם מפקד הכוח הישראלי המשתתף בתרגיל. מטוסי ה"רעם" (F-15I) של הטייסת שלו, כמו ה"סופות" של טייסת 107, יהיו מרכיב מרכזי בכל מבצע גדול וארוך טווח של חיל האוויר. לכן הם כאן.
ע' מוסיף: "במלחמה, שורר מצב של חוסר ודאות ובימים הראשונים גם בלבול. מובילים (של מבנים שבהם כמה מטוסים – רב"י) , שצריכים לגלות עצמאות ולקבל מהר החלטות מתקשים לעתים לתפקד בתחילת מלחמה, מפני שאינם יודעים מראש למה לחכות ואינם מוכנים מנטלית. אחרי כמה ימים זה מסתדר, אבל בינתיים משלמים מחיר. אנו מיישמים כאן את דפוסי ההתנהלות והתפקוד שהכנו במיוחד למצב הקריטי של מעבר משגרה למלחמה".
לא יהיה זה ניחוש פרוע להעריך שהמלחמה שע' ואנשיו מתכוננים לקראתה ביוון היא זו שעלולה לפרוץ בינינו לבין איראן ו/או שלוחיה. כוח המשימה האווירי שטס מישראל לאנדרווידה עבר מרחק דומה לזה שבין ישראל לנתנז. המטוסים ביצעו בדרך ניווט, תידלקו באוויר ועוד לפני שנחתו תרגלו תקיפת מטרות על אדמת יוון.
28 צפייה בגלריה
דיפלומטים בסרבלי טיסה. מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין ביוון
(מתוך הטוויטר של חיל האוויר )
אבל שיפור היכולות המקצועיות-טקטיות של הטייסים וצוותי התחזוקה אינו המטרה היחידה ואפילו לא העיקרית שבגללה חיל האוויר הישראלי השתתף בתרגיל היווני. המטרה האחרת היא לחזק את ביטחונה של מדינת ישראל ואת מעמדה המדיני, באמצעות מה שמכונה "דיפלומטיה צבאית".
"חיל האוויר הוא גורם גלובלי", אומר מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ומתכוון בעיקר ליכולות המבצעיות והטכנולוגיות המוכחות של חיל האוויר הישראלי וטייסיו – שזוכים להכרה ולהערכה רבה בזירה הבינלאומית.
כך למשל, העובדה שחיל האוויר של ישראל הוא בין הבודדים בעולם שמפעיל את מטוסי ה-F-35 במבצעי אוויר מהווה מוקד התעניינות, ומחזקת את הרצון לקיים עמנו קשרים. נורקין (שהוא מפקד חיל האוויר היחיד בעולם שמטיס F-35), אומר: "אני חש, אפילו יודע בוודאות, שהיכולות האלה עושות אותנו בן שיח ואפילו שותף רצוי כמעט לכל חיל אוויר של מדינה במחנה הפרו-מערבי, וגם לכל קואליציה של מדינות במחנה הזה. גם כאלה שהסתייגו משיתוף פעולה איתנו בעבר".
נורקין מביא כדוגמה את בריטניה והודו וכן מדינות אירופיות, אסייתיות ומזרח-תיכוניות נוספות. העובדה שמדינות אירופיות וארה"ב שולחות מטוסים וטייסים לתרגיל האווירי הגדול "בלו פלאג" שנערך בישראל כמעט כל שנה מהווה הצהרה מדינית של תמיכה בישראל ומחזקת את מעמדנו הבינלאומי. אבל לא פחות מכך חשוב הפן האישי.
הניסיון מוכיח ששיתופי הפעולה האוויריים ובעיקר תרגילים משותפים יוצרים יחסים של רצון טוב, הערכה ופתיחות מקצועיים בין מפקדים בכירים, כמו גם בין אנשי צוות אוויר שהיו זרים ואפילו עוינים זה לזה.
הטייס מהאמירויות ואוסי הבקרית
הסיפור ששמעתי מפי אחד המשתתפים בתרגיל היה מאלף: אחרי אחת הגיחות המשולבות ניגש טייס מאיחוד האמירויות לאחד הטייסים הישראלים ושאל אותו מי הייתה הבקרית במטוס השליטה והבקרה הישראלי "עיטם", שהשתתף בניהול תקיפה מורכבת וקשה לביצוע של כמה מטרות על ידי מספר "מבנים" מכמה חילות אוויר.
לפני שבוע: ישראל, יוון, קפריסין והאמירויות בפסגת שרי חוץ ראשונה
"אני מוכרח לפגוש אותה", אמר הטייס האמירתי. הטייס הישראלי טרח ומצא את אוסי, בקרית טיסה אווירית מנוסה, והציג אותה בפני הטייס האמירתי. "את הבקרית הטובה ביותר שאי פעם הנחתה אותי בעת פעולה", התלהב הטייס מהמפרץ. הישראלים שנכחו באותו מעמד התרשמו שאותה הידברות מקצועית באוויר קיבעה את דעתו על הישראלים. "אוסי הבקרית" הפכה למותג בין משתתפי התרגיל.
ככל ששיתופי הפעולה מעמיקים, כך גם מעמיקה הידידות ונוצרת הידברות אינטימית שמחלחלת אף לדרגים המדיניים ולמערכות הכלכליות במדינות השונות. לדוגמה: לעתים קרובות בעשורים האחרונים קודמו מפקדי חילות אוויר בצבאות זרים לתפקיד רמטכ"ל או לתפקיד ממשלתי בכיר אחר. במקומות שבהם זה קרה גברה ההבנה לצרכיה של ישראל, וזה השפיע לא רק על המדיניות הכללית אלא גם סייע להידוק הקשרים הכלכליים בין כמה מדינות לישראל. כך למשל היה עם החוזה בשווי של 1.6 מיליארד דולר (!) שחתמה "אלביט" בשבוע שעבר עם ממשלת יוון, להקמה ותפעול של מתקן האימונים המרכזי של חיל האוויר היווני.
הכוח האווירי הישראלי שהגיע ביום ראשון השבוע בטיסה ליוון כולל 6 מטוסי "רעם", 6 "סופות", וכן "ראם" (בואינג 707 ישן שהוסב למטוס תדלוק) ומטוס שליטה ובקרה אווירית שכינויו בחיל האוויר "עיטם", שנבנה בתעשייה האווירית על בסיס מטוס המנהלים מדגם "גולפסטרים".
מלבד ישראל שלחו השנה עוד שבע מדינות קבוצות לחימה אוויריות לתרגיל הבינלאומי מסדרת "איניוחוס" (לוחם מרכבות ביוון העתיקה), שיוון יוזמת מדי שנה מאז שנות ה-80, בעידוד פעיל של נאט"ו. השנה השתתפו בתרגיל כוחות אוויריים מיוון, ארה"ב, קנדה, צרפת, ספרד, איחוד האמירויות וקפריסין – שהפכו את בסיס אנדרווידה למגדל בבל של לשונות, הרגלי טיסה ודגמי מטוסי קרב אירופיים ואמריקניים, חלקם מיושנים כמו ה"פנטום", וחלקם מתקדמים (אם כי מטוסי F-35 לא היו שם).
כמו בכל תרגיל בינלאומי מהסוג הזה, המטרה המוצהרת של המארחים הייתה לשפר ולעדכן את יכולות הלחימה הטקטיות של חיל האוויר שלהם ושל כוחות אוויר ידידותיים אחרים. זאת באמצעות תרגול לחימה 24/7, בתנאים הקרובים ביותר למציאות שאותה יפגשו בעת מלחמה בשדה הקרב האווירי המודרני.
הפיל הטורקי בבסיס היווני
אולם לתרגיל הייתה גם מטרה אסטרטגית-מדינית חשובה ביותר מנקודת ראות יוונית: עצם העובדה שחילות אוויר זרים פועלים כקואליציה מבסיס יווני נגד אויב משותף מחזקת את מעמדה הבינלאומי של יוון והכי חשוב – התרגיל נועד להרתיע את טורקיה.
לאחרונה הסלימה העוינות והמתיחות התמידית השוררת בין טורקיה ליוון בגלל ניסיונות חצי-אלימים של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להרחיב את המים הכלכליים של ארצו ואת שליטתה באגן המזרחי של הים התיכון, בגלל פוטנציאל הגז והנפט שבמעמקיו. הנפגעות הישירות הן יוון וקפריסין, אך גם ישראל, מצרים ולבנון.
28 צפייה בגלריה
"איניוחוס 2021". לכל המשתתפות בתרגיל עניין לרמוז איזה צד מועדף עליהן בסכסוך הטורקי-יווני
(צילום: AFP)
מכאן שטורקיה הייתה הפיל שעליו לא דיברו במפורש בחדרי התדריכים של "איניוחוס 2021", אבל הוא היה נוכח שם – ועוד איך. כך, למשל, אחד המבצעים המורכבים בתרגיל דימה בלימה מהאוויר של "כוח ימי עוין" שמנסה לנחות מהים ולהשתלט על אחד האיים היווניים. לא צריך אפילו לנחש למי התכוונו היוונים כשחיברו את התרחיש הזה, אבל איש מהמשתתפים לא היסס. לכל אחת מהמדינות ששלחו מטוסים וטייסים לתרגיל ביוון היה עניין לרמוז איזה צד של המתרס מועדף עליה בסכסוך הטורקי-יווני – כולל איחוד האמירויות, ארה"ב וכמובן ישראל.
ביום שלישי השבוע, כשהתלוויתי לאלוף נורקין שביקר את אנשיו ביוון, הייתה לי הזדמנות להיות עד לדיפלומטיה צבאית בפעולה. אחרי טקס רשמי בהשתתפות ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס, לכבוד בכירי המשלחות האוויריות ושגרירי ארצותיהם, התפזרו המשתתפים לפגישות אקראיות בקבוצות וגם אחד על אחד. נורקין היה בן שיח מבוקש. שר ההגנה היווני ואחריו הרמטכ"ל היווני שיבחו באוזניו את המקצועיות והחתירה למגע של הטייסים הישראלים.
מפקד חיל האוויר היווני, הגנרל גאורגיוס בליומיס, סיפר באריכות אינטימית לעמיתו הישראלי, ושילב תיאורים פלסטיים, של עימותים שהיו לאחרונה בין טייסי קרב יווניים במטוסי F-16 לבין טייסים טורקים שביצעו תקיפות-דמה מתגרות על איים יווניים.
ראש ממשלת יוון היה יותר פורמלי, אבל לא פחות ידידותי. לדבריו, "יוון שואפת לקדם יציבות מדינית וצמיחה כלכלית באגן המזרחי של הים התיכון. אנחנו גם רוצים יחסים של כבוד הדדי אבל איננו נאיביים, אנו עלולים להיקלע לעימותים. לכן התרגיל הזה נחוץ ואני מאוד מאוד שמח שישראל נוטלת בו חלק".
הפגישה המעשית החשובה ביותר בשולי התרגיל הייתה בין נורקין לבין הגנרל האמריקני בעל 4 הכוכבים ג'פרי האריגיאן, מפקד כוחות האוויר של נאט"ו ומפקד כוחות האוויר של ארה"ב באירופה. השניים ניהלו "סמול טוק" ואחר כך הסתגרו בחדר לשיחת עבודה. אפשר להניח שדברו על איראן, על שיתופי פעולה באזור ועל בקשות שיש לישראל מארה"ב שנוגעות לבניין הכוח של חיל האוויר.
מה לדעתך היה ההישג החשוב ביותר של התרגיל הזה? שאלתי את הגנרל האריגיאן, טייס מטוס חמקן F-22 בעברו. הוא העיף מבט לעבר בני הלאומים השונים, לבושי סרבלי טיסה, שעמדו סביבנו ושוחחו ביניהם. "זה", הוא אמר. "הידידות ההבנה ושיתופי הפעולה שנרקמים כאן הם נכס צבאי חשוב עבורנו".
אתה מאמין שהבנה וידידות שמושגים באמצעות דיפלומטיה צבאית מחלחלים ומשפיעים גם על הדרג המדיני במדינות השונות?
"ללא ספק", הוא ירה נחרצות. "אני יודע בוודאות שהדיפלומטיה הצבאית הולכת ותופשת מקום חשוב ביותר בעיצוב עמדותיו של הדרג הפוליטי, היכן שזה לא יהיה".
נראה שלעתים, בעיקר בתקופות של כאוס וחוסר יציבות פוליטיים, כשלהנהגה המדינית האזרחית אין מדיניות ואסטרטגיה בינלאומית ברורה וקוהרנטית, הדיפלומטיה הצבאית והדיפלומטיה המודיעינית (קשרים בין קהיליות מודיעין) יכולות לתחזק קשרים בינלאומיים ואפילו לקדמם – עד שההנהגות הפוליטיות יחזרו לתפקוד מדיני וביטחוני מלא.
